הבדלים בין גרסאות בדף "סעדיה גאון"

נוספו 101 בתים ,  לפני 7 חודשים
מ
בוט החלפות: זיכרון, \1ייתכן\2, \1על ידי, תוכנ\1ת, מוארכות, בוודאות, \1-\2, \1וויכוח, שני שלישים\1, שנייה\1
מ (הוספת קישור לפרשת בהעלותך)
מ (בוט החלפות: זיכרון, \1ייתכן\2, \1על ידי, תוכנ\1ת, מוארכות, בוודאות, \1-\2, \1וויכוח, שני שלישים\1, שנייה\1)
רס"ג כתב פירוש למקרא המחולק לשני חלקים. תרגום לשפה ה[[ערבית]] המשלב בקצרה פירושים וביאורים, ושמו "תפסיר", וכן פירוש רחב, העוסק בהיבטים פרשניים, הלכתיים, דקדוקיים ופולמוסיים, והוא מכונה "שרח". להלן חלקי פירושי המקרא:
 
א'''. התפסיר לחמשה חומשי תורה'''. תרגום [[חמשה חומשי תורה]] לערבית. בתרגומו, כפי שמספר רס"ג בהקדמתו, ביקש להנגיש את המקרא לשכבות הרחבות של ההמון, שהכיר את השפה הערבית ולא הכיר את השפה העברית, ובנוסף פירש במילה או שתיים את הכוונה הנסתרת של המקרא. רס"ג שכלל את התרגום כל ימיו, הגיהו ותקנו. נוסחאות התרגום, ה'תפסיר' בלשון הערבית, הועתקו בעותקים רבים והלכו והתגלגלו מדור לדור. תפוצתם העיקרית, מטבע הדברים, הייתה בארצות הדוברות ערבית. שרשרת רצופה של מסירה, עד לימינו, התקיימה ב[[תימן]]. ענפי נוסח שונים התקיימו ב[[המזרח התיכון|מזרח התיכון]] והשתמרו בעיקר ב[[גניזה הקהירית]]. השתמר עותק אחד הכולל כשני שליששלישים מהתרגום למקרא, שנכתב רק כשמונים שנה אחר פטירת רס"ג, על ידי הסופר שמואל בן יעקב. בשנת 2015 יצא לאור בירושלים ספר המכיל את פירוש התורה של רס"ג באותיות ערבית תיקניות המבוסס על כתב יד זה וכתבי יד תימניים.
 
על תפסיר רס"ג נכתבו כמה פירושים, החשוב שבהם הוא נוה שלום לרב [[עמרם קורח]], אחרון רבני תימן. כמו כן נכתבו הערות ע"יעל ידי [[יוסף דרנבורג]] מהדירו, וכן ע"יעל ידי הרב [[חיים כסאר]]. הרב [[יוסף קאפח]] ליקט מתרגום זה תרגומים רבים בעלי משמעות, ופרסמם בשם "פירושי רבינו סעדיה גאון על התורה".
 
'''ב. שרח בראשית'''
'''ז. פירוש תרי עשר'''
 
לפי דברי בני רס"ג, חיבר רס"ג 'פירוש מילות ועניינים נבחרים מן [[תרי עשר]]'. רס"ג מפנה לחיבורו זה במהדורה השניההשנייה של פירושו לאיכה (א, ג – ההפניה למיכה פרק א){{הערה|{{צ-ספר|מחבר=יהודה זייבלד|שם=ספר המידות לרס"ג|מקום הוצאה=ירושלים|שנת הוצאה=תשע"ח|עמ=לה}}}}, בפירושו לישעיה (פרק נה – ההפניה להושע פרק יד), ובפירושו לדניאל (ז, יט-כב – ההפניה ליואל פרק ד), ומכאן שחיבור זה קדם לחיבור הפירוש לישעיה ולדניאל ולמהדו"ב של איכה.
 
