מדבר פארן – הבדלי גרסאות

'''מִדְבַּר פָּארָן''' מוזכר שבע פעמים ב[[תנ"ך]], בדרך כלל כשם כללי ל[[מדבר]]יות [[חצי האי סיני]] וגם כשם כולל לשטחו של חצי האי סיני.{{הערה|[[יעקב ליכט]], '''פירוש על ספר במדבר: א-י''', ירושלים, מאגנס, תשמ"ה, ע"מעמ' 160.}} שמו של המדבר מופיע בתנ"ך כאחד מהאתרים בו חנו בני ישראל בתקופת [[נדודי בני ישראל במדבר|הנדודים במדבר]]{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://primo.nli.org.il/primo_library/libweb/action/dlDisplay.do?vid=NLI&docId=NNL_MAPS_JER002368264|הכותב=|כותרת=מפת מדבר פארן, מכוונת אל המזרח, מציגה את מסלול נדודי בני ישראל במדבר. אדריכם, 1590|אתר=אוסף המפות ע"ש ערן לאור, [[הספרייה הלאומית]]|תאריך=}}}}.

[[יואל אליצור (חוקר מדעי היהדות)|יואל אליצור]], סובר כי מדבר פארן הוא האזור ההררי ממערב ל[[הערבה|ערבה]], כלומר פארן מציין את אזור המדבר הגדול.{{הערה|{{הערה|יואל אליצור, '''שמות מקומות קדומים בארץ ישראל השתמרותם וגילגוליהם''', ירושלים, יד בן צבי, תשע"ב, ע"מעמ' 426.}}}} לשיטתו [[איל פארן]] ומדבר פארן הם שני אזורים שונים, כאשר הוא מזהה את איל פארן עם הערבה.{{הערה|יואל אליצור, '''שמות מקומות קדומים בארץ ישראל השתמרותם וגילגוליהם''', ירושלים, יד בן צבי, תשע"ב, ע"מעמ' 38.}} השם פארן מופיע גם ב[[מפת פויטינגר]].(ראו למטה)

ב[[ספר בראשית]], כ"א, כ"א מסופר כי לאחר ש[[אברהם]] גירש את [[הגר]] ו[[ישמעאל]], התיישב ישמעאל במדבר פארן : {{ציטוטון|וַיֵּשֶׁב בְּמִדְבַּר פָּארָן וַתִּקַּח-לוֹ אִמּוֹ אִשָּׁה מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם}}. [[אנסון רייני]] סובר כי הגר ברחה ל[[מצרים]] דרך [[קדש ברנע]] כלומר דרך מערב חצי האי סיני וזאת מול ביצורי הגבול המזרחי עם מצרים.{{הערה|אנסון רייני, '''עולם התנ"ך: בראשית''', תל אביב, דוידזון עתי, 1993, ע"מעמ' 136.}} במהלך נדודי [[שבטי ישראל|בני ישראל]] במדבר מוזכר מדבר פארן כמקום בו חנו בני ישראל.{{הערה|במדבר י, י"ב}} וכך גם [[ראב"ע]] בפירושו ל[[ספר במדבר]] י, ל"א לסיפור [[עמוד הענן]]: {{ציטוטון|וטעם וישכן הענן במדבר פארן, שם כלל לתבערה שהוא [[קברות התאווה|קברות התאוה]], ולחצרות ורתמה ומסעים רבים, והעד שלא הזכיר הכתוב בפרשת אלה מסעי ויחנו במדבר פארן.}} עוד מסופר בספר במדבר כי, בני ישראל יצאו לדרכם ממדבר פארן לאחר ש[[מרים הנביאה|מרים]] נרפאה מ[[צרעת מרים|הצרעת]].{{הערה|במדבר י"ב, ט"ז}}

ב[[סיפור נבל הכרמלי]], יוצא [[דוד]] לכיוון מדבר פארן.{{הערה|שמואל א', כ"ה, א'}} ייתכן כי המחבר המקראי מעוניין להדגיש כי דוד יצא מגבולות הארץ מיד עם היוודע דבר מותו של [[שמואל]].{{הערה|[[גרשון גליל]], '''עולם התנ"ך: שמואל א'''', תל אביב,דוידזון עתי, 1993, ע"מעמ' 197.}}

יש הסוברים כי נוסח המסורה השתבש ואין זו אלא טעות כתיב של המחבר המקראי וזאת לפי [[תרגום השבעים|גרסת תרגום השבעים B]] בו מופיע הכתוב: "מדבר מעון". ייתכן שהכוונה לעיר המקראית [[מעון (אתר מקראי)|מעון]]. וכך גם מפני שבהמשכו של הסיפור מתברר כי דוד נמצא ב[[שבט יהודה|נחלת יהודה]].{{הערה|[[שמעון בר אפרת]], '''מקרא לישראל: שמואל א''', ירושלים, מאגנס, 1996, ע"מעמ' 313.}}