הבדלים בין גרסאות בדף "אקרוסטיכון במקרא"

מ
מ (בוט החלפות: \1עמ' \2)
'''[[אקרוסטיכון]]''' הוא מונח בתחום ה[[שירה]] וה[[פרוזה]], המבטא סידור מכוון של שורות, מילים או בתים, באופן שה[[אות]]יות שבראשן יוצרות רצף [[אלפבית]]י מוכר, שם, ביטוי או משפט{{הערה| מליץ, "אקרוסטיכון במקרא", בית מקרא 36, ע"מעמ' 250.}}. מקור המילה אקרוסטיכון ב[[יוונית]], והיא שילוב של המילים Akros – קיצון, ו-Stichos – שורה{{הערה| מילון אבן שושן, ערך "אקרוסטיכון".}}.
 
ב[[מקרא]] נמצאים אקרוסטיכונים במספר מקומות. האקרוסטיכונים הבולטים ביניהם מופיעים ב[[מגילת איכה]], ב[[משלי]] ובכמה ממזמורי [[תהלים]]. המשותף לרוב האקרוסטיכונים שנמצאו במקרא הוא שהם מבוססים על סדר האלף בית (אף שנמצאו מספר מועט של אקרוסטיכונים המצטרפים למילים קצרות במקרא){{הערה|מליץ, ע"מעמ' 253.{{ש}}
Ceresko, "The ABCs of Wisdom in Psalm XXXIV", VT 35, p. 101.{{ש}}
גרסיאל, "מדרשי שמות אותיות האל"ף-בי"ת ביחידות ספרותיות אקרוסטיכוניות במקרא", בית מקרא 139, ע"מעמ' 333.{{ש}}
Watson, G.E, “Reversed Rootplay in Ps. 145”, Biblica 62, 1981, pp. 101-102.}} .
 
== האקרוסטיכון במזרח הקדום ==
ב[[אכדית]] נמצאו שבעה אקרוסטיכונים היוצרים שמות או משפטים הנוגעים ליצירה או למחברה. האקרוסטיכון ה[[בבל]]י המוכר ביותר נמצא ביצירה "התיאודיציה הבבלית", המתוארכת ל-[[המאה ה-10 לפנה"ס|1000 לפנה"ס]] בקירוב וכתובה באכדית{{הערה| Soll, “Acrostic”, the Anchor Bible Dictionary.|שמאל=כן}}. בשיר 27 בתים, היוצרים אקרוסטיכון בו נזכרים שמו ותאריו של מחבר היצירה{{הערה| . יצירה זו יוצרת את המשפט: "אנוכי סגיל כינם אוביב הכוהן המשביע מברך אל ומלך". ראה שפרה וקליין, "בימים הרחוקים ההם", ע"מעמ' 564-565.}}. ההבדל העיקרי בין האקרוסטיכונים הכתובים אכדית לאלו שבמקרא הוא שהם נושאים מסר מילולי בעל משמעות, ואילו מרבית האקרוסטיכונים במקרא בנויים על פי סדר ה[[אלפבית עברי|אלפבית העברי]] ואינם יוצרים מילים או משפטים{{הערה| Brug, “Near Eastern Acrostics and Biblical Acrostics Biblical Acrostics and Their Relationship to Other Ancient Near Eastern Acrostics”, NEH Seminar: The Bible and Near Eastern Literature, Yale 1987, p. 5-6.|שמאל=כן}}. הבדל נוסף נובע מאופיו של הכתב האכדי. ה[[כתב יתדות|כתב האכדי]] מורכב מסימנים המסמלים הברות שלמות, בעוד שהכתב העברי הוא אלפביתי. קיים קושי בפענוח האקרוסטיכונים באכדית הנובע מכך שאותו הסימן יכול לסמל מספר הברות שונות. כך בחלק מהאקרוסטיכונים האכדיים סימן נקרא כהברה אחת בתוך השיר, וכהברה שונה לחלוטין במסר האקרוסטיכון{{הערה|Brug, p. 5.|שמאל=כן}}.
 