מדברי הבנים למדנו גם שפירוש רס"ג לתרי עשר שונה משאר פירושיו. בשאר פירושים יש תרגום לערבית לכל הפסוקים, ועליהם נוסף ביאור ארוך המבאר עניינים שונים. בפירוש לתרי עשר אין תרגום, אלא ביאור מילות שונות ועניינים נבחרים.
פירושי רס"ג לתרי עשר הובאו על ידי הקדמונים. [[רד"ק]] מביאו 14 פעמים בפירוש להושע, וכן בפירושיו ליואל, עמוס וזכריה (אחד בכל א' מהם). רבי [[אברהם בן שלמה (תימן)|אברהם בן שלמה]] מחכמי תימן, מביא מובאות רבות בשם רס"ג שנראה שמקורן בפירושו לתרי עשר. גם רבי [[תנחום הירושלמי]], מחכמי מצרים, מביא בפירושו לתרי עשר את רס"ג בכינויו 'אלמפסר' 4 פעמים. פורסם עיבוד של הפירוש למיכה{{הערה|{{צ-מאמר|שם=פירושים מבית מדרשו של רס''ג לספר מיכה|קישור=https://www.academia.edu/35857954/%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%9E%D7%93%D7%A8%D7%A9%D7%95_%D7%A9%D7%9C_%D7%A8%D7%A1%D7%92_%D7%9C%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%9E%D7%99%D7%9B%D7%94|כתב עת=מוריה|מחבר=יהודה זייבלד}}}} וליונה{{הערה|{{צ-מאמר|שם=פירושים מבית מדרשו של רס"ג לספר יונה|קישור=https://www.academia.edu/37357764/%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%9E%D7%93%D7%A8%D7%A9%D7%95_%D7%A9%D7%9C_%D7%A8%D7%A1_%D7%92_%D7%9C%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%94|כתב עת=בית אהרן וישראל|מחבר=יהודה זייבלד}}}}.
 
לאחרונה הוחל בעז"ה ע"יעל ידי כותב השורות בזיהוי פירוש רס"ג לתרי עשר ופרסומו, ובינתיים פורסם התרגום לספר מיכה עם הערות.
 
'''ח. פירוש תהלים - כתאב אלתסביח''' ('''ספר התהלות''')
'''ט.''' '''פירוש איוב - כתאב אלתעדיל''' '''(ספר הצידוק)'''
 
תרגום רס"ג ל[[ספר איוב]] פורסם מספר פעמים, אולם התרגום עם הפירוש הארוך פורסמו לראשונה ע"יעל ידי הרב יוסף קאפח על פי כתב יד תימני משנת [[ה'קט"ז]] וכתבי יד נוספים. ידועים כיום למעלה משמונים כתבי יד הכוללים חלקים שונים של פירוש זה.
 
'''י. פירוש משלי -''' '''כתאב טאלב אלחכמה''' ('''ספר''' '''בקשת החכמה''')
 
תרגום רס"ג ל[[ספר משלי]] עם הפירוש הארוך פורסמו ע"יעל ידי [[יוסף דרנבורג]] על פי שלושה כתבי יד. הרב יוסף קאפח פרסם שוב את הפירוש, במלואו, עם תרגום לעברית, על פי מהדורת דירנבורג בתוספת כתב יד שהועתק בשנת ה'תרפ"ט מכתב יד תימני עתיק שהוצע למכירה לשני הסוחרים האשכנזים הנזכרים לעיל. ידועים למעלה ממאה כתבי יד הכוללים חלקים שונים של פירוש זה.
 
'''יא. פירוש דניאל - כתאב אלממאלך ואלמלאחם''' ('''ספר הממלכות וחזיון העתידות''')
 
תרגום רס"ג ל[[ספר דניאל]] ופירושו הארוך וחלק מההקדמה פורסמו לראשונה על ידי הרב יוסף קאפח. חלקים גדולים מההקדמה שחסרו במהדורה זו, פורסמו על ידי חגי בן-שמאי{{הערה|שם=הערה מספר 25786392:1}}. השלמות נוספות לפירוש פורסמו ע"יעל ידי הרב יוסף קאפח ויהודה רצהבי בשנים מאוחרות יותר.
 
