הבדלים בין גרסאות בדף "סעדיה גאון"

הוסרו 1,502 בתים ,  לפני 7 חודשים
אין תקציר עריכה
מ (בוט החלפות: זיכרון, \1ייתכן\2, \1על ידי, תוכנ\1ת, מוארכות, בוודאות, \1-\2, \1וויכוח, שני שלישים\1, שנייה\1)
 
==תולדות חייו==
מקום הולדתו של הרס"ג לא ברור. יש הסבורים כי נולד ב[[כפר]] [[דילץ]] שבמחוז [[פיום]] ב[[מצרים|מצרים העילית]] בחודש [[תמוז]] [[ד'תרמ"ב]], ויש הסבורים כי נולד בתימן.{{הערה|1= ראו: [[יצחק יוליוס גוטמן]], יש הטוענים כי הוא נולד או גדל בתימן; (אברהם ורטהיימר בילקוט מדרשי תימן"). '''הפילוסופיה של היהדות''', הוצאת מוסד ביאליק, 1951, עמ' 62. וכן שמחה בונם אורבך, "רבנו סעדיה גאון - האיש ומפעלו הספרותי", '''עמודי המחשבה הישראלית''' תשל"א.}}. הכינוי '''פיומי''' מעיד על כך שהגיע לבבל ממצרים.
 
אביו של רס"ג, רב [[יוסף אלפיומי]] (הפיומי), היה מצאצאיו של ה[[תנא]] רבי [[חנינא בן דוסא]],{{הערה|1=[[מנחם המאירי]], '''בית הבחירה על אבות''', הקדמה.}}, אולם ספג גינוי מבעלי ריביו שהתייחס [[גר צדק|מקהל גרים]].{{הערה|[[אוצר הגדולים]], ערך רב סעדיה אלפיומי}}. ויש הטוענים כי היה [[כהן]]{{הערה|1= ראו: ד"ר [[משה גברא]] "אנציקלופדיה לחכמי תימן" עמוד 578 ע"פ כתב יד מתימן משנת 1380.}} עבד כבעל מלאכה פשוט ועני.
 
==רבותיו==
לפי עדותו של הסופר [[אל-מסעודי]], נמנה רב סעדיה בין תלמידי אבו כתיר יחיי בן זכריה הסופר מטבריא, מסעודי חישבם בין קהל ה"אשמעתיים" (כמקביל לכת ה[[קראים]]){{הערה|[[אוצר הגדולים]], ערך רב סעדיה אלפיומי דף רפט. ראו עוד [https://books.google.com/books?id=p2AtAQAAMAAJ&pg=PT141&lpg=PT141&dq=%D7%9E%D7%A1%D7%A2%D7%95%D7%93%D7%99מסעודי+%D7%94%D7%A1%D7%95%D7%A4%D7%A8הסופר+%D7%94%D7%A2%D7%A8%D7%91%D7%99הערבי&source=bl&ots=UxJUqBLBOi&sig=mlaBJTcjNYfzPNsYq5x3CR-i7Rs&hl=en&sa=X&ved=0ahUKEwj8s8i98bnMAhUjkYMKHVZBAbIQ6AEIHjAA#v=onepage&q=מסעודי%D7%9E%D7%A1%D7%A2%D7%95%D7%93%D7%99%20%D7%94%D7%A1%D7%95%D7%A4%D7%A8%20%D7%94%D7%A2%D7%A8%D7%91%D720הסופר%9920הערבי&f=false צילום מתוך הספר אחיאסף כרך 2] באתר גוגל ספרים}}). כאשר היה רס"ג נער, רכש ידיעות רבות בנושאי הלשון ה[[עברית]] ו[[דקדוק]]ה, [[מקרא]] [[משנה]] [[תלמוד]] ו[[הלכה]]. הוא עסק גם ב"מדעים וחכמות הגויים", כלומר [[מדע]] ו[[פילוסופיה]] כלליים. באותן שנים החלה התרבות הערבית לפרוח ב[[מצרים]] ובסביבתה, והמדע ה[[יוון|יווני]] פרח עוד לפני כן, ואלו השפיעו על רס"ג בצעירותו.
 
