אריה בירו – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
שורה 28:
בירו התנדב ל[[פלמ"ח]] עבר הכשרה כ[[לוחם]] ו[[מפקד כיתה|קורס מפקדי כיתות]]. ב[[מלחמת העצמאות]] שירת במחלקת הסיור של ה[[גדוד הפורצים|גדוד הרביעי]], תחת פיקודו של [[דוד אלעזר]], בגזרות [[ירושלים]] ו[[הנגב]]. הוא עבר לשרת ב[[חטיבת גולני]] ובספטמבר [[1949]] יצא ל[[קורס קצינים]]. התנדב ליחידת [[הצנחנים]] והיה מראשוני המפקדים ביחידה. הוא השתתף ברבות מ[[פעולות התגמול]] בהם פיקוד על כוח ה' ב[[מבצע כנרת]], במבצע שעיר לחטיפת חיילים סורים וב[[מבצע לולב]]. ב[[מלחמת סיני]] [[מ"פ|פיקד]] על [[פלוגה]] ה' ב[[גדוד 890]], פלוגה שהורכבה מחניכי [[מפקד כיתה|קורס מכי"ם]] של הצנחנים, [[שייטת 13]] ו[[בה"ד 4]], הכוח בפיקודו השתתף ב[[צניחה]] וב[[קרב המיתלה]]{{הערה|1=[[שבתי טבת]], "'''[[חשופים בצריח]]'''", [[כנרת זמורה-ביתן דביר]], [[2017]], עמוד 396.}}.
 
ב-[[1957]] ביקש לעבור לשרת ב[[חיל השריון]] הוא שירת כסגן מפקד [[בית הספר לשריון]] ובמחצית [[1964]] מונה ל[[מפקד גדוד]]. ב[[מלחמת ששת הימים]] פיקד על גדוד 129 של [[חטיבה 8]], חטיבת שריון ב[[מילואים]]. הגדוד מנה 26 טנקי [[שרמן (טנק)|סופר שרמן]] והוטלה עליו המשימה לכבוש את מוצבי גור אל-עסכר ונעמוש ב[[רמת הגולן]], ולהשתלט על השטח החיוני הגבוה השולט על מוצבי [[זעורה]]. במהלך [[הקרב על קלע וזעורה|הקרב]] נפגע טנק הפיקוד שלו מספר פעמים, ובירו נפצע מצרור של מקלע שריסק את לסתו. הוא המשיך לפקד על הכוח באמצעות התכתבות בפתקים, עד שפונה לטיפול רפואי, לא לפני שהעביר בפתק את הפיקוד ל[[נתי גולן]].
 
שימש ראש [[מטה (צבא)|מטה]] [[אוגדה 143]] ב[[פיקוד הדרום]] ובאוגוסט [[1973]] מונה למפקד חטיבה 8 (אז נקראה חטיבה 875), חטיבה ממוכנת באוגדה.
שורה 36:
ב-[[1978]] פיקד על [[מצעד צה"ל|מצעד ותיקי המחתרות]] ב[[ירושלים]]. בשנים 1975-1978 פיקד על [[מרחב שלמה]], ב-[[1979]] מונה בירו לקחל"ר, קצין חיל ראשי ל[[הג"א]] והגמ"ר (הגנה מרחבית) הוא שירת בתפקיד זה עד [[1984]].
 
ב-1995 הודה כי הוא ופקודיו [[הרג השבויים והאזרחים המצרים בקרב המיתלה|רצחו שבויים]] מצרים כפותים במהלך [[מבצע סיני]]. הוא טען שהיה בזה צורך מבצעי, מפני שלא היו מספיק חיילים שיכלו לשמור על השבויים.{{הערה|{{ynet||מצרים שוקלת לדרוש פיצויים מישראל על רצח השבויים|2942305|5 ביולי 2004}}}}.
הוא טען שהיה בזה צורך מבצעי, מפני שלא היו מספיק חיילים שיכלו לשמור על השבויים.{{הערה|{{ynet||מצרים שוקלת לדרוש פיצויים מישראל על רצח השבויים|2942305|5 ביולי 2004}}}}.
 
ב-[[2006]] נפטר לאחר מחלה קשה.