'''יב. פירוש איכה – כתאב אלכ'לק (ספר המידות)'''
'''יד. תרגום מגילת בני חשמונאי עם הקדמה'''
 
מגילת בני חשמונאי המכונה גם [[מגילת אנטיוכוס]], הכתובה ארמית בסגנון המקרא, נערכה על ידי רס"ג שקבע את נוסחה הסופי והוסיף לה טעמים ותרגום לערבית, והקדים לה מבואות. רס"ג ראה חשיבות רבה בפרסום החיבור, כדי לקבע את חשיבותו של חג ה[[חנוכה]], בניגוד לדעת הקראים שלא שמרו אותו. התרגום ורוב ההקדמה פורסמו ע"יעל ידי הרב יוסף קאפח בסוף פירוש רס"ג לדניאל, וההקדמה בתוספת החלקים החסרים ממנה וחלק מהנוסח הקצר שלה, פורסמו ע"יעל ידי יהודה זייבלד{{הערה|{{צ-מאמר|שם=חלקו של רסג בעריכת מגילת אנטיוכוס וההדרה של הקדמתו|קישור=https://www.academia.edu/35121818/%D7%97%D7%9C%D7%A7%D7%95_%D7%A9%D7%9C_%D7%A8%D7%A1%D7%92_%D7%91%D7%A2%D7%A8%D7%99%D7%9B%D7%AA_%D7%9E%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%AA_%D7%90%D7%A0%D7%98%D7%99%D7%95%D7%9B%D7%95%D7%A1_%D7%95%D7%94%D7%94%D7%93%D7%A8%D7%94_%D7%A9%D7%9C_%D7%94%D7%A7%D7%93%D7%9E%D7%AA%D7%95|כתב עת=חצי גבורים|מחבר=יהודה זייבלד}}}}, ושוב בסוף פירוש רס"ג לאסתר.
 
=== סדור רס"ג – כתאב ג'אמע אלצלואת ואלתסאביח – ספר כלל התפילות והתשבחות ===
{{הפניה לערך מורחב|סידור רב סעדיה גאון}}
סידור רס"ג כולל את נוסח כל התפילות, לימי החול ולשבתות, ליחידים ולציבור, הלכות הקשורות לסדר התפילה, ובקשות ופיוטים נוספים שחיבר רס"ג. הסידור השתמר בכתבי יד רבים, אחד מהם שלם ורבים חלקיים. על פי רבים מכתבי היד יצא לאור הסידור בשנת תש"א ע"יעל ידי [[שמחה אסף]], [[ישראל דוידזון]] ו[[יששכר יואל]]. בכל כתבי היד אין נמצא פירוש על התפילות; רק לשתי ה"בקשות" שהוסיף רס"ג יש פירוש, הדומה לסגנון התפסיר של רס"ג לתורה: תרגום לשפה הערבית, הכולל גם ביאור למילים הטעונות ביאור ואינו מילולי.
 
את הסידור חיבר משום ש:<blockquote>בארצות האלה שבהן עברתי ראיתי משלושה אלה [-ההזנחה, ההוספה וההשמטה בנוסח התפילה] דברים, שהניעוני וקראוני להשתדל לסלקם. וזה לפי שישנם דברים ממסורות אומתנו בתפילותיה ובברכותיה, שהוזנח שימושם, עד שנשכחו ונמחקו לחלוטין, חוץ מאצל יחידי סגולה, ומהם דברים שנוספו בהן ונשמטו מהן, עד שנשתנו ונפסדו העניינים שלמענם נתקנו מלכתחילה. </blockquote>מסיבה זו חיבר גם את שתי ה"בקשות" בסידורו: "ומפני שראיתי את מיעוט הבינה בכך [-בתפילות הרשות], וחששתי שהמתפלל, אשר רוצה להתקרב לאלהיו, מתרחק ממנו בדברי טעות, חיברתי בקשה בשתי נוסחאות".
=== ספר האמונות - הנבחר באמונות ודעות ===
{{הפניה לערך מורחב|ספר האמונות והדעות}}
חיבורו המפורסם של רס"ג, העוסק ביסודות האמונה והמסורת, ובו עשרה מאמרים. רס"ג כתבו בשנת [[ד'תרצ"ג]], כאמור בסוף המאמר הראשון. התרגום הנפוץ במאות השנים האחרונות הוא של רבי [[יהודה אבן תיבון]], וקדם לו בכמאתיים שנה תרגום נוסף, ע"יעל ידי חכם מ[[האימפריה הביזנטית]], ותרגומו הוא שהשפיע השפעה רבה על הראשונים באשכנז ובצרפת, הן מחוגי [[חסידי אשכנז]] והן מחוגי [[בעלי התוספות]]. תרגומו של הרב יוסף קאפח לספר פורסם לראשונה בשנת [[ה'תש"ל]], ומאז במהדורות נוספות.
 
