מכניקת הקוונטים – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←‏נושאים מתקדמים: קישור פנימי
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: פיזיקליים, תאור\1, איינשטיין
שורה 13:
{{הפניה לערך מורחב|היסטוריה של מכניקת הקוונטים}}
 
ההשערה אודות קוונטיזציה של גדלים פיזיקליםפיזיקליים הופיעה לראשונה במאמר של [[מקס פלנק]] משנת [[1900]], העוסק ב[[קרינת גוף שחור]]. פלנק ניסה במשך שנים להסביר את אופן הנצפה של התפלגות אורכי הגל של הקרינה, עד שלבסוף מצא נוסחה מדויקת לאחר שהניח שהאנרגיה הכוללת של המערכת עשויה ממנות בדידות (כלומר מקוונטטת). פלנק, כפי שהעיד במכתבים מאוחרים יותר, חשב שהנחה זו מועילה לפתרון הבעיה ותו לא, ולא ייחס לה בתחילה חשיבות רבה.{{הערה|שם=קראג5|שמאל=כן|
Helge Kragh, Quantum Generations: A History of Physics in the 20th Century, Princeton: Princeton University, Press, 1999, Chapter 5}}
בשנת [[1905]] פרסם [[אלברט אינשטייןאיינשטיין]] מאמר אודות תכונותיו של האור. במאמר שיער שקרינה אלקטרומגנטית איננה גלים רציפים, כפי שהיה מקובל לחשוב בתקופה זו, אלא עשויה ממנות בדידות של אנרגיה, שמאוחר יותר קיבלו את השם [[פוטון|פוטונים]]. הוא הראה כיצד השערה מסבירה תופעות שונות, בין השאר את [[האפקט הפוטואלקטרי]]. בניגוד לפלנק, אינשטייןאיינשטיין הבין מיד שמדובר בהשערה מהפכנית.{{הערה|שם=קראג5}}
 
[[קובץ:Bohr atom model Hebrew.svg|שמאל|ממוזער|250px|מודל האטום של בוהר משנת 1913. ערך ה-n המצוין ליד כל מסלול הוא ה[[מספר קוונטי|מספר הקוונטי]] של המסלול, ו[[תנע זוויתי|התנע הזוויתי]] של [[אלקטרון]] במסלול זה יהיה nħ. על פי המודל לא ייתכנו מסלולים בעלי n לא שלם. במודלים מאוחרים יותר נוספו מספרים קוונטיים נוספים לאפיון מצב האלקטרון, וכיום דרושים ארבעה מספרים.]]
 
רעיון הקוונטיזציה הוסיף להתפשט בהדרגה ובאיטיות, ופורסמו תיאוריותתאוריות נוספות בתחומים שונים שעשו בו שימוש. לדוגמה, [[מודל האטום של בוהר]] משנת [[1913]] אימץ את [[המודל הפלנטרי]] לפיו האלקטרונים סובבים את גרעין האטום באופן הדומה ל[[כוכב לכת|כוכבי לכת]] ב[[מערכת השמש]], אך בתוספת אילוץ קוונטי: רמת האנרגיה שלהם ניתן לאפיון על ידי [[מספר קוונטי]] טבעי, ולכן הם יכולים לנוע רק באחד מבין אוסף בדיד של מסלולים אפשריים. המודל הצליח להסביר תופעות שונות של אטום ה[[מימן]], אך המאמצים המוקדמים להכלילו לאטומים נוספים נתקלו בקשיים.{{הערה|שם=שומן|שמאל=כן|
Seth, S. (2013-10-01). Quantum Physics. In (Ed.), The Oxford Handbook of the History of Physics. : Oxford University Press,. Retrieved 4 Aug. 2018, from http://www.oxfordhandbooks.com/view/10.1093/oxfordhb/9780199696253.001.0001/oxfordhb-9780199696253-e-28}}
 
התיאוריותהתאוריות השונות שהתפרסמו עד שנת [[1925]] מכונות באופן קולקטיווי בשם "תיאורית הקוונטים הישנה". הן התאפיינו בשילוב בין פיזיקה קלאסית עם תוספת של עקרונות קוונטים, שנראה שנוספו באופן [[אד הוק]] וחסר הצדקה, והיה קשה להכלילן מעבר לבעיה הנקודתית אותה הן פתרו. הדבר חידד את ההבנה שדרושה תיאוריהתאוריה חדשה שתחליף כליל את הפיזיקה הקלאסית, ותשנה את המושגים הפיזיקליים באופן [[קיצוניות ורדיקליזם|רדיקלי]]. כמו כן הלך והתברר שהתיאוריהשהתאוריה החדשה עתידה לזנוח את הדימויים הוויזואליים השאולים מהפיזיקה הקלאסית, כגון חלקיק הנע במסלול בעל צורה גאומטרית נתונה, ולהסתמך במקום זאת על מושגים מתמטיים מופשטים כגון מספר קוונטי והסתברות מעבר.{{הערה|שם=קראג11|שמאל=כן|
Helge Kragh, Quantum Generations: A History of Physics in the 20th Century, Princeton: Princeton University, Press, 1999, Chapter 11}}{{הערה|שם=שומן}}