הבדלים בין גרסאות בדף "יוסף אלרון"

נוספו 575 בתים ,  לפני שנה
אין תקציר עריכה
תגית: תו כיווניות מפורש
במרץ [[1994]], לאחר שמונה שנים שבהן עסק בעריכת דין, התמנה לשופט ב[[בית משפט השלום]] בחיפה. בשנת [[1995]] עבר בשירות ה[[מילואים]] ל[[יחידת בתי הדין הצבאיים]], וכיהן במסגרת זו כשופט ב[[בית דין צבאי (ישראל)|בית הדין הצבאי]] במחוז הצפון.
 
ביולי [[2003]] מונה לשופט בבית המשפט המחוזי בחיפה, ועסק בעניינים אזרחיים, מנהליים{{הערה|לדוגמה: [https://www.nevo.co.il/psika_html/minhali/MM-14-03-51777-917.htm עתמ (חי') 51777-03-14 סלים חמדאן נ' משרד הפנים/האגף לרישוי כלי נשק]}} ופליליים. החל משנת 2005 דן כ[[אב בית דין]] במגוון רחב של כתבי אישום בעבירות חמורות ועמד בראש מספר הרכבים של תיקי פשע חמור{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=httphttps://www.news1.co.il/MemberLoginBringHtmlDoc.aspx?ContentType=1&docid=67443&subjectidsubjectId=24|הכותב=איתמר לוין|כותרת=איתמר לוין, אלרון מציג: שלווה תקיפה|אתר=News1 מחלקה ראשונה|תאריך=1.1.2012|תאריך_וידוא=2017-02-25}}}}. משנת [[2010]] החל לכהן כשופט צבאי במילואים ב[[בית הדין הצבאי לערעורים]] בדרגת סא"ל. באותה שנה השתתף בתוכנית "השופט כמנהל" של הפקולטה לניהול ב[[אוניברסיטת תל אביב]], ובשנת [[2012]] נטל חלק בתוכנית הכשרה לנשיאים ולסגני נשיאים, אף היא מטעם הפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב. במרץ 2012 קודם לכהונת סגן נשיא בבית המשפט המחוזי בחיפה, ולאחר פרישתו של סגן הנשיא, השופט [[אילן שיף]], היה אחראי, בין היתר, על המחלקה הפלילית בבית המשפט המחוזי. ב-[[4 ביולי]] [[2013]] החל לכהן כנשיא בית המשפט המחוזי בחיפה. החל מאוגוסט [[2014]] ועד מרץ [[2018]] שימש כיו"ר הוועדה הבוחנת של [[לשכת עורכי הדין בישראל|לשכת עורכי הדין]], הממונה על שאלון בחינת ההסמכה של הלשכה.
 
בפברואר [[2017]] אישרה [[הוועדה למינוי שופטים]] בפה אחד את מינויו ל[[בית המשפט העליון]], במסגרת הסכם בין חברי הוועדה למינוי ארבעה שופטים. כמה משופטי בית המשפט העליון התנגדו למינויו וסברו כי הוא "לא קורץ מהחומר שממנו עשויים שופטי עליון". מנגד, הוא זכה לתמיכה חזקה מצדו של חבר הוועדה לבחירת שופטים, השר [[משה כחלון]], ואף היה המועמד המועדף על לשכת עורכי הדין{{הערה|שם=הסכמות|{{ynet|טובה צימוקי|ניצחון לאגף השמרני: נבחרו 4 שופטי עליון חדשים|4926330|22 בפברואר 2017}}}}{{הערה|{{גלובס|חן מענית|הוועדה הכריעה: אלה ארבעת השופטים החדשים שימונו לעליון|1001178231|22 בפברואר 2017}}}}. הוא נכנס לתפקיד זה ב-[[30 באוקטובר]] 2017.
 
במסגרת עתירה לשינוי הקריטריונים שקבע משרד החינוך באשר לזכאותם של ילדים עם צרכים מיוחדים המשולבים במוסדות חינוך "רגילים" להסעה על מסגרות החינוך שבהן הם לומדים, קבע השופט אלרון שהקריטריונים שנקבעו שרירותיים ופוגעים בזכותם לשוויון של תלמידים אלו, ועל כן הורה על השוואת הקריטריונים לאלו שחלים על תלמידי החינוך המיוחד. אלרון הדגיש כי על ההסדר העתידי שיגבש משרד החינוך לבטא "את מחויבותנו כחברה מתוקנת, הדוגלת בערכים של שוויון ולא פחות מכך של ערבות הדדית. בענייננו, משמעות הדבר היא להנגיש הלכה למעשה את הזכות לחינוך לכל התלמידים במדינת ישראל, ובכלל זה תלמידים עם מוגבלויות"{{הערה|[https://supremedecisions.court.gov.il/Home/Download?path=HebrewVerdicts\15\910\001\j60&fileName=15001910.J60&type=2 בג"ץ 191/15 פלוני נ' עיריית בני ברק (19.4.2019)]}}.
 
כמו כן, במסגרת עתירה לתרגום אחת מבחינות הבגרות לערבית במלואה לאחר שהתברר כי רק חלקים ממנה תורגמו לערבית, הדגיש השופט אלרון כי על משרד החינוך להבטיח "שמערכי הבחינות בשפה הערבית לא ייפלו במאומה מאלה בשפה העברית"{{הערה|[https://supremedecisions.court.gov.il/Home/Download?path=HebrewVerdicts\19\690\040\j06&fileName=19040690.J06&type=2 בג"ץ 4069/19 סלאח נ' מנכ"ל משרד החינוך(‏18.6.2019)]}}.
 
===תיקים מרכזיים===
משתמש אלמוני