עליזה גרינברג – הבדלי גרסאות

'''עליזה גרינברג''' (נולדה ב[[כ"ו בחשוון]] [[ה'תרפ"ז]], [[3 בנובמבר]] [[1926]]), הידועה ב[[שם עט|שם העט]] שלה '''עין טור מלכא''', היא [[משורר|משוררת]]ת [[ישראלי|ישראלית]]ת.

עליזה גרינברג נולדה בשנת 1926 כעליזה גורביץ, בת לרוזה ודוד גורביץ ואחות לרות תמיר (רעייתו של [[שמואל תמיר]]). היא גדלה בשכונת [[תלפיות]] שב[[ירושלים]]. גורביץ החלה לכתוב שירים כבר בנעוריה, ובהיותה בת 15 פורסמו שניים משיריה.

בהיותה בת 17 נפצעה בגבה בעת טיול, והפציעה הגבילה את כושרה הגופני. ידידה [[מרדכי שלו]], שהתגורר ב[[רחביה]], הצטרף ל[[לח"י]] בשנת [[1945]], ובעקבותיו הצטרפה אף היא ללח"י, ואחדים משיריה פורסמו בעיתוני הלח"י. בהוראת הלחלח"י עבר שלו ל[[תל אביב]], ובעקבות געגועיו לעליזה עברה גם היא לתל אביב, והשניים התגוררו בחדר שכור ב[[רחוב המלך ג'ורג' (תל אביב)|רחוב המלך ג'ורג']]. ב[[מלחמת העצמאות]] שירתה עליזה גורביץ-גרינברג בבית חולים צבאי לכוחות הלח"י ב[[ליפתא]] שבירושלים. לאחר ההפוגה השנייה בקרבות מלחמת העצמאות עברה לתל אביב. בהיותה בתל אביב התוודעה למשורר [[אורי צבי גרינברג]], שהיה נערץ עליה, בפגישתו עם לוחמי הלחלח"י. הפגישה נערכה בבית משפחת ייבין, אצלה התגורר המשורר. בצאתה מהבית הוא אמר: "זאת היא האישה!". אמירה זו נודעה לעליזה גרינברג רק כעבור שנים מפיו של [[זאב ייבין]], בן המשפחה.

* '''בִּין בינותינו''' (2016)

* [http://ivrim.co.il/?s=+%D7%98%D7%95%D7%A8טור+%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%90מלכא עליזה טור מלכא על אצ"ג], באתר "העברים"