תלמי יוסף – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏פתיח: פירוש נוסף
בעקבות העברת החומר לערך החדש על היישוב בסיני.
שורה 15:
 
== היסטוריה ==
תלמי יוסף בפתחת שלום הוקמה עבור מתיישבי [[תלמי יוסף (סיני)|תלמי יוסף]] בסיני שפונו ממנה בעקבות חתימת [[הסכם השלום בין ישראל למצרים]]. סיכום על הקמת היישוב החדש בפתחת שלום הושג עוד בשנת 1979, הייתהובכך [[תלמי יוסף (סיני)|תלמי יוסף]] בסיני היתה מהיישובים הראשונים שהגיעו לסיכום על מעבר משותף ל[[חבל שלום]]{{הערה|{{דבר|דני צדקוני|אנשי ימית תובעים שהממשלה תשלם את שכר פרקליטיהם|1979/12/30|00206}}}}. בפברואר 1980 הוחל בהקמת המושב החדש בחבל שלום{{הערה|{{דבר||הוחל בבנייה ב־4 מושבים בפיתחת שלום|1980/02/25|00306}}}}{{הערה|{{מעריב|עזרא ינוב|אריק שרון: יוקמו עוד יישובים ברצועת עזה|1980/06/04|00209}}}}. רקהקמת חלקהמושב מהמשפחותבחבל הגיעושלום למושבהותנתה לפניבמציאת התאריך30 הקובעמשפחות ורק אלו היו זכאים לפיצויים{{הערה|{{מעריב|עזרא ינוב|בתלמי־יוסף הסכימוהמעוניינות לעבור לפיתחת שלוםאליו, אךאולם כתב־ויתורגיוס עלהמשפחות פיצוייםנתקל בקשיים מעוררבגלל מחלוקת|1980/03/11|01901}}}}.שהזכאים הקמתלפיצויים, המושבשהגיעו בחבללמושב שלוםבסיני הותנתהלפני במציאתאוקטובר 30 משפחות המעוניינות לעבור אליו1978, אולם מקבלי הפיצויים נדרשו לותר על הפיצויים אם יבקשו לעבור למושב בחבל שלום{{הערה|{{מעריב|עזרא ינוב|פילוג בין עניים לעשירים עלול למנוע הקמת מושב חדש של מפוני חבל ימית|1980/09/21|01500}}}}{{הערה|{{מעריב|מנחם גולן|קח את הכסף וברח|1980/12/19|06401}}}}.
===תלמי יוסף שבסיני===
{{הפניה לערך מורחב|תלמי יוסף סיני}}
המושב הוקם ב[[חבל ימית]] שב[[סיני]], על ידי גרעין של עולים מ[[דרום אפריקה]]{{הערה|{{מעריב|יובל גולן|גרעין מעולי ארה"ב עולה להתיישבות בשכניה|1976/12/30|00617}}}}. שבע המשפחות הראשונות הגיעו בתחילת 1977 לאולפן צוחר שבחבל הבשור, ועברו הכשרה ב[[שדה ניצן]]{{הערה|{{דבר||ראשוני קיבוץ חולית בפיתחה יתיישבו סמוך לחג הפסח|1977/03/20|00515}}}}. במקביל, הכשירה [[הקרן הקיימת]] מעל 1,000 דונם עבור חממות המושב{{הערה|{{דבר||הכנות להקמת יישוב חדש בפתחת רפיח|1977/06/02|00225}}}}. ב-27 ביולי 1977 הונחה [[אבן פינה]] למושב{{הערה|{{דבר|דני צדקוני|הונחה אבן פינה למושב תלמי־יוסף בפיתחת רפיח|1977/07/28|00308}}}}. המושב יועד לכלול ארבעים משפחות, ובניגוד לנהוג בהתיישבות אז, כל מתיישב נדרש לשלם כ-$15,000 השתתפות בהקמת המשק{{הערה|{{דבר|דני צדקוני|תלמי יוסף – יישוב חדש בפיתחת רפיח|1977/08/14|00601}}}}. על פי החלטת הממשלה בינואר 1978 נמשכו העבודות להקמת המושב, למרות אי-הבהירות לגבי האזור לאור השיחות בין ישראל למצרים{{הערה|{{דבר||הקק"ל תמשיך בהכשרת קרקע חקלאית באיזור הפיתחה|1978/01/09|00203}}}}. בספטמבר 1978, לאור הצהרת ראש הממשלה על פינוי יישובי חבל ימית בעקבות אישור [[הסכמי קמפ דייוויד]] בכנסת, נכנסו המשפחות ששהו באולפן בצוחר אל בתי המושב שטרם חוברו לחשמל, למים ולביוב. אז כבר מנה גרעין המתיישבים עשרות משפחות, 14 מהם עולים מדרום אפריקה והשאר משפחות שלפחות אחד מבני הזוג היה אנגלוסכסי{{הערה|{{מעריב|אהרן דולב|תלמי יוסף|1978/10/01|02001}}}}. מספר חודשים התגוררו המשפחות במושב ללא חיבור לתשתיות{{הערה|{{דבר||פריאל ותלמי־יוסף עדיין בתנאי עראי|1978/11/19|00307}}}}.
 
