ערוץ 33 – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
←‏תחילת השידורים: הוספת מקור
שורה 39:
לאחר תקופת הרצה קצרה, ובניגוד מוחלט למטרות שעמדו בבסיס הקמתו של הערוץ, החל הערוץ לשדר את ישיבותיה של [[מליאת הכנסת]]. תקופה ארוכה שימש הערוץ בפועל כערוץ להעברת שידורי הישיבות ב[[הכנסת|כנסת]]. המימון לשידורי דיוני מליאת הכנסת, שהגיע ישירות מהכנסת, אמור היה לשמש כמקור המימון הבלעדי של הערוץ לשידורים אלה, אך בפועל, מומנו חלק משידורים אלה מתקציב רשות השידור, על חשבון כספי האגרה.
 
במקביל לשידורי דיוני מליאת הכנסת שידר הערוץ מגוון [[תוכנית טלוויזיה|תוכניות]], חלקן זרות וחלקן מקומיות, ל[[קהל יעד]] רחב בהרבה מקהל היעד המקורי של הערוץ – דוברי ערבית ועולים מחבר המדינות. כך בעצם פעל הערוץ מעבר למנדט שניתן לו ועורר עליו את זעמם של עובדי [[רשות השידור]] ואנשי [[אגודת העיתונאים ירושלים|אגודת העיתונאים]]. לצורך שידורי הערוץ נשכר באופן קבוע את אולפן 3 במתחם [[קריית התקשורת נווה אילן|ג.ג. אולפני ישראל]] בנווה אילן, אולפן בשטח 350 מ"ר{{הערה|{{גלובס|אביבה קרול|פורת היה מנכ"ל אולפני ג.ג|172108|5 באוקטובר 1999}}}}.
 
בין התוכניות ששודרו בשנים הראשונות של הערוץ: "סקאלה" - רצועת [[תרבות]] בימי שישי שעסקה ב[[אופרה]], [[תיאטרון]], [[ספרות]] וכו'; "נוסטלגיה" - שידורי ארכיון; "הטור השבועי" - [[פאנל]] פוליטי-חברתי; "בלה בלה" - מגזין תרבות ב[[שידור חי]] בהנחיית [[יואב גינאי]] (שהגיש יותר מאוחר במסגרת הערוץ את התוכנית [[לגעת ברוח]]).