לודוויג ואן בטהובן – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Harel (שיחה | תרומות)
מ שוחזר מעריכה של 217.194.194.65 (שיחה) לעריכה האחרונה של Harel
מ ←‏חייו ועבודתו: - תיקון היגוי השם כריסטיאן גוטלוב נפה
שורה 19:
== חייו ועבודתו ==
בטהובן נולד בעיר בון, [[נסיכות]] [[קלן]] (כיום בשטח בגרמניה), ליוהנס (1740-1792) ומגדלנה (1744-1787) ואן בטהובן. ידוע כי בטהובן [[הטבלה|הוטבל]] ב-[[17 בדצמבר]], וכי משפחתו חגגה את יום הולדתו ב-[[16 בדצמבר]].
אביו של בטהובן שלחו בגיל חמש ללמוד [[מוזיקה]], בתקווה שהילד הקטן יתגלה כילד פלא ויוכל לפרנס את המשפחה. בטהובן אכן הראה כישרון מוזיקלי מיוחד והתקדם במהירות בלימודיו, וכך מורו המוזיקלי הראשון של בטהובן היה אביו, שהיה נגן בתזמורת ה[[דוכס]], והיה מורה קשוח ובלתי צפוי- והיה מצווה עליו לבלות כל היום בחדרו ולהתאמן בנגינה. בגיל תשע החל אחד מידידיו של אביו ללמדו לנגן ב[[פסנתר]], ולא אחת היה שב באמצע הלילה האב עם חברו המורה לבית, שתויים לחלוטין מביקור במסבאה המקומית, והיו גוררים את לודוויג הצעיר מחוץ למיטתו בשביל שינגן לפניהם עד שיירדמו. למרבה הפלא, השניים לא גרמו להשניא על בטהובן את הנגינה אלא שבמקום זאת מצא הילד את המוזיקה כמקום מפלט לצרותיו. מורו הראשון החשוב והידוע של בטהובן, מגיל 11, היה כריסטיאן גוטלוב ניףנפה, שנודע כ[[מוזיקאי]] מצוין. כשזה עזב לעבוד במקום אחר נקרא לודוויג למלא את מקומו בנגינה ב[[כנסייה]], ועשה זאת בהצלחה רבה, כשבאותה עת בטהובן הושפע מאוד מיצירותיו של [[באך]]. בגיל 14 החל בטהובן משתכר למחייתו כמלווה ב[[תזמורת]] החצר, ומלבד עיסוק זה החל לחבר יצירות משלו.
 
ב-[[1787]] נסע בטהובן הצעיר לוינה בפעם הראשונה, שם פגש וניגן בפני [[וולפגנג אמדאוס מוצרט|מוצרט]]. כשזה האזין לנגינתו, אמר: "יש לשים לב אליו- ביום מן הימים העולם כולו ידבר אודותיו". אך בטהובן נאלץ לחזור לביתו במהרה עקב גסיסתה של אמו ממחלת ה[[שחפת]], שמתה זמן קצר לאחר שובו והוא בן 16, ולאחר מכן מכיוון שהיה קשור אליה, ביכה אותה במשך ימים רבים. עתה גם נאלץ לגדל ולפרנס את שני אחיו הצעירים, בגלל ה[[אלכוהוליזם]] המחמיר של אביו, ועל כן מצא פרנסה במתן שיעורי נגינה. אצל בית משפחתו של אחד מתלמידיו החדשים למד להכיר את כתביו של [[גתה]], אותו יפגוש בעצמו שוב מאוחר יותר בחייו. ידוע שכאשר לא היה עסוק, היה יוצא בטהובן לבדו לטיולים ארוכים מחוץ לעיר, ורושם נעימות שעלו בדעתו בפנקס קטן - דבר שהוסיף לעשותו כל ימיו, ומנעימות קטנות אלו היה מפתח לאחר מכן את הסימפוניות וה[[סונטה (מוזיקה)|סונטות]] הגדולות שלו. מאז ביקורו הראשון חלם בטהובן להגיע שוב לוינה, מרכז המוזיקה החשוב באותם ימים, ולהגשים בה את שאיפותיו.