== המחלוקת עם ראש ישיבת גאון יעקב ==
{{ערך מורחב|מחלוקת קביעת לוח השנה (ד'תרפ"ב)}}
רס"ג היה מעורב במחלוקת בין חכמי בבל ובין [[גאוני ארץ ישראל|חכמי ארץ ישראל]], ובראשם גאון ארץ ישראל הרב [[אהרן בן מאיר]], בעניין קביעות שנת ד'תרפ"ב [[921]]-[[922]].{{הערה|[https://www.youtube.com/watch?v=VsPbpTI17-o&spfreload=10 הרצאה של ד"ר ערן רביב בעניין], בערוץ אוניברסיטת בר-אילן ביוטיוב}}. עד לזמנו של רס"ג, קביעות השנה נמסרה מארץ ישראל ונתקבלה בכל תפוצות ישראל ללא סייג. אולם בשנת 921 התגלעה מחלוקת בין חכמי בבל לחכמי ארץ ישראל על אודות [[הלוח העברי|קביעת לוח השנה]]. המחלוקת נסבה אודות שנת [[ד'תרפ"ב]]; לפי בן-מאיר הייתה זו [[שנה חסרה]] ולפי חכמי בבל הייתה זו [[שנה שלמה]]; בן-מאיר הורה לתלמידיו לחגוג את המועדים כפי הוראתו, אך חכמי בבל, ובראשם [[דוד בן זכאי]] ורב סעדיה גאון כתבו לו כי טעות בידו. כתוצאה מכך [[פסח|חג הפסח]] נחגג בארץ ישראל ביום ראשון, ובבבל ביום שלישי. בתגובה לטענת חכמי בבל, קבע בן-מאיר כי הסמכות לקבוע מועדים ולעבר את השנה נתונה לחכמי ארץ ישראל בלבד, ועל כן פסיקתו מוסמכת יותר משל בן-זכאי ו[[רס"ג]]. בעקבות המצב שנוצר בו יהודים באזורים שונים חגגו מועדים בזמנים שונים, הזדעזעו חכמי בבל מהפילוג וניסו לשכנע את בן-מאיר לחזור בו והפיצו ב[[הקהילה היהודית|קהילות שונות]] מכתבים המזהירים שלא לנהוג כשיטת בן-מאיר, אך הוא התעקש ואף פרסם את לוח "ארבעה שערים" (של חכמי בבל) בגרסה שלו. מצב בלתי-אפשרי זה הוביל את [[רב מבשר]] ותומכיו, שצידדו עד אז בשיטת בן-מאיר, לעבור לצד של רב סעדיה גאון וחכמי בבל.
 
חליפות המכתבים בין הצדדים הניצים לא פסקו, וחכמי בבל כתבו לבן-מאיר וניסו לפייסו לחזור בו ("נעשינו [[חרפה]] בגויים וקלסה בין המינים"; "אבלים נזופים בבכי תמרורים ואנחה" ועוד), אך בן-מאיר לא חזר בו, והשיב להם במכתב כי "אילו נהרגנו ואלף כמותנו, לא נשנה מנהג אבותינו ולא נחליף חוק... יש הרשות לחבורת ארץ ישראל על חכמי בני הגולה, ואין לבני הגולה רשות על בני ארץ ישראל..." בהמשך מכתבו טוען בן-מאיר כי רב סעדיה גאון אשם במחלוקת שפרצה.
עקב מסירותו של רס"ג לעמו, ובעיקר בגלל חכמתו הרבה בכל מדעי היהדות ואף בכל חכמות העולם, מונה רס"ג לראש [[ישיבת סורא]].
 
בבבל כתב רס"ג את רוב חיבוריו: את תרגום כתבי הקודש היהודיים ל[[ערבית]] בצירוף הפירוש הארוך, את ספריו בחכמת הלשון העברית, את הסידור ואת ספרי ההלכה, וחלק מכתבי הפולמוס נגד הקראים.
 
רס"ג נאלץ באותו הזמן להלחם נגד מלומד יהודי אפגני שהצביע על סתירות-לכאורה ב[[תורה]], והטיל ספק בסיפורי [[נס]]ים ואירועים על-טבעיים המהווים חלק מהאמונה היהודית המסורתית. שמו של האיש היה [[חיוי אל-בלכי]], ומתנגדיו קראו לו חיוי אל-כלבי. חיוי אל-בלכי חיבר טקסט ובו למעלה מ-200 שאלות ותהיות על סתירות ב[[סיפורי המקרא]], שם ללעג ולקלס סיפורי נסים ומצביע על אמונות שלא מתיישבות לכאורה עם ה[[הגיון]]. הוא התבסס בדבריו על ה[[פילוסופיה יוונית|פילוסופיה היוונית]], וקרא לציבור היהודי להתכחש ל[[תנ"ך]] ולשאר [[כתבי הקודש]] היהודיים ולא לתת בהם אמון{{מקור}}. רס"ג חשש מסכנת ההשתמדות של עם ישראל בעקבות דברים אלו, ולכן החל ללחום במלחמות פולמוסיות נגד חיוי אל-בלכי, הכוללות הוכחות הגיוניות על פי מסורת ישראל ועל פי הפילוסופיה היוונית.
אך רס"ג לא שתק, הכריז חרם על דוד בן זכאי ובחר תחתיו ראש גולה אחר. המחלוקת ביניהם הרקיעה שחקים ויצרה קרע. בסופו של דבר, גבר דוד בן זכאי על רס"ג, ורס"ג נאלץ לברוח מפניו ולהתחבא 7 שנים. אך למרות הכל, רוחו לא נשברה, אם כי היה עצוב, נדכא ומיוסר, ולשם כך כתב חיבור מליצי בסגנון המקרא (בשם "ספר הגילוי"), ובו תיאר את המחלוקת ביניהם להוכיח את העוול שנעשה לו.
 
