הבדלים בין גרסאות בדף "ישראל אריאל"

נוספו 123 בתים ,  לפני 7 חודשים
לאחר מלחמת ששת הימים שימש כרב של [[מועצה אזורית עמק יזרעאל|המועצה האזורית עמק יזרעאל]], וכרב המושב [[שדה יעקב]]. ב[[מלחמת יום הכיפורים]] שימש כ[[רב צבאי]] של [[פיקוד הצפון]].{{הערה|{{דבר||הנרצח ממגדל העמק למנוחות|1972/09/12|00403}}{{ש}}{{דבר||נערכו אזכרות לחללי מלחמה|1973/11/30|00301}}}}
 
=== ימית ===
לאחר מלחמת ששת הימים הציע [[שמעון פרס]] לרב אריאל להקים [[ישיבת הסדר]] ב[[הר סיני]], בין השאר בשל סמליות ההר כמקום שבו ניתנה התורה. הרב אריאל סבר שהמיקום המבודד יקשה על תלמידים להגיע. הקמת הישיבה התעכבה עקב [[אסון מעלות]] והפגזת [[קריית שמונה]], שבעֶטיים הוחלט שנחוץ יותר להקים ישיבות הסדר בשתי ערים אלו, וכך הוקמו [[ישיבת מעלות]] ו[[ישיבת קריית שמונה]]. עם הקמת העיר [[ימית]] בצפון סיני באמצע [[שנות ה-70]], שימש כרב העיר (אחיו, הרב [[יעקב אריאל]], שימש כ[[ראש ישיבה|ראש הישיבה]] במקום) עד לפינוייה והריסתה בשנת [[ה'תשמ"ב]] ([[1982]]), בעקבות חתימת [[הסכם השלום בין ישראל למצרים]].
 
בתקופת המאבק למניעת פינוי ימית, כתב הרב אריאל את "התפילה לשלום ימית",{{הערה|{{מעריב|עזרא ינוב|תפילת נעילה מיוחדת בעיר ימית|1980/09/21|00311}}}} והיה בין הדורשים פעילות נוקשה יותר במאבק נגד הנסיגה.{{הערה|{{דבר|דני צדקוני|מאבק בהנהגת התנועה לעצירת הנסיגה בסיני|1982/02/07|00301}}}} באחת ההפגנות קרא לחיילים [[סרבנות|לסרב]] לפקודת הפינוי. בגין קריאה זו נעצר באשמת [[המרדה]]. לנוכח אמירות ש[[חבל ימית]] אינו חלק מ[[ארץ ישראל]], ולכן אין להתעקש על שליטה [[ישראל]]ית במקום, כתב את ה'''אטלס לגבולות ארץ ישראל''', שבו פרס את גישתו על [[הארץ המובטחת|גבולותיה הרחבים של ארץ ישראל]] על פי ה[[הלכה]]. בעקבות הפינוי מימית, עבר להתגורר ב[[העיר העתיקה|עיר העתיקה]] בירושלים.
 
=== יחסו ל[[תוכנית ההתנתקות]] ו[[תוכנית ההתכנסות|ההתכנסות]] ===
עם תחילת [[מלחמת לבנון השנייה]] וגיוסי החירום שבעקבות כך, כתב הרב אריאל, בשם בית הדין, [[פסק הלכה]] שלפיו יש [[מצווה]] להשתתף במלחמה, היות ש"כל החשבונות והרגשות נדחים בשעת מלחמה, ויש להסירם מהלב".{{הערה|1=מתוך פסק ההלכה, כ"ב בתמוז ה'תשס"ו}} אולם, לאחר דבריו של ראש הממשלה, [[אהוד אולמרט]], כי הצלחה במלחמה תסייע ל[[תוכנית ההתכנסות]], כינס הרב אריאל את בית הדין בשנית (ביום [[תשעה באב]] ה'תשס"ו), חזר בו מפסקו הראשון, וקבע כמה תנאים שעל הממשלה והכנסת לקיים. לדבריו, "עד שיבוצעו ההליכים הללו, רשאי כל חייל שהוראת ראש הממשלה פגעה ביכולתו לתפקד מבחינה דתית ומצפונית לפנות למפקדו בכתב ולהצהיר: 'ראש הממשלה פגע בי בהודעתו כי ניצחון במלחמה יקדם את פינוי [[יהודה ושומרון]] וגירוש היהודים מבתיהם. לאור האמור אבקש לשחרר אותי ממלחמה שתוצאתה היא נסיגה מחבלי ארץ ישראל וגירוש 100,000 יהודים מבתיהם'".{{הערה|1=מתוך פסק ההלכה המתוקן, תשעה באב ה'תשס"ו}}