לחיבור זה, בתרגומו של אבן תיבון, נכתבו פירושים שונים. פירוש שביל האמונה לר' ישראל הלוי קיטובר פורסם בשנת תרמ"ה.
מטרת חיבור זה לדברי רס"ג בהקדמה, להגיע לדיוק בניסוח מילות ה[[עדות (הלכה)|עדים]] בעדותם בדיבור ובכתב. החיבור כולל שמונה שערים ובו מפורטים נוסחאות ה[[שטר (משפט עברי)|שטרות]] והעדויות. חלק מהחיבור פורסם, הוא עתיד להתפרסם כמעט במלואו בידי [[מנחם בן-ששון]] ו[[ירחמיאל ברודי]].
 
ברודי כתב על חיבור זה{{הערה|שם=הערה מספר 25786392:2|{{צ-ספר|מחבר=ירחמיאל ברודי|שם=חיבורים הלכתיים של רב סעדיה גאון|מקום הוצאה=ירושלים|שנת הוצאה=תשע"ה}}}}: ספר העדויות והשטרות גדול בהרבה מכל חיבור הלכתי אחר של רס"ג הידוע לנו, והוא בנוי באופן מורכב ומרשים, הוא מחולק לשמונה פרקים. ארבעת הראשונים עוסקים בדיני עדות באופן כללי וארבעת האחרונים בדיני השטרות. הפרקים החמישי השביעי דנים בסעיפים החוזרים בכל השטרות או ברובם, והפרק השמיני עוסק בסעיפים המיוחדים לכל שטר ושטר. פרק זה מחולק לחמישים וארבעה פרקי משנה כמניין השטרות הנידונים בו, ואלה מאורגנים בשלוש קבוצות של שמונה עשר פרקי משנה לפי שכיחותם היחסית של השטרות השונים. בסוף הפרק בא נספח קצר הרושם עשרה סוגי שטרות שנועדו לשימושם של הראשים בלבד ולכן לא נכללו בחיבור. ספר העדויות והשטרות הוא גם היחיד מבין חיבוריו ההלכתיים של רס"ג שזמן חיבורו ידוע. מן האופן שבו הדגים את דרך התארוך של שטרות שונים עולה שהוא נתחבר בשנת [[ד'תרצ"ו]] כאשר רב סעדיה כבר היה בבבל וכשנתיים לפני שמונה לראש ישיבת סורא. בפתח החיבור הזה נאמר: "זהו חלק מחלקי כתאב אלפקה (-ספר ההלכה) אשר אני מתכונן לחברו, אולם ראיתי לנכון להקדים את החלק הזה משום שנוכחתי בנחיצותו הרבה לאומה וידעתי את גודל התועלת שתפיק ממנו". היו חוקרים שהבינו מכך שזה הוא חיבורו הראשון של רס"ג בתחום ההלכה, ואולם מתברר שזהו טופוס ספרותי שכיח ואין רצונו לומר שזה חיבורו הראשון של המחבר אלא שהוא ראה לנכון לחבר אותו בפרק זמן מסוים ולהקדים אותו לחיבורים אחרים שהתכוון לכתוב. ומאחר שהראיה המדומה לראשוניותו של ספר העדויות והשטרות נדחתה, סביר להניח שההפך הוא הנכון והיקפו ומבנהו המרשימים של חיבור זה בהשוואה ליתר החיבורים ההלכתיים של רס"ג מלמדים שהוא היה חיבורו האחרון בתחום ההלכה. רמז אפשרי נוסף לאיחורו של חיבור זה נמצא באזכורי ספר ההלכה הבאים במספר מקומות בחיבור. נראה שהרעיון לחבר ספר הלכה מקיף התפתח אצל רס"ג בשלב מאוחר בכתיבתו ההלכתית, ומשום כך הוא אינו מזכיר תכניתתוכנית זו שככל הנראה לא הספיק להגשים אותה בכתביו האחרים.
 
