הרמן הסה – הבדלי גרסאות

ב-[[1919]] הוציא לאור את רומן ההתבגרות '''[[דמיאן]]''' תחת שם העט אמיל סינקלייר (שהוא גם שמו של המספר בספר). הספר היווה פריצת דרך עבורו, ורבים היללוהו (לרבות [[תומאס מאן]]). באותה שנה עזב את משפחתו ועבר להתגורר בדרום שווייץ. באותה תקופה כתב גם את '''[[סידהרתא]]''', שיצא לאור ב-[[1922]]. באותה שנה הוציא לאור גם ספר אגדות שעוד לא תורגם לעברית, שאותו הקדיש לרות ונגר (Ruth Wenger). הסה הכיר את ונגר ב-1919, עזב את משפחתו למענה והתחתן איתה ב-[[1924]], אך התגרש ממנה לאחר חודשים ספורים בלבד. בזמן זה הוא כתב את אחד הספרים המוכרים ביותר שלו, '''[[זאב הערבה]] (Der Steppenwolf)''' (שמו של הספר היה ההשראה ללהקה ה[[ארצות הברית|אמריקאית]] בעלת אותו השם, שהתפרסמה עם הלהיט born to be wild וכן לשמו של [[פרוטגוניסט]] [[סרט קולנוע|הסרט]] '''[[השיחה]]''' ב[[במאי קולנוע|בימויו]] של [[פרנסיס פורד קופולה]] ב-[[1972]]). ב-[[1931]] התחתן הסה עם נינון דולבין (Ninon Dolbin), [[יהודים|יהודיה]] אשר עמה התכתב מאז [[1909]] (בהיותה בת 14 בלבד), לאחר ששלחה לו מכתב.

 

 

הרמן הסה נפטר בגיל 85, בשנת [[1962]], בתקופה שבה צעירים בארצות הברית החלו לגלות את יצירותיו ואימצו אותן בחום. עבור [[ילדי הפרחים]] בשנות השישים והשבעים הוא היה סופר נערץ. ספריו זכו להתעניינות גדולה מאוד בזכות ה[[הומניזם|הומאניות]] והרגישות הרבה שבהם, גישתו החופשית והאנטי-בורגנית, והאלמנטים מהתרבות ההודית. "זאב הערבה" ו"סידהרתא" הפכו לספרי קאלט בתרבות הביטניקית וההיפית של שנים אלו.