צוואת יהושע – הבדלי גרסאות

תקופת מנהיגותו של יהושע נפתחה בדברי ה ' אל יהושע. בדבריו ליהושע מתנה ה' את תמיכתו בקיום מצוותיו.{{הערה|{{תנ"ך|יהושע|א|א|ט}}}} צוואת יהושע יוצרת מסגרת וחותמת את ספר יהושע. בנאומו מדבר יהושע על כך כי ה' הניח לעם ישראל מאויביו ואין סכנות המלחמה עוד בגדר בעיה. הבטחת הישארותם של בני ישראל בארץ תקויים אם רק יקיימו את חוקי אלוהים ולא ידבקו באלוהים אחרים. פרק כ"ג הוא בבחינת רמז מקדם ומשמש הכנה לקורות עם ישראל על פי המסופר ב[[ספר שופטים]].{{הערה|[[יאיר זקוביץ]], '''עולם התנ"ך: יהושע''', תל אביב, דוידזון עתי, 1994, ע"מעמ' 208}}

פרק כ"ג אינו חותם את ספר יהושע. נאומו האחרון של יהושע מופיע בפרק האחרון בספר, פרק כ"ד. פרק כ"ד הוא נאום פרידה וכך נוצרת כפילות עליה עמדו פרשנים. לנאום המופיע בפרק כ"ג ישנם קווים מקבילים בפרק כ"ד: התקהלות העם ומנהיגיו, מלחמות ה', ציווי לנאמנות לה' ואיום בעונש, אם יסטו מדרכו של האל. [[יצחק אברבנאל|אברבנאל]] מפרש את הכפילות כך: "אחשוב אני, שאחרי שיהושע דיבר אל העם הדברים הקודמים (פרק כ"ג), לפי שהעם לא השיבוהו דבר עליו, לא נתקררה דעתו, ולכן ראה להביא אותם בתוכחה שנית כדי לשאול מהם שאלות באופן שמפאת ההכרח יצטרכו להשיבו כאשר עם לבבם".{{הערה|[[יאיר זקוביץ]], '''עולם התנ"ך: יהושע''', תל אביב, דוידזון עתי, 1994, ע"מעמ' 213}}

[[יחזקאל קויפמן]], '''ספר יהושע''', ירושלים, קריית ספר, 1963, ע"מעמ' 248-244