הבדלים בין גרסאות בדף "הבחירות לכנסת השבע עשרה"

מ
בוט החלפות: עד \1 ב\2\3
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד עריכה חזותית
מ (בוט החלפות: עד \1 ב\2\3)
===פרישת [[מפלגת שינוי|שינוי]] וממשלת האחדות===
 
כיוון שהרוב שתמך בו הלך ונעשה יציב פחות ופחות בשל התנגדות "מורדי הליכוד" ופרישת ה[[מפד"ל]] מהקואליציה ([[11 בנובמבר]] [[2004]]), החליט ראש הממשלה שרון לנסות ולהרחיב את הקואליציה שלו ולזכות בתמיכה, ולו זמנית, של מפלגות אחרות, בעיקר לצורך העברת תקציב המדינה (אשר אי-אישורו עד ה-31 במרץ גורר את התפזרות הכנסת). לצורך כך הוא צירף לקואליציה נציגים מסיעות [[אגודת ישראל]] ו[[דגל התורה]] והחל במגעים עם [[מפלגת העבודה]], סיעת האופוזיציה הגדולה ביותר; כמו כן, ניסה לחזר אחר שאר המפלגות - [[מפלגת ש"ס|ש"ס]], [[מרצ]] והמפלגות הערביות. החיזורים אחר ש"ס עורר את חמתה של [[מפלגת שינוי]], השותפה הבכירה בקואליציה, אשר פרשה מהקואליציה ב-[[2 בדצמבר]] 2004 לאור אי-הסכמתה להעברת כמה מאות מיליוני שקלים למוסדות דתיים ותורניים לבקשתן של ש"ס, אגו"י ודגל התורה.
 
לכאורה נראה היה כי ראש הממשלה נותר בלא קואליציה וסופו ליפול, אך לא כך היה. מימין לא יכלו להפילו, משום שסיעת הליכוד, אף-על-פי שחלקה לא ראה בעין יפה את תוכניותיו, עדיין הצביעה בשלב זה כאיש אחד נגד הצעות אי-אמון בו (אם כי הגרעין הקשה של ה"מורדים" הצביע נגד תקציב המדינה לשנת 2005), ומשמאל לא יכלו להפילו, משום שמפלגת העבודה, המפלגה השנייה בגודלה, תמכה בהתנתקות וגם קיוותה להיכנס לממשלתו ולכן לא הייתה מעוניינת בהפלתו ואולי אף בבחירות חדשות. בתקופה זו נהנתה הממשלה גם מ"רשת ביטחון", תמיכה אד-הוק של סיעות [[שמאל וימין בפוליטיקה|השמאל]] והמפלגות הערביות שסייעו למניעת הפלתה. זמן לא רב לאחר פרישתה של מפלגת שינוי נכנסה מפלגת העבודה, בראשות שמעון פרס, לקואליציה עם שרון (ב-[[10 בינואר]] [[2005]]). דבר זה איפשר את אישורו של תקציב המדינה, ב-29 במרץ ואת המשך כהונתה של הכנסת.