תומאס מאן – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הפיכת קישורים מהצורה ISBN XXX לתבנית:ISBN (תג)
Matanyabot (שיחה | תרומות)
שורה 442:
מאן הדגיש כי לדעתו על [[התנועה הציונית]] להימנע מעוול כלפי העם הערבי, וסבר כי מתוך אהדה בין שני העמים תימצא הדרך להבנה הדדית. על רעיון קבוצת "[[ברית שלום]]" בהנהגתו של [[יהודה לייב מאגנס]] אמר כי הוא "מוצא חן בעיני".{{הערה|שם=davar1947}}
 
בשנת [[1907]], מאן הזהיר את הגרמנים בפני אקסודוס יהודי אירופה, כי הוא ראה ביהדות "מרכיב הכרחי" להתפתחות התרבותית האירופאית, "במיוחד בגרמניה". בתור פטריוט גרמני, מאן פחד שהאנטישמיות הגרמנית תקרב את יהודי גרמניה לראיון הציוני, כי הוא בטח ש"האקסודוס המוחלט של יהודי אירופה, כמו שציונים קפדנים חולמים ממנו, היה האסון הכי גדול שאירופה יכולה לחוות". {{הערה|Thomas Mann: ''Die Lösung der Judenfrage (1907).'' Hermann Kurzke, Stephan Stachorski (Hrsg.): ''Thomas Mann: Essays, Volume 1: Frühlingssturm (1893-1918).'' 1993, {{ISBN|3-596-10899-3}}}}
 
=== אנטישמיות ===
בשנת 1934 פרסם מאן מאמר המעלה על נס את תרומתם של היהודים לתרבות המערבית ויוצא נגד ה[[אנטישמיות]].{{הערה|{{דואר היום||תומאס מאן נגד האנטישמיות|1934/11/11|00501}}}} כבר בשנת 1907 {{הערה|Thomas Mann: ''Die Lösung der Judenfrage (1907).'' Hermann Kurzke, Stephan Stachorski (Hrsg.): ''Thomas Mann: Essays, Volume 1: Frühlingssturm (1893-1918).'' 1993, {{ISBN|3-596-10899-3}}}} ובשנת 1921 {{הערה|Thomas Mann: ''Zur jüdischen Frage (1921).'' Hermann Kurzke, Stephan Stachorski (Hrsg.): ''Thomas Mann: Essays, Volume 2: Für das neue Deutschland (1919-1925).'' 1993, {{ISBN|3-596-10900-0}}}} הוא פרסם מאמרים באותה רוח. במאמר אחר, באותה תקופה, המליץ מאן ליהודים להתבולל ולהתנצר כדי להשתלב בחברה המערבית.{{הערה|{{דואר היום||פטפוט ליברלי נאציסטי בפי סופר חובב יהודים|1934/10/22|00501}}}}
 
במחקר שנערך החל משנת [[2001]] על ידי חוקר הספרות והתרבות הגרמני יאיה אלזאגה (Yahya Elsaghe), במימון הקרן הלאומית ה[[שווייץ|שווייצרית]], נבחן נושא ה[[יהדות]] בכתבי תומאס מאן, וכמו כן נחקרו ה[[סטריאוטיפ]]ים שהוא העניק לדמויות היהודיות, שמופיעות ברוב יצירותיו. לדברי הקרן, הרצון לחקור מגמה אנטישמית בכתביו של מאן נוצר משום ש"עד כה בקושי נבחנה השאלה על מגמות לאומניות, ואף אנטישמיות, הבאות לידי ביטוי מוכח ביצירתו הספרותית [של מאן] ואינן [[עולות בקנה אחד]] עם מעמדו כבא כוחה של גרמניה 'האחרת' [...]."{{הערה|שם=HANAN|1={{הארץ|[[חנן אלשטיין]]|הוא ריחרח אותו קלות, כמבקש להיוודע את כוח הקנייה שלו|1.1036709}}}}