אמנון סטרשנוב – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הסרת פרמטרים ריקים בתבניות שחוסמים שאיבה אוטומטית מוויקינתונים (תג) |
Matanyabot (שיחה | תרומות) מ בוט החלפות: \1\2"ם\3 |
||
שורה 28:
ב-1986 מונה לפרקליט הצבאי הראשי{{הערה|{{מעריב||תא"ל אמנון נבו - פרקליט צבאי ראשי|1986/11/30|00212}}}}, תפקיד אותו מילא עד 1991. זמן קצר לאחר כניסתו לתפקיד, בעקבות פרסומים בתקשורת, בחן את האישומים ב[[פרשת עיזאת נאפסו]]{{הערה|{{מעריב|יוסף ולטר ואילן בכר|גורמים בכירים • בפרקליטות הצבאית: ספיקות בתיק נאפסו|1987/04/30|00202}}}} והודיע לבית המשפט העליון שחוקרי השב"כ שיקרו ב[[משפט זוטא|משפט הזוטא]] ושטענותיו של נאפסו על העינויים בחקירתו נכונות בעיקרן.
במהלך כהונתו פרצה [[האינתיפאדה]] וסטרשנוב הורה לפתוח בחקירה בלא מעט מקרים בהם חיילים הואשמו בפגיעה שלא כדין בפלסטינים. במהלך שנת 1989 החליט שלא להעמיד לדין את אל"
בעקבות משפט גבעתי ב' בו הואשמו חיילים בהכאת פלסטינים עצורים וטענו שהפקודות הגיעו מהפיקוד הבכיר, הורה על פתיחה בחקירה נגד [[אפי איתם]]{{הערה|{{מעריב|עמנואל רוזן|מצ"ח פותחת בחקירה נגד אלוף משנה פיין|1990/10/17|00104}}}} ודרש מ[[יצחק מרדכי]] להגיב להאשמות שעלו נגדו{{הערה|{{מעריב|עמנואל רוזן|הפצ"ר זועם: מרדכי לא מגיב על ההאשמות נגדו|1991/01/13|00905}}}}. סטרשנוב ספג ביקורת רבה על שהוא פוגע בחיילי צה"ל הנאבקים בטרור. בעקבות הרצחו של [[צ'רלי שלוש]] ובמענה לביקורת שחיילים אינם יורים במקרי סכנת חיים מפחד שיועמדו לדין טען שהוא סגר עשרות תיקים של חיילים שעמדו בסכנת חיים פחותה מזו של שלוש{{הערה|{{מעריב||סטרשנוב: צרלי שלוש לא היה נשפט אם היה הורג את הרוצח מבקעה|1990/10/24|00407}}}}.
|