בשנתאחרי [[1982]]פינוי פונהסיני המושבבמאי בחבל ימית.1982 המושב החדש בחבל שלום קם והחל בגידול עגבניות לייצוא{{הערה|{{מעריב|אהרן פריאל|בחבל שלום מהמרים על עגבניות הזהב|1982/10/22|02700}}}}.
בעקבות חתימת [[הסכם השלום בין ישראל למצרים]], הייתה תלמי יוסף מהיישובים הראשונים שהגיעו לסיכום על מעבר משותף ל[[חבל שלום]]{{הערה|{{דבר|דני צדקוני|אנשי ימית תובעים שהממשלה תשלם את שכר פרקליטיהם|1979/12/30|00206}}}}. בפברואר 1980 הוחל בהקמת המושב החדש בחבל שלום{{הערה|{{דבר||הוחל בבנייה ב־4 מושבים בפיתחת שלום|1980/02/25|00306}}}}{{הערה|{{מעריב|עזרא ינוב|אריק שרון: יוקמו עוד יישובים ברצועת עזה|1980/06/04|00209}}}}. רק חלק מהמשפחות הגיעו למושב לפני התאריך הקובע ורק אלו היו זכאים לפיצויים{{הערה|{{מעריב|עזרא ינוב|בתלמי־יוסף הסכימו לעבור לפיתחת שלום, אך כתב־ויתור על פיצויים – מעורר מחלוקת|1980/03/11|01901}}}}. הקמת המושב בחבל שלום הותנתה במציאת 30 משפחות המעוניינות לעבור אליו, אולם מקבלי הפיצויים נדרשו לותר על הפיצויים אם יבקשו לעבור למושב בחבל שלום{{הערה|{{מעריב|עזרא ינוב|פילוג בין עניים לעשירים עלול למנוע הקמת מושב חדש של מפוני חבל ימית|1980/09/21|01500}}}}{{הערה|{{מעריב|מנחם גולן|קח את הכסף וברח|1980/12/19|06401}}}}.
 
בספטמבר 1981 פלשו משפחות של אנשי [[גוש אמונים]] ל-15 בתים ריקים במושב, לקראת ההתנגדות לפינוי סיני{{הערה|{{דבר||מתיישבי חבל ימית יקבלו עוד 700–400 אלף שקל מיקדמה אם יקדימו הפינוי|1981/09/11|00313}}}}. הממשלה התלבטה אם לפנותן מיד או לחכות לפינוי הכללי של חבל ימית{{הערה|{{מעריב||השרים לא הגיעו לסיכום בעניין פינוי תלמי יוסף|1981/10/09|00500}}}}. בגלל קרבתה לגבול, תלמי יוסף הייתה לאחת מארבע נקודות מרכזיות בהן התרכזו מתנגדי הנסיגה מסיני{{הערה|{{דבר|דני צדקוני|מתנגדי הנסיגה יפונו מחבל ימית אחר הפסח|1982/04/05|00105}}}}. ב-4 במרץ 1982 פינה צה"ל 22 משפחות של המתנגדים שהתבצרו במקום{{הערה|{{דבר||צעיר שניסה לפרוץ את מחסום ארז ירה לעבר חיילים ו שוטרים|1982/03/05|00114}}; {{דבר||המשך|1982/03/05|00212}}}}, אולם אלו שבו והתבצרו בו שוב. קבוצה של נשים עלתה ב-17 במרץ 1982 על גג של אחד הבתים{{הערה|{{דבר|דני צדקוני|מתנגדות הנסיגה "התנחלו" על גג|1982/03/18|00200}}}} והתבצרה עליו במשך מספר שבועות. בתחילת אפריל 1982 ניתק הצבא את החשמל והמים ל-14 המשפחות שנותרו במקום{{הערה|{{דבר|דני צדקוני|מתנגדי הנסיגה נערכים לאפשרות שצה"ל יתחיל היום בפינוי ימית|1982/04/04|00103}}}}. ב-18 באפריל 1982 עדיין היו במושב 17 משפחות{{הערה|{{דבר||צה"ל ערוך|1982/04/19|00217}}}}.
 
===תלמי יוסף החדשה===
 
בשנת [[1982]] פונה המושב בחבל ימית. המושב החדש בחבל שלום קם והחל בגידול עגבניות לייצוא{{הערה|{{מעריב|אהרן פריאל|בחבל שלום מהמרים על עגבניות הזהב|1982/10/22|02700}}}}.
 
התושבים מתפרנסים מ[[חקלאות]]. במושב נמצאת חוות "שביל הסלט", שבה מדגימים למבקרים שיטות מודרניות לגידול ירקות והפרחת [[יונת דואר|יוני דואר]].