פסיכואנליזה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור להמעמד הגבוה
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: עשור ה\1 של המאה ה-21
שורה 69:
 
====דוגמאות להנחות שניתנות לבדיקה בפסיכואנליזה====
נכון לסוף העשור הראשון של שנותהמאה האלפייםה-21, רבות מהנחותיו של פרויד ותלמידיו טרם נבדקו. אולם חלק מהנחותיהם ניתנות לבדיקה מדעית ויש כאלה שאפילו נבדקו היטב. למשל, ניתן לבדוק את עצם קיומה של [[הדחקה]] כמנגנון הגנה. על פי הנחתו של פרויד, זיכרונות מאוד לא נעימים נשכחים בכוונה על ידי היצור החי כדי להגן על שלוות נפשו.
* אפשר, למשל, לתכנן ניסוי על [[למידה]] ו[[עונש]]ים במידת אכזריות שונה עם עכברים. אם אכן קיים מנגנון הדחקה, אזי החל מסף אכזריות מסוים העונש יהפוך ללא יעיל כי העונש יודחק ויישכח{{הערה|1=ניסויים ביונקים דורשים כיום אישורים מוועדות אתיקה מחמירות, וספק אם ניסוי כה אכזרי יותר בסוף העשור הראשון של שנותהמאה האלפייםה-21. ראו גם [[ניסויים בבעלי חיים]].}}.
* בשנת 1988, פרסם אוון (Ewen) סקירה של סדרת מחקרים ניסויים ומחקרי תצפית שניסו לאשש או להפריך את הטענה שקל יותר לשכוח חוויות מאוד לא נעימות. מסקנתו הייתה כי מרבית המחקרים לא הצליחו להוכיח את קיומו של מנגנון ההדחקה.
* אחד החיזוקים המרכזיים לקיומו של מנגנון ההדחקה היה שחזור זיכרונות מודחקים באמצעות [[היפנוזה]]. החיזוק הזה הוכח כבעייתי. נכון לסוף העשור הראשון של שנותהמאה האלפייםה-21, הצטברו ראיות רבות לכך שזיכרונות שאדם משוכנע שהוא שיחזר לאחר הדחקה בעזרת היפנוזה, הם למעשה משאלות ליבו שבמהלך ההיפנוזה שוכנע המהופנט (לעיתים באמצעות [[סוגסטיה]]) כי אלו זיכרונות. עדויות משפטיות על פי "זיכרונות" כאלה אינן קבילות כראייה משפטית, וכך גם קיימת בעיה בקבילות המשפטית של זיכרונות ששוחזרו כביכול בטיפול פסיכואנליטי בלא היפנוזה{{הערה|1=ראו בספר "מבוא לפסיכולוגיה" של האוניברסיטה הפתוחה}}.
* מחקרים היסטוריים רבים נשענים על זיכרונות מחוויות מאוד לא נעימות של מרואיינים רבים. דוגמה למחקרים כאלה הם מחקרים על אודות [[השואה]]. אילו זיכרונות אלה היו מודחקים, היו עדויות לפערים בזיכרונם של המרואיינים דווקא כשעוסקים בחוויות משמעותיות מחייהם. אנשים המראיינים את מי שחוו אסונות מדווחים על קשיים בגביית העדויות בשל הבושה והצער ולא בגלל שכחה.{{מקור}}