למרות נידויו של רס"ג על ידי דוד בן זכאי, הלך כבודו בציבור ועלה במשך 7 השנים בהם נודה, וכמו שנידויו בא לו על ידי שני בעלי ריב, כך גם באה התפייסותו. שני בעלי ריב באו שידונו את דינם, וכל אחד מהם היה צריך לקחת מישהו לבוררות. האחד לקח את דוד בן זכאי, ואילו השני את רס"ג. דוד בן זכאי קרא לאיש שבחר כבוררו את רס"ג, והיכהו עד שכמעט ומת, והאיש ההוא התלונן על דוד בן זכאי בכל העיר. נכבדי העיר מיהרו לעשות שלום בין דוד בן זכאי לרס"ג. השלום הצליח וגרם להתפייסות רבת משמעות. ההתפייסות נעשתה ב[[תענית אסתר]], והם עשו הגרלה מי יאכל אצל מי בסיום התענית. הפור נפל על רס"ג, והוא הלך לאכול את סעודת סיום התענית אצל דוד בן זכאי.{{הערה|[[סדר הדורות]] ד' אלפים תרפ"ז בשם [[ספר יוחסין השלם]], אך בספר יוחסין (מאמר שלישי) הפרטים הרבים חסרים}}.
 
שלוש שנים לאחר שנתפייסו דוד בן זכאי ורס"ג, גסס דוד בן זכאי עד שמת. כמה חודשים לאחר מותו של דוד בן זכאי, מת גם בנו, יהודה. בנו של יהודה, אשר היה בסך הכול בן 12, נשאר יתום, ורס"ג לקחו לביתו ודאג לו. אך בריאותו של רס"ג לא הייתה טובה כל כך, ושנתיים לאחר מותו של דוד בן זכאי, גם הוא מת.
 
== השפעתו ==
במפעליו הספרותיים והפילוסופים, ביסס רס"ג את היהדות הרבנית. [[אברהם אבן עזרא]], פילוסוף יהודי שחי לאחר רס"ג, כינה את רס"ג "ראש המדברים בכל מקום", כשכוונתו לשבח את בקיאותו של רס"ג בכל המקצועות ובמיוחד בפילוסופיה; הרמב"ם שיבח בעקיפין את רס"ג כשהסביר מדוע עסק בחישוב קצין האסור: "לפי שהיו בני דורו בעלי סברות נשחתות, וכמעט שתאבד תורת ה', לולא הוא, עליו השלום, לפי שהוא גילה מן התורה מה שהיה נעלם, וחיזק ממנה מה שנתדלדל".{{הערה|[http://www.daat.ac.il/daat/mahshevt/mekorot/teyman1-2.htm איגרת תימן]}}. פרשנות המקרא שלו השפיעה רבות על פרשני המקרא ב[[ספרד]], ב[[תימן]] ובארצות המזרח, כגון: [[יהודה אבן בלעם]], [[אברהם אבן עזרא]], [[יונה אבן ג'נאח]], [[תנחום הירושלמי]], [[אברהם בן שלמה (תימן)|אברהם בן שלמה]] ואחרים.
 
ב[[פוסטאט]] שבמצרים, תחת כהונתו של רבי [[מצליח הכהן גאון]], דבקה הקהילה הארצישראלית בדרכו של רס"ג. רבי מצליח נשא דרשות המבוססות על חיבוריו של רס"ג, וחכמי הקהילה עיבדו חיבורים של רס"ג לתועלת העם{{הערה|{{צ-מאמר|שם=דרשה לחג השבועות, מתוך סדרת דרשות וחיבורים מבית מדרשו של רס''ג בפוסטאט|קישור=https://www.academia.edu/39396463/%D7%93%D7%A8%D7%A9%D7%94_%D7%9C%D7%97%D7%92_%D7%94%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%A2%D7%95%D7%AA_%D7%9E%D7%AA%D7%95%D7%9A_%D7%A1%D7%93%D7%A8%D7%AA_%D7%93%D7%A8%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%95%D7%97%D7%99%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%9E%D7%93%D7%A8%D7%A9%D7%95_%D7%A9%D7%9C_%D7%A8%D7%A1%D7%92_%D7%91%D7%A4%D7%95%D7%A1%D7%98%D7%90%D7%98דרשה_לחג_השבועות_מתוך_סדרת_דרשות_וחיבורים_מבית_מדרשו_של_רסג_בפוסטאט|כתב עת=בית אהרן וישראל|מחבר=יהודה זייבלד}}}}.
 
[[יהודי תימן]] קיבלו עליהם את הוראותיו "כמרא דאתרא" ובסידור ה[[תכלאל]] ישנם נוסחאות של רב סעדיה גאון המשולבות בתוך הברכות, במקומות שהן לא נסתרות על ידי הוראות הרמב"ם. סידור רבי [[שלמה בן נתן]] מבוסס אף הוא על סידור רס"ג.
 
[[האימפריה הביזנטית|באימפריה הביזנטית]], כמאה שנים אחרי מותו של רס"ג, שגשגה קהילה שעסקה בפרשנות המקרא, והם תרגמו חלק מפירושיו שהובאו על ידם מ[[ירושלים]] ועיבדו אותם. הפירוש שהתפרסם ב[[מקראות גדולות]] לספר דניאל על שם רס"ג, חובר באותה תקופה, והוא מכיל חלקים מפירושו האמיתי של רס"ג לספר זה{{הערה|{{צ-מאמר|שם=תפיסות ושיטות בפירושו של רב סעדיה גאון לספר דניאל|קישור=https://www.academia.edu/9388137/%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%AA_%D7%95%D7%A9%D7%99%D7%98%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%95_%D7%A9%D7%9C_%D7%A8%D7%91_%D7%A1%D7%A2%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9F_%D7%9C%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%93%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%9Cתפיסות_ושיטות_בפירושו_של_רב_סעדיה_גאון_לספר_דניאל|מחבר=אליעזר שלוסברג|כתב עת=}}}}.
 
