מוסא אל-עלמי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ עיצוב
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: אזור, \1עיראק, אידאולוג
שורה 11:
בשנת 1931 מונה לעוזרו של [[הנציב העליון]] הבריטי בארץ ישראל, [[ארתור ווקופ]], וב-1933 מונה למזכירו לענייני ערבים.{{הערה|שם=גלבר 608}} בתפקיד זה ניסה לקדם את הנושאים הנוגעים לזכויות הפוליטיות של ערביי הארץ. במשפט נאשמי [[רצח ארלוזורוב]] היה עלמי עוזרו של התובע הראשי [[הארי הרברט טראסטד]].{{הערה|{{PalPost||Stavsky appeal today|1934/07/16|00507}}}} עלמי היה תובע כללי במערכת המשפט של ממשלת המנדט ועזב את משרתו בזמן [[המרד הערבי הגדול]] כדי להתמסר לעבודת עורך-דין ועסקנות פוליטית ציבורית.{{הערה|שם=ערבי ארץ ישראל 219–220|יעקב שמעוני, '''ערבי ארץ-ישראל''', פרק 11: המשפחות החשובות, עמ' 220-219.}}
 
===אידיאולוגיהאידאולוגיה וקשרים עם מנהיגים יהודים בשנות ה-30===
בשנות ה-30 תמך עלמי בתוכנית קנטוניזציה ב"פיקוח השלטון המנדטורי". על פי תוכניתו, הקנטון היהודי היה אמור להשתרע ברצועת החוף שבין [[תל אביב]] ו[[עתלית]], אליו יוכלו היהודים להביא "כמה מהגרים שירצו, ולחוקק שם כל חקיקה שימצאו לנכון".{{הערה|[[בני מוריס]], '''מדינה אחת, שתי מדינות''', פרק 2, עמ' 71.}}{{הערה|ראו גם: יהושע פורת, '''ממהומות למרידה: התנועה הלאומית הערבית הפלסטינית 1939-1929''', עמ' 180.}}
עלמי היה בין המנהיגים הפלסטינים הבודדים שנפגשו עם מנהיגים יהודים ציוניים בשנים 1934–1936, בחפשו בסיס לפשרות בחיים המשותפים בארץ ישראל.
שורה 37:
 
===שיקום הפליטים===
כבר בשנת 1945 הגה עלמי את הרעיון לתת לערביי ארץ ישראל חינוך חקלאי שיאפשר להם להתפרנס בכבוד מחקלאות וימנע מכירת קרקעות ליהודים. בשנת 1946 הביא עלמי את חבר המדינות הערביות להחליט על מימוש הרעיון, אולם רק [[עירקעיראק]] הקציבה בפועל כסף למפעל. ברבע מליון הלירות שנתנה לו ממשלת עירקעיראק, רכש עלמי 20,000 דונם באיזורבאזור יריחו{{הערה|שם=דבר58}}.
 
לאחר [[מלחמת העצמאות]] התפנה עלמי להקים את "המפעל הקונסטרוקטיבי לקידום הכפר ומשקו", שהקימה חווה חקלאית ל[[בעיית הפליטים הפלסטינים|פליטים פלסטינים]] ממזרח ל[[יריחו]], חווה הקרויה היום "משרוע מוסא אל-עלמי".{{הערה|{{PalPost||Shock troops of Mercy|1950/01/13|00505}}}} לצורך הקמת החווה ניסה עלמי לנתב אליו תקציב שנותר בקופת המשרד הערבי בלונדון{{הערה|{{קול העם||מוסא אל עלמי|1950/01/06|00113}}}}. בחווה התגוררו נערים פלסטינים שגדלו פרות, והיא מומנה מתרומות, בין השאר של [[אוקספם]] ו[[קרן פורד]].{{הערה|Maggie Black, [http://books.google.co.il/books?id=jDBG8p_Cr0QC&pg=PA53 A Cause for Our Times: Oxfam - The First Fifty Years], page 53}} המלך עבדאללה הקצה לחווה 20,000 דונם{{מקור}}. החווה שגשגה בין 1951 ל-1955, נחפרו בה בארות, נבנו תעלות והיא העלתה יבולים חקלאיים, עבדו בה והתפרנסו ממנה פליטים פלסטינים. לצידה הוקמו בריכת שחיה, מרפאה, בית ספר ופנימיה למאות יתומים.