גד – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות) מ בוט החלפות: \1עמ' \2 |
|||
שורה 12:
==ברכת יעקב לגד==
[[ברכת יעקב]] לבנו גד טרם מותו: {{ציטוטון|גָּד, גְּדוּד יְגוּדֶנּוּ; וְהוּא, יָגֻד עָקֵב}}{{הערה|{{תנ"ך|בראשית|מט|יט}}}}.
בברכת יעקב לגד הפעולה נגזרת משמו של השבט. אם יותקף גד, יתגודד לקבוצה ובזה טמון כוחו. בברכת יעקב לגד ניכר דמיון בתוכן הברכה, בלשונות דומים, ובאמצעי האמנותי לשון נופל על לשון ל[[דן (דמות מקראית)|דן]], אשר בורך גם הוא בפעולה אשר נובעת משמו וגם עליו נאמר כי יתקיף את אויביו מאחור. המילה "עָקֵב" מופיעה בשתי הברכות{{הערה|[[יאיר זקוביץ]], '''עולם התנ"ך בראשית''', תל אביב, דוידזון עתי, 1993,
[[תרגום השבעים]] שונה במעט בפסוקים אלו: "גד גדוד יגודנו והוא יגוד עקב. מאשר שמנה לחמו והוא יתן מעדני מלך"(מ"ט יט-כ): האות [[מ|מ"ם]] המופיעה בנוסח המסורה במילה "מאשר" נראית שלא במקומה, מלבד העובדה שלשאר השבטים הפניה אינה כוללת [[אותיות השימוש]]. בתרגום השבעים לעומת זאת נכתב "גד... עקבים. אשר שמנה..." – כלומר, האות מ"ם שייכת למילה עקבם ([[כתיב חסר]]) ובנוסח המסורה היא עברה אל המילה הבאה.
שורה 19:
[[ברכת משה]] לשבט גד: {{ציטוטון|בָּרוּךְ מַרְחִיב גָּד כְּלָבִיא שָׁכֵן וְטָרַף זְרוֹעַ אַף קָדְקֹד. כא וַיַּרְא רֵאשִׁית לוֹ כִּי שָׁם חֶלְקַת מְחֹקֵק{{הערה|על משמעות הכרזה כאשר מי שלוכד עיר שמו נקרא עליה, ראו [[מרטין בובר]], '''דרכו של מקרא''', ירושלים, מוסד ביאליק, 1997, ע"מ 75.}} סָפוּן וַיֵּתֵא רָאשֵׁי עָם צִדְקַת ה' עָשָׂה וּמִשְׁפָּטָיו עִם יִשְׂרָאֵל}}{{הערה|{{תנ"ך|דברים|לג|כ}}}}.
גבורתו של גד מתבטאת בברכת משה. דימוי כוחו של ה' לאריה הרובץ על טרפו ואינו ירא מאויביו מצוי גם ב{{תנ"ך|ישעיהו|לא|ד}}. הגבורה שהיא אחד מאיפיוניו של גד באה לידי ביטוי גם בספר [[צוואת גד]] א', ב' :'ואהי גיבור בין המשפתים. ולכן שמרתי בלילה על העדרים והיה כי בא הארי או הזאב או כל חיה רעה אל העדר ואוץ אחריו ואתפשהו ואחזיק בידי ברגלו ואקלעהו כאבן הקלע וככה הרגתיו'. בברכת משה הטורף הוא גד ואילו בצוואה, החיות מנסות לטרוף את העדר וגד עוצר בעדן{{הערה|[[יאיר זקוביץ]], '''צבת בצבת עשויה - מה בין מדרש פנים מקראי למדרש חוץ מקראי''', תל אביב, עם עובד, 2009,
==צאצאי גד==
| |||