שמשון – הבדלי גרסאות

שמשון הוא הגיבור האולטימטיבי במיתולוגיה היהודית, בדומה לגיבורים במיתולוגיות אחרות, שהבולט ביניהם הוא [[הרקולס]] ב[[מיתולוגיה יוונית|מיתולוגיה היוונית]] וה[[מיתולוגיה רומית|רומית]]. קיימים קווי דמיון רבים בין סיפור שמשון לסיפורו של הרקולס,. לדוגמה:, לשניהם כוח פיזי על־טבעי, שניהם נלחמו ב[[אריה]] וניצחו אותו בידיים חשופות וללא כלי נשק, שניהם נשאו על כתפיהם סמלים של כוח - שמשון, את שערי עזה, והרקולס את האריה שאותו ניצח ולזמן מה גם את השמים. שניהם נפלו עקב פגיעה שנגרמה להם כתוצאה מנשותיהם, ושניהם נוקמים בעת מותם. בדומה לעמודים שמוטט שמשון במותו, הרקלסהרקולס מקים שני עמודים במעבר בין אירופה לאפריקה, [[עמודי הרקולס|עמודי גיברלטר וסאוטה]]. בנוסף, קיים דמיון מפתיע במוצאם - הרקולס משבט הדנאים, ואילו שמשון משבט דן.

דווקא על רקע הדמיון הרב, מבטא השוני ביניהם את השקפת מחברי המקרא לעומת השקפת מחברי המיתולוגיות היוונית והרומית: שמשון הוא [[אדם|בן אנוש]] ששאב את כוחו מהאלוהים ותלוי בו באופן מוחלט בכל מעשי גבורותיו, ואילו הרקולס היה בנו של [[זאוס]], ושאב את כוחו מהיותו חצי [[אל]]. כששמשון טועה לחשובחושב שבכוחו שלו היכההכה בפלשתים, ומתפאר בשיר על מעלליו<ref>{{הערה|"וַיֹּאמֶר שִׁמְשׁוֹן בִּלְחִי הַחֲמוֹר, חֲמוֹר חֲמֹרָתָיִם, בִּלְחִי הַחֲמוֹר, הִכֵּיתִי אֶלֶף אִישׁ", שופטים טו טז</ref>}}, הוא נצמאמוכה לפתע ב[[צמא]] קשה, ונאלץ להתפלל לאלוהים שיושיעו.

כמו כן, שמשון הוא נזיר מלידה, ויש שפירשו שנזירותו נועדה כאיזון רוחני לגבורתו הפיזית.{{הערה|שם=הערה מספר 20180721230118:0|{{צ-ספר|שם=שבעת עמודי התנ"ך: אישים ואידיאות בספר הספרים|מו"ל=עם-עובד|שנת הוצאה=תשכ"ח}}}} שערו נראה לכאורה כמקור מאגי לכוחו, שהרי כוחו אובד לאחר שנגזז, אולם דוקאדווקא שם מודגש שאינו אלא אות לסיוע האלוהיאלוהי, וכוחו אבד "כִּי ה' סָר מֵעָלָיו". גם מעשה גבורתו האחרון, והגדול מכולם, נובע מתפילת שמשון לאלוהים, ומבהירומדגיש שוב את תלותו בו.

[[יאיר זקוביץ]] סבור שהסיפור המקראי מבקש להתעמת עם מסורת מיתית הרואה בשמשון ענק רב-כוח שמוצאו מזיווג של אישה עם ישות אלוהית, בדומה לסיפור בבראשית על [[חטא בני האלוהים|חטא בני האלהים]]. גם שמו של שמשון רומז אולי למוצאו מ[[אל השמש|אלוהות השמש]]. יש שפירשו שהסיפור רומזמרמז למוטיב המיתי של הזיווג בין האלים לאדם, דוקאדווקא כדי לדחותו. למשל, המלאך 'בא אל האישה' כשהיא לבדה בשדה, מקום מועד לדברים לא טהורים<ref>לדוגמא -{{הערה|לדוגמה: "וְֽאִם בַּשָּׂדֶ֞ה יִמְצָ֣א הָאִ֗ישׁ אֶת הַֽנַּעֲרָ֙ הַמְאֹ֣רָשָׂ֔ה וְהֶחֱזִֽיק בָּ֥הּ הָאִ֖ישׁ וְשָׁכַ֣ב עִמָּ֑הּ וּמֵ֗ת הָאִ֛ישׁ אֲשֶׁר שָׁכַ֥ב עִמָּ֖הּ לְבַדּֽוֹ", (דברים כב כה) </ref>}}, וכן בדבריה הדו -משמעיים למנוח בעלה "איש האלהים בא אלי". לכך מתוספיםמתווספים חשדנותו של בעלה והיותה עקרה. דוקאדווקא על רקע רמיזות אלו, המקרא שולל השקפה זו, ומדגיש כי שמשון איננו אלא אדם שנולד לזוג אנושי.{{הערה|1=יאיר זקוביץ, '''חיי שמשון (שופטים יג-טז): ניתוח ספרותי-ביקורתי''', ירושלים: מאגנס תשמ"ב, עמ' 74–84}}

לציון קריאת השם "שמשון" לא מתלווה מדרש שם, תופעה כמעט ייחודיתנדירה במקרא. לדעת יאיר זקוביץ ו[[אביגדור שנאן]], הסופר המקראי נמנע ממדרש השם כדי למנוע את הקישור בעל המשמעות האלילית בין השם "שמשון" לשמש. [[יוסף בן מתתיהו]] הציע ששמשון פירושו 'גברתן'.{{הערה|יוסף בן מתתיהו, '''[[קדמוניות היהודים]]''', ספר חמישי, פרק ח, פסקה ד, סעיף 285.}} פירושו זה מבוסס ככל הנראה על [[שירת דבורה]]: "כצאת השמש בגבורתו".{{הערה|{{תנך|שופטים|ה|לא}}.}} כאמור לעיל, לפי מדרש השם שבתלמודבתלמוד, שמשון נקרא על שם אלוהי ישראל.{{הערה|{{בבלי|סוטה|י|א}}.}}{{הערה|יאיר זקוביץ, אביגדור שנאן, '''לא כך כתוב בתנ"ך''', פרק כא: איך הייתה לידתו של שמשון?, עמ' 175–176.}}