== חיבוריו ויבולו הספרותי ==
כתביו של רס"ג מגוונים ורבים מאוד ובמידה רבה ניתן לומר עליו כי היה המייסד של כמעט כל סוגי ה[[ספרות תורנית|ספרות התורנית]]. כבר בצעירותו החל בכתיבת ספרים, וכל חייו עסק בכתיבת חיבורים חדשים ושכלול החיבורים הקודמים.
 
ספרו הראשון, האגרון, העוסק בדקדוק, נכתב בעודו במצרים, כשהיה כבן עשרים. לימים, בהיותו בבבל, שכלל את חיבורו זה והוסיף לו הקדמה בערבית. כמו כן חיבר במצרים את חיבורו הפולמוסי הראשון, "כתאב אלרד עלי ענן" - ספר הכחשת ענן, בו תוקף את ה[[יהדות קראית|יהדות הקראית]], ואף ספר זה שוכלל לימים ופוצל לשני חיבורים{{הערה|שם=הערה מספר 25786392:0|{{צ-מאמר|שם=כתאב אלרד עלי ענן (ספר הכחשת ענן) לרס"ג|קישור=https://www.academia.edu/24480278/%D7%9B%D7%AA%D7%90%D7%91_%D7%90%D7%9C%D7%A8%D7%93_%D7%A2%D7%9C%D7%99_%D7%A2%D7%A0%D7%9F_%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%9B%D7%97%D7%A9%D7%AA_%D7%A2%D7%A0%D7%9F_%D7%9C%D7%A8%D7%A1_%D7%92כתאב_אלרד_עלי_ענן_ספר_הכחשת_ענן_לרס_ג|כתב עת=חצי גבורים ט, ניסן תשע"ו, עמ' א-פ|מחבר=יהודה זייבלד}}}}.
 
עד לגילויה של [[הגניזה הקהירית]] לא היה ידוע רבות על חיבוריו של רס"ג, מלבד ספר האמונות והדעות ותרגומו לתורה שהשתמרו בשלמותם, וסידורו שהשתמר בשלמות בכתב יד אך לא פורסם. מחקר הגניזה הוביל לגילוי חיבוריו הרבים, שרבים מהם פורסמו באופן מלא או חלקי{{הערה|הרב [[חיים יוסף דוד אזולאי]] מפרט בערכו של רס"ג ב[[שם הגדולים]] את כל חיבוריו עליהם ידע. דבריו, בתוספת הערות שוליים המציגות את שהיה ידוע אז לעומת הידוע היום, פורסמו בספר [https://www.academia.edu/39677608/ רצון משה: יסודי הדת והאמונה, עמ' לז-מא].}}.
מדברי הבנים למדנו גם שפירוש רס"ג לתרי עשר שונה משאר פירושיו. בשאר פירושים יש תרגום לערבית לכל הפסוקים, ועליהם נוסף ביאור ארוך המבאר עניינים שונים. בפירוש לתרי עשר אין תרגום, אלא ביאור מילות שונות ועניינים נבחרים.
 
פירושי רס"ג לתרי עשר הובאו על ידי הקדמונים. [[רד"ק]] מביאו 14 פעמים בפירוש להושע, וכן בפירושיו ליואל, עמוס וזכריה (אחד בכל א' מהם). רבי [[אברהם בן שלמה (תימן)|אברהם בן שלמה]] מחכמי תימן, מביא מובאות רבות בשם רס"ג שנראה שמקורן בפירושו לתרי עשר. גם רבי [[תנחום הירושלמי]], מחכמי מצרים, מביא בפירושו לתרי עשר את רס"ג בכינויו 'אלמפסר' 4 פעמים. פורסם עיבוד של הפירוש למיכה{{הערה|{{צ-מאמר|שם=פירושים מבית מדרשו של רס''ג לספר מיכה|קישור=https://www.academia.edu/35857954/%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%9E%D7%93%D7%A8%D7%A9%D7%95_%D7%A9%D7%9C_%D7%A8%D7%A1%D7%92_%D7%9C%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%9E%D7%99%D7%9B%D7%94פירושים_מבית_מדרשו_של_רסג_לספר_מיכה|כתב עת=מוריה|מחבר=יהודה זייבלד}}}} וליונה{{הערה|{{צ-מאמר|שם=פירושים מבית מדרשו של רס"ג לספר יונה|קישור=https://www.academia.edu/37357764/%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%9E%D7%93%D7%A8%D7%A9%D7%95_%D7%A9%D7%9C_%D7%A8%D7%A1_%D7%92_%D7%9C%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%94פירושים_מבית_מדרשו_של_רס_ג_לספר_יונה|כתב עת=בית אהרן וישראל|מחבר=יהודה זייבלד}}}}.
 
