נוער הליכוד – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 23:
הפעילות האידאולוגית כוללת סיורים וביקורים ב[[כנסת ישראל|כנסת]], ובאה לידי ביטוי גם בפעילות בסניפים בה משלבים את ערכי הליכוד של [[זאב ז'בוטינסקי|זאב ז’בוטינסקי]] ו[[מנחם בגין]]. הפעילות הפוליטית כוללת פגישות עם חברי הכנסת המכהנים והקודמים ונוכחות באירועי הליכוד, לעיתים מתקיימות פגישות בין חברי נוער פוליטי אחרות במעגלי שיח וכדומה. הפעילות החברתית באה לידי ביטוי בשיתופי פעולה עם קבוצות נוער אחרות כמו "הנוער תומך בריבונות", ופגישות עם שורדי [[השואה|שואה]].
 
== שנות ה90 בנוער הליכוד ==
נוער הליכוד של שנות ה90 היה מהווה חלק מהותי וחשוב במפלגה, בזמנו לחברי הליכוד היה מן כרטיס חבר שאיתואשר בעזרתו היו הולכים להצביע בפריימריז וכדו', וגם נוער הליכוד קיבל כרטיס חבר, הכרטיס האחרון הופק לכל חברי הליכוד בשנת 2004, ומאז אין בו שימוש.
 
באותם זמנים לא היה המושג "נוער הליכוד", אלא אלא האגף הצעיר, נוער צעירים סטודנטים. בשנות התשעים היה רכז מבוגר שהיה אחראי על הצעירים בזמנו היה אייל מיירוביץ', אחריו עבר התפקיד לידי מספר אנשים בזמנים שונים ובהם: ג'יימי אלגורד, שירז פרידמן, ליאור גולדשטיין וניר אבודרהם. אלו היו ימים ללא טלפון, ווצאפ, הודעות וכדו', כך שבבעלות ראש אגף הצעירים הייתה כרטיסיה של תנועת התחייה עם דפים של טלפונים של כל הפעילים, וכך לפני כל פעילות היו מתקשרים להודיע על פעילות לכל בני הנוער מרחבי הארץ. מלבד לשיחות בכרטיסיה שאר התנהלות הנוער הייתה במכתבים והיו מצורפים מדבקות, והמדבקה הכי נפוצה של נוער הליכוד הייתה "ימין זה אין".
 
אותם צעירים בשנות ה90 מספרים על תחושת השליחות שהייתה בעינייהם להכנס לנוער מפלגתי, הכניסה לנוער הייתה בשל תחושת השתיקה והפספוס בשל האסון הפוליטי שמתרחש, והדרך היחידה למנוע את זה, זה להצטרף לליכוד כחובה מוסרית, כשינוי, כלמנוע אסור, התפיסה הייתה שהדרך היחידה להשפיע היא מתוך המפלגה ולא לתנועת נוער. להצטרף למפלגה כדי למנוע אסון. גם היום התפקדות למפלגה מסויימת היא הדרך למנוע אסון, להשפיע מבפנים.
אלו היו ימים ללא טלפון, ווצאפ, הודעות וכדו', כך שהיה להם כרטיסיה עם תנועת התחייה עם דפים של טלפונים של כל הפעילים, וכך לפני כל פעילות היו מתקשרים להודיע על פעילות לכל בני הנוער מרחבי הארץ.
 
הפעילות העיקרים בימים ההם הייתה בעיקר בסניפים, הסניף הראשון שהוקם ודרכו התחיל הנוער היה סניף [[ראשון לציון|ראשון]] [[ראשון לציון|לציון]] ע"י ניסים ואטורי. הסניפים אירגנו על בסיס שבועי הפגנות בצומת מרכזי בכל עיר, וזאת בשל חוויה אופוזיציונית חזקה מאוד, שכללה מאבק ימני על משא ומתן על הגולן. ראשל"צ, צפת, הרצליה, פ"ת, תל אביב היו הסניפים המרכזיים.
בשנת 2014 התחדשה הפעילות בנוער הליכוד ע"י קבוצה של חברים בהם דניאל זליקוביץ' וידידיה זמורה. לאחר ההקמה המחודשת הם זכו לתמיכה רבה מכל חברי הכנסת. בזמנו, הם קידמו את חוק הורדת גיל הבחירה לכנסת לגיל 17, החוק הגיע לתהליכים מתקדמים בנושא ביחד עם מועצת התלמידים והנוער הארצית, לבסוף הנושא נתקע בוועדת שרים לענייני חקיקה בגלל בעיות קואליציוניות.
 
אחד מהאירועים המשמעותיים ביותר של נוער הליכוד באותם ימים היא הפגנת ענק. ימים ספורים לפני [[הסכמי אוסלו]], נוער הליכוד ארגן הפגנת ענקית בת 5 ימים בגן צ'רלס, כנגד משא ומתן עם אשף קצת לפני הסכמי אוסלו, אירוע זה נזכר כמכונן ואחת הפעילות הכי גדולות של נוער הליכוד הארצי.
 
== ההקמה מחדש ==
לאחר פירוק הנוער בשנת 2005 בעקבות תוכנית ההתנתקות, בשנת 2014 התחדשה הפעילות בנוער הליכוד ע"י קבוצה של חברים בהםשבתפקיד היו"ר עמדה שיר הלל ובין חבריה עמדו דניאל זליקוביץ' וידידיה זמורה. לאחר ההקמה המחודשת הם זכו לתמיכה רבה מכל חברי הכנסת. בזמנו, הם קידמו את חוק הורדת גיל הבחירה לכנסת לגיל 17, החוק הגיע לתהליכים מתקדמים בנושא ביחד עם מועצת התלמידים והנוער הארצית, לבסוף הנושא נתקע בוועדת שרים לענייני חקיקה בגלל בעיות קואליציוניות.
 
לאחר ששיר הלל, היו"ר התגייסה החליף אותה במשך כמה חודשים בתפקיד איתם גורפיל עד לבחירות מחדש בהם נבחר עילי הספרי.