יוסף אלרון – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 86:
במקרה אחד, הונחו לפתחו שתי בקשות רשות ערר מטעם נאשמים שערריהם על עיכוב שחרורם ממעצר נדחו על ידי בית המשפט המחוזי בתל אביב ללא דיון. אלרון קיבל את עמדת המבקשים והורה לבית המשפט המחוזי בתל אביב לקיים את הדיון בעררים עוד באותו הערב, ואף ביקש להעביר את החלטותיו במישרין לנשיא בית משפט המחוזי בתל אביב. בהחלטתו כתב אלרון כי "דחיית הערר על אתר ומבלי לשמוע את טיעוני בא-כוח המבקש, תוך קיום דיון כנדרש, מהווה פגיעה של ממש בזכותו של המבקש להליך הוגן ולקבלת יומו בפני בית המשפט"{{הערה|{{פס"ד עליון|19004960.J01|סוג=בש"פ|עותר=משה קחלון לוי|משיב=מדינת ישראל|ניתן ב=20 בינואר 2019}}}}.
במקרה נוסף הורה השופט אלרון להביא עצור לבדיקה פסיכיאטרית לאלתר, בליל שישי, לאחר שבתי המשפט השלום והמחוזי לא דנו בבקשה לעשות כן והורו על מעצרו ללא נוכחות עורך דין בשל כניסת השבת<ref>[https://supremedecisions.court.gov.il/Home/Download?path=HebrewVerdicts\19\260\042\j01&fileName=19042260.J01&type=2 בש"פ 4226/19 פלוני נ' מדינת ישראל (21.6.2019)]
במקרה נוסף דן בערריהם של שני נאשמים שנעצרו עד תום ההליכים, בהתבסס על דברים שמסר אחד מהם למדובב, וכן על שיחה שנערכה בינו לבין אמו בעידוד חוקריו, אשר הציעו לו, לכאורה, לשמש כעד מדינה. בהחלטתו קיבל השופט אלרון את העררים והורה לבית המשפט המחוזי לבחון את שחרורם של העוררים לחלופת מעצר הדוקה, בקובעו כי יש לייחס לפגמים שנפלו בהליך החקירה נפקות ומשקל גם במסגרת הליך הדיוני של הבקשה למעצר עד תום ההליכים. אלרון הוסיף כי:
| |||