לאחרונה הוחל בעז"ה על ידי כותב השורות בזיהוי פירוש רס"ג לתרי עשר ופרסומו, ובינתיים פורסם התרגום לספר מיכה עם הערות.
'''יב. פירוש איכה – כתאב אלכ'לק (ספר המידות)'''
 
תרגום רס"ג ל[[מגילת איכה]] פורסם מספר פעמים בנוסחו התימני בספרי תימן, אך הפירוש הארוך השתמר רק בקטעי גניזה, וחלקים ממנו ראו אור במהלך השנים במסגרת מאמרים שונים. יהודה זייבלד שחזר את רובו של הפירוש, והוא פורסם בתוספת תרגום לעברית{{הערה|{{צ-מאמר|שם=ספר המידות לרס"ג - פירוש רס"ג לאיכה|קישור=https://www.academia.edu/37306521/%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%9E%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%9C%D7%A8%D7%A1_%D7%92_ספר_המידות_לרס_ג_-_%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9_%D7%A8%D7%A1_%D7%92_%D7%9C%D7%90%D7%99%D7%9B%D7%94_פירוש_רס_ג_לאיכה|מחבר=יהודה זייבלד}}}}, במסגרת "מפעל כתבי רס"ג" ב"מכון האוצר".
 
'''יג. פירוש אסתר -''' '''כתאב אלאינס באלגלוה''' ('''ספר הליווי בגלות''')
 
תרגום רס"ג ל[[מגילת אסתר]] פורסם אף הוא מספר פעמים בנוסחו התימני בספרי תימן, ואף פירושו הארוך השתמר רק בקטעי גניזה, מהם פורסמו חלקים שונים במהלך השנים. [[מיכאל וקסלר]] שחזר את רוב הפירוש, ופרסמו בתוספת תרגום לאנגלית. כמו כן פורסם החיבור בתוספת תרגום לעברית{{הערה|{{צ-מאמר|שם=ספר הליווי בגלות לרס''ג - הפירוש למגילת אסתר|קישור=https://www.academia.edu/38552973/%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%95%D7%99_%D7%91%D7%92%D7%9C%D7%95%D7%AA_%D7%9C%D7%A8%D7%A1%D7%92_ספר_הליווי_בגלות_לרסג_-_%D7%94%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9_%D7%9C%D7%9E%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%AA_%D7%90%D7%A1%D7%AA%D7%A8_הפירוש_למגילת_אסתר|מחבר=יהודה זייבלד}}}}, במסגרת "מפעל כתבי רס"ג" ב"מכון האוצר".
 
'''יד. תרגום מגילת בני חשמונאי עם הקדמה'''
 
מגילת בני חשמונאי המכונה גם [[מגילת אנטיוכוס]], הכתובה ארמית בסגנון המקרא, נערכה על ידי רס"ג שקבע את נוסחה הסופי והוסיף לה טעמים ותרגום לערבית, והקדים לה מבואות. רס"ג ראה חשיבות רבה בפרסום החיבור, כדי לקבע את חשיבותו של חג ה[[חנוכה]], בניגוד לדעת הקראים שלא שמרו אותו. התרגום ורוב ההקדמה פורסמו על ידי הרב יוסף קאפח בסוף פירוש רס"ג לדניאל, וההקדמה בתוספת החלקים החסרים ממנה וחלק מהנוסח הקצר שלה, פורסמו על ידי יהודה זייבלד{{הערה|{{צ-מאמר|שם=חלקו של רסג בעריכת מגילת אנטיוכוס וההדרה של הקדמתו|קישור=https://www.academia.edu/35121818/%D7%97%D7%9C%D7%A7%D7%95_%D7%A9%D7%9C_%D7%A8%D7%A1%D7%92_%D7%91%D7%A2%D7%A8%D7%99%D7%9B%D7%AA_%D7%9E%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%AA_%D7%90%D7%A0%D7%98%D7%99%D7%95%D7%9B%D7%95%D7%A1_%D7%95%D7%94%D7%94%D7%93%D7%A8%D7%94_%D7%A9%D7%9C_%D7%94%D7%A7%D7%93%D7%9E%D7%AA%D7%95חלקו_של_רסג_בעריכת_מגילת_אנטיוכוס_וההדרה_של_הקדמתו|כתב עת=חצי גבורים|מחבר=יהודה זייבלד}}}}, ושוב בסוף פירוש רס"ג לאסתר.
 
=== סדור רס"ג – כתאב ג'אמע אלצלואת ואלתסאביח – ספר כלל התפילות והתשבחות ===
את הסידור חיבר משום ש:<blockquote>בארצות האלה שבהן עברתי ראיתי משלושה אלה [-ההזנחה, ההוספה וההשמטה בנוסח התפילה] דברים, שהניעוני וקראוני להשתדל לסלקם. וזה לפי שישנם דברים ממסורות אומתנו בתפילותיה ובברכותיה, שהוזנח שימושם, עד שנשכחו ונמחקו לחלוטין, חוץ מאצל יחידי סגולה, ומהם דברים שנוספו בהן ונשמטו מהן, עד שנשתנו ונפסדו העניינים שלמענם נתקנו מלכתחילה. </blockquote>מסיבה זו חיבר גם את שתי ה"בקשות" בסידורו: "ומפני שראיתי את מיעוט הבינה בכך [-בתפילות הרשות], וחששתי שהמתפלל, אשר רוצה להתקרב לאלהיו, מתרחק ממנו בדברי טעות, חיברתי בקשה בשתי נוסחאות".
 
