תאוות בצע – הבדלי גרסאות

ב[[יהדות]], הדיבר האחרון מ[[עשרת הדברות]], [[לא תחמוד]], נוגע לאיסור על התאווה שבלב. אם כי פרטי ההלכות אינם תואמים לגמרי איסור על תאוות בצע. תוצאות נגררות של תאוות ממון נאסרו בהלכה באיסורים עצמאיים, כמו [[גזל]], [[גניבה]], שוחד, עושק, הונאה, רמאות, הסגת גבול, [[ריבית]] וכדומה. בעל [[ספר משלי]] מגנה את התכונה כשלעצמה ({{תנ"ך|משלי |א'|יט|קצר=כן}}; י{{תנ"ט, ט"ו כ"זך|משלי|טו|כז|קצר=כן}}), ואף הנביאים במספר מקומות מגנים את ישראל בשל תאוות הבצע שלהם (ירמיהו {{תנך|ירמיה|ו' י"ג,|יג|קצר=כן}}; {{תנך|ירמיה|ח' |י'|קצר=כן}}). במקרא, [[יתרו]] יועץ ל[[משה]] למנות שופטים שאחת מתכונותיהם היא שנאת בצע ({{תנ"ך|שמות י"ח כ"א|יח|כא|קצר=כן}}). ב[[ספר {{תנ"ך|שמואל]] א|ח|ג}} מסופר על בניו של [[שמואל הנביא]], השופטים, שהיטו משפט בשל רדיפת בצע ולקיחת שוחד ועל כן העם מאס במשפטם וביקש לו מלך (שמואל א', ח' ג').