ספר השטרות השפיע על [[רב האי גאון]] בספר המקח ועל רבי [[יהודה אלברצלוני]] בספר השטרות שלו, כפי שהם מציינים בפירוש, וכן על חיבורים הלכתיים נוספים הבנויים במתכונת זו.
'''ג. ספר הירושות (כתאב אלמוארית)'''
 
החיבור עוסק בדיני [[ירושה (משפט עברי)|ירושה]]. הוא פותח בעיקרי דיני הירושה, מסודרים לפי יחסי הקרבה בין המורישים ובין היורשים, וממשיך בשאר דיני הירושה. החיבור תורגם ב[[ימי הביניים]] לעברית. מקורו הערבי פורסם ב-[[1897]] על ידי [[יוסף דרנבורג]], ושוב על ידי ירחמיאל ברודי{{הערה|שם=הערה מספר 25786392:2}}.
 
=== פירוש ספר יצירה (כתאב אלמבאדי) ===
'''ב. ספר ביטול ההיקש במצוות השמעיות'''
 
ספר ביטול ההיקש במצוות השמעיות יסודו בויכוחבוויכוח עם הקראים, בו פתח בכתאב אלרד עלי ענן, והוכיח שבמצוות התורה אין להסתמך על [[לוגיקה|הוכחות לוגיות]] לבדן, אלא חובה להסתמך על ה[[מסורת (יהדות)|מסורת]], ואפשר להיעזר בהוכחות הלוגיות רק כשאינן סותרות את המסורת. רס"ג הרחיב בהמשך את חיבורו זה וחילקו לשנים, והם 'ביטול ההיקש במצוות השמעיות' הכולל את ההרחבה של החלק הראשון של 'כתאב אלרד עלי ענן', ו'הוכחת העיבור' הכולל את החלק השני של החיבור, כדלהלן בסעיף הבא{{הערה|שם=הערה מספר 25786392:0}}.
 
קטעים מחיבור זה פורסמו ע"יעל ידי משה צוקר{{הערה|[[תרביץ]], מא (תשל"ב), עמ' 410-373}}.
 
'''ג. הוכחת העיבור'''
ספר 'הוכחת העיבור' הנסמך על ידי בני רס"ג ל'ביטול ההיקש במצוות השמעיות', הוא ככל הנראה הספר שהיה תחילה חלק אחד עמו ואחר כך הורחב והופרד על ידי רס"ג, והוא 'כתאב אלתמייז' – ספר ההבחנה. בספר זה מרחיב רס"ג בהוכחת צדקת [[עיבור השנה]] על פי התקופה והחשבון, ולא כדעת הקראים הקובעים אותו על פי ראיית האביב.
 
קטעים רבים מחיבור זה השתמרו בגניזה. משה צוקר פרסם את חלקם בנספח לפירוש רס"ג לבראשית, וחלקים אחרים פורסמו ע"יעל ידי חוקרים אחרים.
 