סידורו של רס"ג שונה מהסידור שקדם לו, שחובר על ידי [[רב עמרם גאון]]. אף על פי שנוסחי ה[[תפילה (יהדות)|תפילות]] היו ידועים ומסודרים לכל עדה ועדה עוד לפני כן, היו כל הזמן שינויים שהוכנסו בספרי התפילות. רס"ג, שידע את השינויים וסדרי התפילות, רצה להנהיג נוסח תפילה קבוע לכל ה[[יהודים]] בכל התפוצות. הוא כתב בספר התפילות שלו [[נוסח תפילה]], אשר היווה מעין "סיכום" או פשרה בין כל הנוסחים והמנהגים אשר היו מקובלים בימיו. כמו כן שאף רס"ג בסידורו לשחזר את נוסח התפילה המקורי. במבוא לסידורו הוא מתאר "והיו להם (לאבותינו) שני סדרים אחד לזמן המלוכה ואחד לזמן הגלות... ולא היו זקוקים אבותינו לומר מקבץ נדחי עמו מפני שהיו מקובצים" דבר המסביר כמה הבדלים בין [[נוסח ארץ ישראל]] לבין נוסחאות הגלות.
 
מכון [[בית אהרן וישראל]] פועל להתקנת מהדורה חדשה של הסידור, שתתבסס על נוסח קטעי הגניזה ותשתמש בעדכונים הרבים שחלו במחקר נוסח רס"ג.
חיבורו המפורסם של רס"ג, העוסק ביסודות האמונה והמסורת, ובו עשרה מאמרים. רס"ג כתבו בשנת [[ד'תרצ"ג]], כאמור בסוף המאמר הראשון. התרגום הנפוץ במאות השנים האחרונות הוא של רבי [[יהודה אבן תיבון]], וקדם לו בכמאתיים שנה תרגום נוסף, על ידי חכם מ[[האימפריה הביזנטית]], ותרגומו הוא שהשפיע השפעה רבה על הראשונים באשכנז ובצרפת, הן מחוגי [[חסידי אשכנז]] והן מחוגי [[בעלי התוספות]]. תרגומו של הרב יוסף קאפח לספר פורסם לראשונה בשנת [[ה'תש"ל]], ומאז במהדורות נוספות.
 
לחיבור זה, בתרגומו של אבן תיבון, נכתבו פירושים שונים. פירוש שביל האמונה לר' ישראל הלוי קיטובר פורסם בשנת תרמ"ה.
 
=== חיבורים הלכתיים ===
'''א. ספר העדויות והשטרות (כתאב אלשהאדאת ואלותאיק)'''
 
מטרת חיבור זה לדברי רס"ג בהקדמה, להגיע לדיוק בניסוח מילות ה[[עדות (הלכה)|עדים]] בעדותם בדיבור ובכתב. החיבור כולל שמונה שערים ובו מפורטים נוסחאות ה[[שטר (משפט עברי)|שטרות]] והעדויות. חלק מהחיבור פורסם, הוא עתיד להתפרסם כמעט במלואו בידי [[מנחם בן-ששון]] ו[[ירחמיאל ברודי]].
 
