אברהם ישכר אנגלרד – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
עריכה
שורה 1:
{{אדמו"ר
|שם= רבי אברהם ישכר אנגלרד מראדזין
|תואר=האדמו"ר מראדזין
|תמונה=[[קובץ:ראדזין 005.jpg|250px|מרכז|]]
|כיתוב=
שורה 8:
|מקום לידה= [[קרימילוב]]
|תאריך פטירה עברי= [[כ' בתשרי]] [[ה'תשס"ו]]
|מקום פטירה=
|מקום קבורה= [[הר המנוחות]] בירושלים
|חסידות= [[חסידות איזביצא ראדזין]]
|מקום מגורים=
|מקום פעילות=
|מספר בשושלת= הששי
|הקודם= רבי [[שמואל שלמה ליינר]].
|הבא=
|תחילת כהונה=
|סיום כהונה=
שורה 23:
|אב= רבי [[ישעיהו אנגלרד]] אב"ד [[סוסנוביץ|סוסנובצה]]
|אם= הרבנית אסתר פרומט בת רבי [[נתן נחום רבינוביץ|נתן נחום הכהן רבינוביץ מקרימילוב]]
|בת זוג=
|ילדים=
}}
רבי '''אברהם ישכר אנגלרד''' ([[ה'תרס"ט]] (?) - [[כ' בתשרי]] [[ה'תשס"ו]]) מראדזין היה האדמו"ר הששי בשושלת [[חסידות איזביצה ראדזין]].
 
== עד השואה==
נולד בשנת ה'תרס"ט (תאריך משוער) לרבי [[ישעיהו אנגלרד]], רבה של העיר [[סוסנוביץ|סוסנובצה]] ב[[פולין]], שהיה חתנו של האדמו"ר [[נתן נחום רבינוביץ|נתן נחום הכהן מקרימילוב]], בנו של האדמו"ר מ[[חסידות ראדומסק|ראדומסק]] בעל ה[[אברהם יששכר בער רבינוביץ|חסד לאברהם]].
 
שורה 36:
 
== לאחר השואה ==
רבי אברהם ישכר שרד את השואה ונותר בין הצאצאים היחידים של רבי מרדכי יוסף אלעזר ליינר מראדזין. לאחר השואה חזר לעירו של אביו וכיהן ב[[רבנות]] בסוסנובצה במשך כמה שנים. בשנים אלו דאג לאוכל וללינה עבור אלפי [[פליט|פליטים]]ים. בתחילת 1946 פנה [[שלמה זלמן שרגאי]] אל הרב [[יצחק אייזיק הלוי הרצוג]] בבקשה להעניק לו [[סרטיפיקט]], אולם הרב אנגלרד לא עלה אז לישראל{{הערה|שלמה זלמן שרגאי, '''איגרות''', הוצאת מורשת, תשמ"ט, עמ' 313}}.
 
לאחר מספר שנים עבר האדמו"ר לשכונת [[קראון הייטס]] שב[[ברוקלין]], ובית מדרשו נודע כבית מדרשו של הרב מסוסנובצא. בלחץ חסידי ראדזין [[עליה|עלה]] לישראל והוכתר לאדמו"ר מראדזין ב[[כ"ט באייר]] [[ה'תשי"ג]], בהיכל שלמה ב[[תל אביב]]. בראשית כהונתו קבע את מקום מושבו בשכונת [[בית וגן]] בירושלים. לימים חזר לקהילתו בקראון הייטס. בסוף שנת תשל"א עלה שוב לארץ והתגורר במרכז החסידות החדש שנבנה ברחוב הרב אהרונסון בבני ברק. בבניין ישנם בתי מדרש, כוללים, מכון להוצאת ספרי איזביצא-ראדזין ומרכז לצביעת התכלת.
 
בירושלים הקים את ישיבת סוד ישרים ובבני ברק את ישיבת עטרת שלמה וישיבת תפארת יוסף. תחת נשיאותו נוסדו [[שטיבל|שטיבלך]]ך של חסידי ראדזין ב[[ירושלים]], [[בני ברק]], [[חיפה]], [[חולון]], [[נתניה]] ו[[פתח תקווה]]. ב[[תל אביב]] יסד עוד שני שטיבלך, בנוסף על השטיבל שנוסד לפני השואה. בחלק מהשטיבלך נפתחו כוללים.
 
השקיע עמל בחידוש [[פתיל תכלת|מצוות התכלת בציצית]], על פי שיטתו של האדמו"ר השלישי, רבי [[גרשון חנוך הניך ליינר]] מראדזין. במהלך השואה פסקה מסורת אופן הצביעה ולאחר שנים חודשה המלאכה תחת פיקוחו.
 
נפטר ב[[כ' בתשרי]], [[חול המועד]] [[סוכות]] [[ה'תשס"ו]].
 
מילא את מקומו ממלא בנו הצעיר, הרב [[שלמה יוסף אנגלרד]]. בן נוסף יצחק, אחראי על ייצור התכלת של החסידות.
 
==הערות שוליים==
שורה 52:
 
{{מיון רגיל:אנגלרד, אברהם ישכר}}
 
 
[[קטגוריה:אדמו"רי איז'ביצה-ראדזין]]