אתנן זונה ומחיר כלב – הבדלי גרסאות

[[אתנן]] הוא השכר הניתן לזונה. תשלום שכר לקדשה נחשב לחילול מצוות ה', והבאתו אל [[בית המקדש]] נאסרה משום שיש בכך עבודת אלילים ו[[חילול הקודש]].{{הערה|נהוג היה לעיתים להביא לקדשה כבש או גדי באתננה, כמסופר ב[[מעשה יהודה ותמר]].}} מקדשים רבים בעולם העתיק אשר הגיעו אליהם עולי רגל היוו מקום מפגש לזנות בשכר. אווירה זאת נתפסה בתורה ובדברי הנביאים כלא מוסרית היות שהרווח הגיע ממקום לא מוסרי, כפי שבא לידי ביטוי בדברי [[הושע בן בארי|הושע]] הנביא המוכיח את העם בדבריו: "לֹא-אֶפְקוֹד עַל-בְּנוֹתֵיכֶם כִּי תִזְנֶינָה, וְעַל-כַּלּוֹתֵיכֶם כִּי תְנָאַפְנָה--כִּי-הֵם עִם-הַזֹּנוֹת יְפָרֵדוּ, וְעִם-הַקְּדֵשׁוֹת יְזַבֵּחוּ; וְעָם לֹא-יָבִין, יִלָּבֵט"{{הערה|{{תנ"ך|הושע|ד|יד}}.}} לדעת [[יעקב חיים טיגאי]], הזנות לא הייתה מנוהלת על ידי המקדש והן לא חויבו בטקס דתי כפי הנהוג ב[[יוון העתיקה]].{{הערה|יעקב חיים טיגאי, '''מקרא לישראל: דברים ט"ז, י"ח - ל"ד, י"ב''', ירושלים, מאגנס, 2016, ע"מעמ' 582-581}} על מנת להתנער מנוהג פסול זה, אוסרת התורה להקריב בהמה ששמשה כאתנן.

בפרשנות המודרנית פורש ביטוי זה כתקבולת ל"אתנן זונה", אלא ש"מחיר כלב" הוא על זונֶה. ההסבר לביטוי קיים בכך שהמילה "כלב" היא כינוי שרווח ב[[היסטוריה של המזרח התיכון|מזרח הקדום]] לזונֶה.{{הערה|דוד כהן-צמח, '''עולם התנ"ך: דברים''', תל אביב, דודזון עתי, 1997, ע"מעמ' 180}} למילה "כלב" בציווי החוק מספר פירושים: יש הסוברים כי המונח "כלב" מתייחס לזונה ממין זכר, זאת לפי תנוחת המין הדומה לזו של כלב.{{הערה|יעקב חיים טיגאי, '''מקרא לישראל: דברים ט"ז, י"ח - ל"ד, י"ב''', ירושלים, מאגנס, 2016, ע"מעמ' 582-581}} קיים גם מ[[פרשני המקרא]] שהבין כי "כלב" זה אינו אלא אדם זונֶה.{{הערה|ראו רבי [[יצחק אברבנאל]], דברים, פרק כ"ג, ד"ה לא תסגיר.}}