ברודי כתב על חיבור זה{{הערה|שם=הערה מספר 25786392:2|{{צ-ספר|מחבר=ירחמיאל ברודי|שם=חיבורים הלכתיים של רב סעדיה גאון|מקום הוצאה=ירושלים|שנת הוצאה=תשע"ה}}}}: ספר העדויות והשטרות גדול בהרבה מכל חיבור הלכתי אחר של רס"ג הידוע לנו, והוא בנוי באופן מורכב ומרשים, הוא מחולק לשמונה פרקים. ארבעת הראשונים עוסקים בדיני עדות באופן כללי וארבעת האחרונים בדיני השטרות. הפרקים החמישי השביעי דנים בסעיפים החוזרים בכל השטרות או ברובם, והפרק השמיני עוסק בסעיפים המיוחדים לכל שטר ושטר. פרק זה מחולק לחמישים וארבעה פרקי משנה כמניין השטרות הנידונים בו, ואלה מאורגנים בשלוש קבוצות של שמונה עשר פרקי משנה לפי שכיחותם היחסית של השטרות השונים. בסוף הפרק בא נספח קצר הרושם עשרה סוגי שטרות שנועדו לשימושם של הראשים בלבד ולכן לא נכללו בחיבור. ספר העדויות והשטרות הוא גם היחיד מבין חיבוריו ההלכתיים של רס"ג שזמן חיבורו ידוע. מן האופן שבו הדגים את דרך התארוך של שטרות שונים עולה שהוא נתחבר בשנת [[ד'תרצ"ו]] כאשר רב סעדיה כבר היה בבבל וכשנתיים לפני שמונה לראש ישיבת סורא. בפתח החיבור הזה נאמר: "זהו חלק מחלקי כתאב אלפקה (-ספר ההלכה) אשר אני מתכונן לחברו, אולם ראיתי לנכון להקדים את החלק הזה משום שנוכחתי בנחיצותו הרבה לאומה וידעתי את גודל התועלת שתפיק ממנו". היו חוקרים שהבינו מכך שזה הוא חיבורו הראשון של רס"ג בתחום ההלכה, ואולם מתברר שזהו טופוס ספרותי שכיח ואין רצונו לומר שזה חיבורו הראשון של המחבר אלא שהוא ראה לנכון לחבר אותו בפרק זמן מסוים ולהקדים אותו לחיבורים אחרים שהתכוון לכתוב. ומאחר שהראיה המדומה לראשוניותו של ספר העדויות והשטרות נדחתה, סביר להניח שההפך הוא הנכון והיקפו ומבנהו המרשימים של חיבור זה בהשוואה ליתר החיבורים ההלכתיים של רס"ג מלמדים שהוא היה חיבורו האחרון בתחום ההלכה. רמז אפשרי נוסף לאיחורו של חיבור זה נמצא באזכורי ספר ההלכה הבאים במספר מקומות בחיבור. נראה שהרעיון לחבר ספר הלכה מקיף התפתח אצל רס"ג בשלב מאוחר בכתיבתו ההלכתית, ומשום כך הוא אינו מזכיר תוכנית זו שככל הנראה לא הספיק להגשים אותה בכתביו האחרים.
 
=== פירוש ספר יצירה (כתאב אלמבאדי) ===
בפירושו ל[[ספר יצירה]] מבאר רס"ג את כל הספר בדרך מקורית שאינה נסמכת על [[תורת הקבלה]]. רבי [[יהודה אלברצלוני]] בפירושו לספר יצירה מרבה להביא ממנו. רס"ג כתבו בשנת [[ד'תרצ"א]]. הספר תורגם מספר פעמים לעברית, אחד מהם לפני שנת [[ד'ת"ת]], ומתרגום זה מרבה ר"י אלברצלוני להביא אף שהוא כותב עליו: "ומי שהעתיקו ללשון הקדש לא היה לשונו מצוחצח ואף על פי כן אנו כותבים תורף דבריו". הרב יוסף קאפח פרסמו עם תרגום מעודכן לעברית בשנת [[ה'תשל"ב]].
 
=== ספר כלל המצוות ===
 
=== ספרי פולמוס נגד הקראים ===
רס"ג הרבה להילחם ב[[יהדות קראית|יהדות הקראית]], שהשפעתה גדלה ב[[מצרים]] באותם הימים. רס"ג סבר שצפויה סכנה ל[[יהדות רבנית|יהדות הרבנית]] מהקראים, אשר נאבקו נגד ה[[תורה שבעל פה]]. כשראה רס"ג שאף אחד מבין סביבתו לא יכול לגבור על טענות הקראים, חרף גילו הצעיר בגיל 23 הוא החל במלחמה נגדם. הוא חיבר הרבה חיבורים פולמוסיים, בהם "ספר הכחשת ענן"{{הערה|שם=הערה מספר 25786392:0}}. חיבור זה קומם נגדו את חכמי הקראים, שראו בו איום על עמדתם; בתגובה לרס"ג נכתבו לא מעט חיבורים קראיים פולמוסיים, כגון ספר "מלחמות ה'" של [[סלמון בן ירוחם]] המתפלמס עם טענות הרס"ג.
 
רס"ג כתב מספר ספרי פולמוס נגד הקראים, חלקם נזכרים ברשימת הספרים של בניו:
'''ג. הלכות ריבית'''
 
במאמר מפורטות דרכי הריבית האסורות והצד ההגותי בריבית ומה צד החכמה באיסורו, כדרכו של רס"ג. החיבור מקביל בחלקו לפירושו לתורה, וייתכן שהוא נספח שלו. פורסם בחלקו על ידי ירחמיאל ברודי{{הערה|שם=הערה מספר 25786392:2}}, ובמלואו על ידי יהודה זייבלד{{הערה|{{צ-מאמר|שם=מאמר בעניין הריבית לרס&#39;&#39;ג|קישור=https://www.academia.edu/38113892/%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8_%D7%91%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%9F_%D7%94%D7%A8%D7%99%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%9C%D7%A8%D7%A1%D7%92מאמר_בעניין_הריבית_לרסג|כתב עת=בית אהרן וישראל|מחבר=יהודה זייבלד}}}}.
 
'''ד. הלכות אבלות'''
 
בקטע גניזה אחד מופיעה הכותרת 'חיובי האבל והמת לרב סעדיה גאון רי"ת'. רס"ג מפנה בהקדמתו לאיכה לדברים שכתב בהלכות אבלות בפרשת ויחי, ומדובר כנראה בנספח לספר בראשית. עמוד אחד ממנו זוהה ופורסם על ידי ירחמיאל ברודי{{הערה|שם=הערה מספר 25786392:2}}, והוא פורסם במלואו על ידי יהודה זייבלד{{הערה|{{צ-מאמר|שם=הלכות אבלות לרס&#39;&#39;ג|קישור=https://www.academia.edu/37048022/%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%90%D7%91%D7%9C%D7%95%D7%AA_%D7%9C%D7%A8%D7%A1%D7%92הלכות_אבלות_לרסג|כתב עת=בית אהרן וישראל|מחבר=יהודה זייבלד}}}}.
 