באוצר השירה ה[[אוגריתית]] לא ידועים לנו אקרוסטיכונים של ממש, אולם ישנם טקסטים המכילים רצף של מספר שורות הפותחות כולן במילה או הברה זהה. כמה חוקרים ביקשו לראות בטקסטים אלה "קווזי-אקרוסטיכונים" (מעין אקרוסטיכונים){{הערה| Watson, “Quasi – Acrostics in Uguritic Poetry”, UFT 12, pp. 445-447.|שמאל=כן}}. ואולם, במקרים אלה לא מתקבל צירוף בעל משמעות כלשהי, ולכן קשה לראות הקבלה כלשהי בין "קווזי אקרוסטיכונים" אלה לאקרוסטיכון המקראי{{הערה|שם=Common1|1= Brug, p. 4.}}.
במספר נוסחים אחרים כגון [[תרגום השבעים]], ה[[וולגטה]] ואחת מגרסאות תהלים שנמצאו ב[[קומראן]], נוסף פסוק במקום הנו"ן החסרה בנוסח המסורה. בקומראן הפסוק שנוסף הוא: "נאמן אלוהים בדבריו וחסיד בכול מעשיו"{{הערה|בעותק אחר שנמצא בקומראן לא מופיע פסוק נוסף. Kimelman, "Psalm 145: Theme, Structure, and Impact", JBL 113 No. 1, p. 50.}}. חוקרים משערים שזהי תוספת מאוחרת ולא חלק מהמזמור המקורי. אחת הסיבות לכך היא שהצלע השנייה בפסוק חוזרת במדויק על המופיע בפסוק י"ז ("...וחסיד בכל מעשיו"), בעוד שבגרסה החסרה אין כלל כפילויות דומות. בנוסף, הביטוי "נאמן אלוהים בדבריו" מזכיר את הברכה שנאמרת לאחר ההפטרה "האל הנאמן בכל דבריו" וזהי הוכחה אפשרית לכך שפסוק זה הוא תוספת מאוחרת{{הערה|Kimelman, p. 50.|שמאל=כן}}. מבחינה תוכנית השמטת הנו"ן לא פוגמת ברצף המזמור והיו אף שטענו שהחסרת הנו"ן תורמת למבנהו{{הערה|Kimelman, p. 50. בזק, "צורות ותכנים במזמורי תהילים".}}.
 
בנוסף לאקרוסטיכון האלפביתי הבולט במזמור זה, נטען שבאמצע מזמור זה מופיע אקרוסטיכון הפוך של המילה "מלך" בפסוקים י"א-י"ג{{הערה| מליץ, ע"מעמ' 253.}}:
 
:'''כ'''בוד מלכותך יאמרו וגבורתך ידברו
 
==== ל"ז ====
המזמור עוסק בהנחיות מוסריות. אותיות האקרוסטיכון מופיעות על פי רוב במרחק של שני פסוקים זה מזה. ברובו מורכב המזמור מבתים בעלי שני פסוקים{{הערה| מליץ, ע"מעמ' 255-257.}}. בכל בית פסוק אחד שבו הנחיה מוסרית המתחילה באות האקרוסטיכון, ופסוק נוסף המעניק הסבר או חיזוק להנחיה זו. האקרוסטיכון אינו שלם: חסרה בו האות ע'. בנוסף, תבנית הבתים בני שני פסוקים איננה נשמרת לכל אורכו.
 