=== חיבורים בחכמת הלשון ===
'''א. האגרון'''
 
אוסף מילים בלשון הקודש עם הקדמות, שנועד לצורך כותבי ה[[מליצה|מליצות]] כדי להקל עליהם למצוא [[חרוזים]]. החיבור נכתב בשתי מהדורות, את הראשונה כתב רס"ג בצעירותו כשהיה כבן עשרים במצרים, ובהיותו בבבל הרחיבה והוסיף לה את ההקדמה הארוכה בערבית. קטעים ממנו הלכו והתפרסמו עם השנים, ומהדורה כוללת שלו פורסמה ע"יעל ידי נ' אלוני בירושלים בשנת תשכ"ט. רובו של החיבור בלשון הקודש, ורק הקדמה אחת שלו בלשון ערבית.
 
בהקדמה ל"אגרון", הוסיף רס"ג בדבר החייאת [[לשון הקודש]], ובמקום לדבר [[פרסית]], [[יוונית]], [[ערבית]] ושאר השפות אשר היו נהוגות באותם הימים, לדבר בלשון ה[[עברית]]. הוא קרא שם ללשון העברית בשם "לשון מלאכי הקודש". הוא המשיך לכתוב בהקדמה לגבי הלשון העברית כך: "למלאכות מלכינו, לשירות לווינו, לנגינת כהנינו, ביד נביאנו לחיזיון, בפי שרנו להיגיון".
'''ג. פירוש על שבעים המלות הבודדות (תפסיר אלסבעין לפטה)'''
 
בחיבור זה אסף רס"ג מהמקרא [[מילה יחידאית|מילים יחידאיות]] שלא ניתן להבינן לאשורן אלא מתוך דברי חז"ל, ובכך ביקש לתקף את הצורך במסורת חז"ל. בכתבי היד מצויות יותר משבעים מילים המתפרשות בדרך זו. [[שמואל אהרן ורטהיימר]] פרסם 'באור תשעים מילות בודדות בתנ"ך', והמהדורה הכוללת את המקור בערבית ותרגום פורסמה בירושלים תשי"ח, בתוך ספר זכרוןזיכרון לגולדציהר (ח"ב עמ' 1-48). בשנים שאחר כך התגלו עוד קטעים מחיבור זה שנדפסו בבמות שונות.
 
'''ד. מילות המשנה (אלפאט' אלמשנה)'''
 
=== חיבורים שנכתבו כנספחים לפירוש המקרא ===
רס"ג ראה את פירושו לחומש כחיבורו העיקרי, ובו הרחיב בנושאים חשובים שונים. חלק מהם נכתבו כנספח לפירוש, ובהם הרחיב בנושא מסוים. ביניהם נמנים בודאותבוודאות פירוש עשר שירות הנספח לפרשת בשלח, ופירוש עשרת הדברות הנספח לפרשת יתרו{{הערה|שם=הערה מספר 25786392:1}}. לתחום זה שייכים חיבורים הלכתיים נוספים קצרים, הידועים לנו מרשימות ספרים שבגניזה ומציטוטים והתייחסויות בדברי הראשונים ואף מהפניות רס"ג עצמו בחיבוריו האחרים. ואלו הם:
 
'''א. הלכות שחיטה'''
'''ג. הלכות ריבית'''
 
במאמר מפורטות דרכי הריבית האסורות והצד ההגותי בריבית ומה צד החכמה באיסורו, כדרכו של רס"ג. החיבור מקביל בחלקו לפירושו לתורה, ויתכןוייתכן שהוא נספח שלו. פורסם בחלקו על ידי ירחמיאל ברודי{{הערה|שם=הערה מספר 25786392:2}}, ובמלואו על ידי יהודה זייבלד{{הערה|{{צ-מאמר|שם=מאמר בעניין הריבית לרס&#39;&#39;ג|קישור=https://www.academia.edu/38113892/%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8_%D7%91%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%9F_%D7%94%D7%A8%D7%99%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%9C%D7%A8%D7%A1%D7%92|כתב עת=בית אהרן וישראל|מחבר=יהודה זייבלד}}}}.
 