=== ספרי פולמוס ===
'''א. אשא משלי'''
 
אשא משלי הוא חיבור פולמוס בעברית מליצית, והוא מכוון נגד [[חיוי הבלכי]], שהיה אויב משותף לרבנים ולקראים גם יחד. לפי דברי רבי [[אברהם אבן דאוד]] בספר הקבלה, חיוי בדה מלבו תורה, והעיד רב סעדיה שהוא ראה מלמדי תינוקות שמלמדים אותה בספרים ובלוחות, עד שבא רב סעדיה ונצחם.
 
'''ב. ספר הגלוי'''
 
ספר הגלוי נכתב בעת הפולמוס עם רבני בגדד, והוא משיב לטענות שונות שנטענו נגדו. מרובה בו הרכיב ה[[אוטוביוגרפיה|אוטוביוגרפי]]. חלק ממנו פורסם על ידי [[אברהם אליהו הרכבי]] וחלק נוסף על ידי [[יוסף טובי]].
 
=== תשובות ===
 
=== דרשות ===
כשאר ה[[גאונים]], נשא רס"ג דרשות הכוללות הלכות מצויות ודברי אגדה, ובן בנויות לפי נושאים שונים. דרשה אחת בנויה על פרק י"ט ב[[ספר תהלים]]. דרשות אחרות עוסקות בדיני חגי ישראל ומועדיו{{הערה|{{צ-מאמר|שם=דרשת רס&#39;&#39;ג למועדים - א|קישור=https://www.academia.edu/38717199|כתב עת=בית אהרן וישראל|מחבר=יהודה זייבלד}}}}{{הערה|{{צ-מאמר|שם=דרשות רס&quot;ג לימי המועדים - ב|קישור=https://www.academia.edu/39396384/%D7%93%D7%A8%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%A8%D7%A1_%D7%92_%D7%9C%D7%99%D7%9E%D7%99_%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%A2%D7%93%D7%99%D7%9D_דרשות_רס_ג_לימי_המועדים_-_%D7%91|כתב עת=בית אהרן וישראל|מחבר=יהודה זייבלד}}}}, וכן בהלכות [[שבת]].
 
== הגותו הפילוסופית ==
* [http://hydepark.hevre.co.il/topic.asp?cat_id=24&topic_id=2627301&forum_id=1364 היום לפני 1,067 שנים, נלב"ע רבנו סעדיה - הרס"ג] - דיון בפורום [[עצור כאן חושבים]]
* {{פעמים|[[ירחמיאל ברודי]]|מפעלו ההלכתי של ר' סעדיה גאון|54.5(1)|54, חורף תשנ"ג, עמ' 92-82}}
* [[אליעזר שלוסברג]], [https://www.academia.edu/9388137 תפיסות ושיטות בפירושו של רב סעדיה גאון לספר דניאל], עבודת ד"ר, באתר academia.edu.
 
* [[אליעזר שלוסברג]], [https://www.academia.edu/9388137 תפיסות ושיטות בפירושו של רב סעדיה גאון לספר דניאל], עבודת ד"ר, באתר academia.edu.
 
* {{פעמים|[[יוסף טובי]]|רב סעדיה גאון והשירה הערבית - תרבות הגותית ושירה הגותית|54.2(1)|54, חורף תשנ"ג, עמ' 48-18}}
* {{פעמים|[[עזרא פליישר]]|מקומו של רב סעדיה גאון בתולדות השירה העברית|54.1(1)|54, חורף תשנ"ג, עמ' 17-4}}
* [http://www.biu.ac.il/JH/Parasha/bereshit/has.html הוויכוח על פירושו של רס"ג], באתר הפקולטה למדעי היהדות של [[אוניברסיטת בר-אילן]]
* {{פעמים|[[יהושע בלאו]]|אור ראשון בחכמת הלשון|72.7(1)|72, עמ' 124–138, על ספר '''צחות לשון העברים''' לרב סעדיה גאון, מהדורת אהרן דותן}}
 
* [http://hebrewbooks.org/36006 תשובות רב סעדיה גאון על שאלות חיוי הבלכי], באתר [[HebrewBooks]].
 
* {{פעמים|[[שרה סטרומזה]]|מילון לתפסיר רב סעדיה גאון|29.9(1)|29, התשמ"ז 1986, עמ' 146–148 - על הספר 'אוצר הלשון הערבית בתפסיר ר' סעדיה גאון' מאת [[יהודה רצהבי]]}}
* [[אליעזר שלוסברג]], [http://www.orot.ac.il/publications/tallelei-orot/Pages/tallelei13-006.aspx לקראת מהדורה ביקורתית של תרגום רב סעדיה גאון לתורה], טללי אורות כרך יג