==== קי"א, קי"ב ====
 
==== סדר האותיות פ'-ע' ====
בשלושה מפרקי איכה (ב,ג,ד) סדר האלפבית שונה במקצת מהסדר הידוע. האות פ' מופיעה לפני האות ע'. מאחר שתופעה זו חוזרת שלוש פעמים סביר שאין מדובר בטעות אלא בבחירה מכוונת. חיזוק נוסף לכך הוא שבית האות פ' נפתח באופן כמעט זהה בפרקים ב' ו-ג': "פצו עליך פיהם"(ב, ט"ז) ו-"פצו עלינו פיהם"(ג, מו){{הערה| Heater, p. 314. This quotes Weisman, “Die Klaglieder”, p. 33.|שמאל=כן}}. בחפירות ארכאולוגיות נמצאו כמה כתובות אלפבית עתיקות בהן סדר האותיות פ' ו-ע' הפוך מן המוכר לנו, כמו בפרקים אלה באיכה{{הערה| ש. אחיטוב, "הכתב והמכתב", עמודים 15, 145, 159. אהרן דמסקי, "ידיעת ספר בישראל בעת העתיקה", ע"מעמ' 271.}}. פ' מקדימה את ע' גם ב[[תרגום השבעים]] למזמור אשת חיל. כמו כן, בגרסה של איכה פרק א' המופיעה באחת מ[[מגילות קומראן]] פ' מקדימה את ע', שלא כמו ב[[נוסח המסורה]] שלפנינו. ייתכן שעדויות אלו יכולות להצביע על סדר אחר שהיה מקובל לאלפבית{{הערה|אחיטוב, ע"מעמ' 15.}}. היו חוקרים שאף הציעו שבמזמור ל"ד בתהלים הקדימה פ' את ע' בנוסחו המקורי, על אף שאין לכך כל עדות נוסח עתיקה. זאת על פי ההקשר בלבד: הפסוק הפותח באות צ' במזמור זה לא מתאים להיקרא כהמשכו של הפסוק הפותח באות פ' אלא דווקא כהמשכו של הפסוק הפותח באות ע'{{הערה|Mitchell, "The Peh/Ayin Order in the Acrostics of the Book of Eichah", p. 3.|שמאל=כן}}.
 
[[רבי יוחנן]] ו[[רבה|רבא]] נדרשו אף הם לסוגיית שינוי סדר האותיות באיכה. הם סברו, על דרך ה[[מדרש|דרש]], ששינוי סדר ה-פ' וה-ע' נועד על מנת להדגיש ש[[שנים עשר המרגלים|המרגלים במדבר]] חטאו בחטא לשון הרע. לשיטתם, המרגלים דיברו בפיהם רעה על הארץ ותיארו דברים שלא ראו בעיניהם, ולכן הוקדמה ה-פ' ל-ע' באיכה: "בשביל מה הקדים פ"א לעי"ן בשביל מרגלים שאמרו בפיהם מה שלא ראו בעיניהם" ([[s:סנהדרין קד ב|סנהדרין ק"ד ע"ב]]). יש לציין שעל פי [[פשט]] הדברים, [[סיפור המרגלים]] לא מוזכר כלל באיכה. במדרש [[איכה רבה]] חוזרים דברים דומים, אך ללא אזכור המרגלים: "מפני מה הקדים פ"ה לעי"ן? לפי שהן אומרים בפה מה שלא ראו בעין"{{הערה|מדרש איכה רבה, מהדורת ש' בובר, וילנה תרנ"ט, ב טז, עמ' 119.}}.
=== תפקידו של האקרוסטיכון במקרא ===
 
חוקרים העלו כמה השערות לגבי תפקידו של האקרוסטיכון האלפביתי. אפשר שמטרתו של האקרוסטיכון דידקטית, והוא נועד לסייע לקורא המזמור לזכור את תוכנו כדי שיוכל לחזור עליו על פה. השערה זו עשויה להתאים למספר אקרוסטיכונים כגון אלה שבתהלים קי"א - קי"ב. ואולם במקרים אחרים, כדוגמת מזמור קי"ט או איכה ג', אין צורת האקרוסטיכון מקלה על זיכרון היצירה. על פי השערה אחרת, לאקרוסטיכון תפקיד ספרותי: הוא נועד להעניק תחושה של שלימות ליצירה, וליצור את הרושם שהנושא נדון עד תום{{הערה| מליץ, ע"מעמ' 259.}}. מזמור קי"ט משמש דוגמה נאה להצעה זו. חוקרים אחדים שיערו כי מדובר בקישוט אומנותי משוכלל שנועד להקנות לשיר איכויות מיוחדות המבליטות את כשרונו הפואטי של מחבר השירה: אקרוסטיכון אלפביתי מהווה מסגרת מוגבלת ונוקשה, והיכולת לחבר יצירה מוצלחת במגבלות אלה נחשבת לביטוי של כשרון ספרותי מיוחד. עוד הוצע כי עיקר תרומתו של האקרוסטיכון ליצירה היא במישור הוויזואלי, שכן הוא יוצר אפקט ויזואלי הרמוני עבור קורא המעיין בה כשהיא בצורתה הכתובה{{הערה|שם=Common1}}.
 
== קישורים חיצוניים ==