'''ד. הלכות אבלות'''
 
בקטע גניזה אחד מופיעה הכותרת 'חיובי האבל והמת לרב סעדיה גאון רי"ת'. רס"ג מפנה בהקדמתו לאיכה לדברים שכתב בהלכות אבלות בפרשת ויחי, ומדובר כנראה בנספח לספר בראשית. עמוד אחד ממנו זוהה ופורסם ע"יעל ידי ירחמיאל ברודי{{הערה|שם=הערה מספר 25786392:2}}, והוא פורסם במלואו על ידי יהודה זייבלד{{הערה|{{צ-מאמר|שם=הלכות אבלות לרס&#39;&#39;ג|קישור=https://www.academia.edu/37048022/%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%90%D7%91%D7%9C%D7%95%D7%AA_%D7%9C%D7%A8%D7%A1%D7%92|כתב עת=בית אהרן וישראל|מחבר=יהודה זייבלד}}}}.
 
=== ספרי פולמוס ===
רס"ג נחשב לראשון מבין [[מדקדקי העברית בימי הביניים]]; הוא החל לעסוק בדקדוק ובמילון של [[לשון המקרא]], וכן ערך מהפכה בתחום לשון ה[[פיוט]]ים. הוא פיתח לראשונה תפיסה דקדוקית מסודרת של העברית (לאחר שנפגש בצעירותו עם עולמם של [[בעלי המסורה]] הטברנית, ועל רקע התפתחות מקבילה אצל המדקדקים ה[[ערבית|ערביים]]). לתועלת מחברי הפיוטים כתב את "ספר צחות הלשון", ובו כללים דקדוקיים עבור המשוררים, את החיבור "שבעים מלים בודדות" שבו פירש מילים יחידאיות במקרא וכן את "האגרון", [[מילון עברי]] מצומצם. הוא בעצמו חיבר מספר רב של פיוטים ובהם המחיש את תפיסתו הלשונית.
 
לשון הפיוט של רס"ג מתאפיינת בראש ובראשונה במקום הבלעדי שתופסת בה לשון המקרא. כל תופעה דקדוקית של לשון המקרא, נדירה וחריגה ככל שתהיה, נחשבה אצל רס"ג כראויה ללשון השירה. בעיקר העדיף את הצורות המאורכותהמוארכות לסוגיהן, שנחשבו אצלו "מפוארות", כגון "כולמו" במקום כולם, "חכמתהו" במקום חכמתו, "ישועתה" במקום ישועה, "יהושיע" במקום יושיע, "הקימותה" במקום הֵקַמְתָ - הכול על סמך צורות מקראיות. גם בבחירת אוצר המילים העדיף את הצורות הנדירות והחריגות שבמקרא והשתמש ככל האפשר ב[[מילים יחידאיות בתנ"ך|מילים יחידאיות]]. במקביל נמשכות אצלו תופעות הלשון של הסגנון [[אלעזר הקליר|הקלירי]], כגון שינוי זכר לנקבה ולהפך והחלפת המשקלים והבניינים. במיוחד היו חביבים עליו משקלי פִּעְלוֹן, מִפְעָל ותִפְעוּל וה[[משקלים סגוליים|משקלים הסֶגוֹלִיִּים]]. את המשקלים הסגוליים תפס כצורה הסטנדרטית ל[[שם פעולה]], בדומה ל[[ערבית]].
 
לשונו המיוחדת והקשה להבנה של רס"ג מהווה מעין שלב מעבר בין סגנון הפיוט הקלירי לבין סגנונה של [[שירת ימי הביניים של יהדות ספרד|שירת ספרד]], שמחבריה (ובהם תלמידו [[דונש בן לברט]]) היו ממשיכי דרכו של רס"ג בשטח הדקדוק והשירה. הכללים שקבע, המעמד המיוחד שנתן ללשון המקרא והתפיסה הדקדוקית שפיתח התקבלו ושוכללו בידי משוררי ספרד, שהתקשו לקבל את הסגנון הקלירי החופשי ורב התנופה. [[אברהם אבן עזרא]], שמבקר בחריפות בפירושו ל[[מגילת קהלת]] את לשון הפיוטים הקליריים, משבח ומפאר את רס"ג על פיוטיו "שלא חיבר מחבר כמוהם, והם על לשון המקרא ודקדוק הלשון באין חידות ומשלים ולא דרש".