מוזיאון לח"י – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה
שורה 13:
אברהם שטרן שעמד בראש ארגון הלח"י התגורר בשבועות האחרונים לחייו בבית זה ברחוב מזרחי ב' מס' 8 (כיום – רחוב אברהם שטרן) ב[[פלורנטין|שכונת פלורנטין]] שב[[תל אביב]], בדירת חדר על הגג ביחד עם חברי לח"י טובה ו[[משה סבוראי]]. ב־[[12 בפברואר]] [[1942]] ([[כ"ה בשבט]] [[תש"ב]]) הגיע למקום קצין הבולשת [[תומאס ג'יימס וילקין]] וגילה את שטרן כשהוא מסתתר בתוך ארון בגדים. זמן קצר לאחר מכן עזב וילקין ולמקום הגיע קצין הבולשת [[ג'פרי מורטון]]. הוא העמיד את שטרן הכפות בידיו סמוך לחלון וירה בו מאחור שלוש יריות אקדח שגרמו למותו המיידי.
 
לאחר הקמת המדינה בקשו חברי הלח"י להקים בדירה בו נרצח יאיר מוזיאון והסכם על כך נעשה עם בעלי הדירה, אולם הדבר לא יצא אל הפועל{{הערה|{{דבר||אנשי לח"י לשעבר טוענים נגד מנהיגיהם|1950/02/06|00114}}}}.
בשנת [[1953]] הוצב [[שלט הנצחה]] ליאיר על הבית,{{הערה|{{מעריב||שלט-זכרון ליאיר על הבית בו נרצח|1953/02/11|00324}}.}} וב־[[1963]] נרכש הבניין בתרומות חברי לח"י ואוהדיהם. המוזיאון נפתח ב-[[1985]] הוא מופעל כיום על ידי יחידת המוזיאונים של [[משרד הביטחון]].
 
בשנת [[1953]] הוצב [[שלט הנצחה]] ליאיר על הבית,{{הערה|{{מעריב||שלט-זכרון ליאיר על הבית בו נרצח|1953/02/11|00324}}.}} ובסוף 1963 שכרה{{הערה|שם=הצופה64}} או רכשה{{הערה|{{חרות|יהודית וינקלר|גבורי האתמול מתייחדים בבית בו נפל מחולל לח"י|1964/02/10|00200}}}} האגודה להנצחת חללי הלח"י את הבית בתרומתם של [[ראובן גרינברג (לח"י)|ראובן גרינברג]] ו[[יהודה הררי]] מרינבורג{{הערה|שם=חרותנרכש|{{חרות||הבית בו נרצה יאיר ייהפך לארכיון לח"י|1964/03/19|00215}}}} ובדירה הריקה הציבה פינת זכרון ליאיר. משנת 1964 היה הבית פתוח למבקרים ביום הזכרון ליאיר בכ"ה שבט{{הערה|שם=הצופה64|{{הצופה||אזכרה לא. שטרן|1964/02/10|00416}}}}{{הערה|{{הצופה||אזכרה ל"יאיר" אברהם שטרן הי"ד|1966/02/15|00432}}{{ש}}{{מרעיב||25 שנה לנפילת יאיר|1967/02/05|00708}}{{ש]}{{מעריב|יוסף אחימאיר|במלאת 30 שנה לרצח: מאות על קברו של יאיר|1972/02/11|00500}}}}. בתחילת 1964 נרכש כל הבנין על ידי יהודה להמן עבור הלאגודה{{הערה|שם=חרותנרכש}}. בינואר [[1965]] יצאה האגודה במסע לגיוס כספים כדי לפנות את דיירי הבניין ולהקים בבית מוזיאון{{הערה|{{חרות|דן מירקין|בית הרצח יהפוך למוזיאון|1965/01/28|00203}}}}. במודעה שפרסמו כתבו: "אין לנו קרנות, ואין לנו קרדיט, זולת זה שבלבות העם. לחמנו לא כמפלגה, אלא כשליחי העם. אל העם הזה, ולא אל המפלגות והקרנות, אנו פונים היום ומבקשים שיעזור לנו לממן את רכישת הבית, שיהיה מיועד לעם{{הערה|{{מעריב||ברחוב מזרחי ב'|1965/01/31|02201}}}}. באותו זמן שונה שם הרחוב ל"אברהם שטרן" ופורסם שהבית נרכש ב-40 אלף לירות אך דרושים עוד כרבע מליון ל"י כדי לפנות את דייריו ולהכשירו למוזיאון{{הערה|{{למרחב||רחוב ע"ש שטרן בתל אביב|1965/01/28|00527}}}}.
 
בינואר 1981 הועבר הבית לידי [[משרד הבטחון]] לצורך הקמת המוזיאון{{הערה|{{דבר||בית יאיר שטרן ביטוי לפעלה של לח"י|1981/01/23|00411}}}}. המוזיאון נחנך ב-4 בפברואר [[1986]]{{הערה|{{מעריב|יצחק בן חורין|44 שנים לאחר רצח "יאיר" בא "מיכאל" לחנוכת בית על שמו|1986/02/05|00606}}}}. בראשית 1989 כלל המוזיאון את דירת הגג שבו נרצח יאיר, חדר הנצחה לעולי הגרדום ומערכת אורקולית על הלח"י{{הערה|{{מעריב||בית הלח"י|1989/03/20|06701}}}}. הוא מופעל על ידי יחידת המוזיאונים של [[משרד הביטחון]].
 
== המוזיאון ==