דקדוק עברי – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Natietietie (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
מאין תקציר עריכה |
||
שורה 4:
==מבנה המשפט==
===משפט פועלי===
ברוב [[משפט (בלשנות)|המשפטים]] בעברית קיים [[נושא (דקדוק)|נושא]], [[פועל (בלשנות)|פועל]] וארגומנטים נוספים, וכן השלמות. במקרה זה, סדר המשפט הוא בדרך כלל נושא-פועל-מושא, כלומר נושא המשפט קודם ל[[נשוא]] המשפט, אך קיימת גם גמישות מסוימת. למשל:
* '''משפט ייחוד'''. ניתן לייחד מושא על ידי העברתו לקדמת המשפט. כאשר המושא הוא מילת שאלה, ייחוד זה כמעט הכרחי; למשל: "'''למי''' הוא אמר?". במקרים אחרים, הייחוד ישמש לצורך הדגשה (במקום "אני הקמתי את הבניין" ניתן לייחד את המושא ולומר "את הבניין הקמתי").
* משום שהפעלים בעברית בדרך כלל נוטים לסימון [[מין דקדוקי]], גוף ומספרו של הנושא, לעיתים נהוג להשמיט את כינויי הגוף.
* במקרים רבים נושא לא [[יידוע|מיודע]] יעוכב, דבר המעניק למשפט משמעות של "קיים דבר-מה מסוים", זאת בנוסף למשמעות הרגילה של הפועל. למשל: "פנה אלי אדם שביקש עזרה" (מבטא את המשמעות כי קיים אדם מסוים, בנוסף למשמעות העיקרית של המשפט).
* ניתן לעכב נושאים מיודעים לשם מטרות שונות:
:* במקרים מסוימים, עיכוב הנושא המיודע משמש למטרת התבטאות רשמית או ארכאית. זאת משום שהיסטורית, מבנה המשפט בעברית היה פועל-נושא-מושא; התנ"ך וטקסטים דתיים אחרים כתובים ברובם באופן זה ("ויאמר אלוהים אל אברהם").
שורה 29 ⟵ 24:
===הטיה===
לכל בניין מערכת מסוימת של הטיות; שורשים השייכים ל[[גזרה (דקדוק)#.D7.92.D7.96.D7.A8.D7.AA_.D7.94.D7.9B.D7.A4.D7.95.D7.9C.D7.99.D7.9D|גזרת פועל]] מסוימת נוטים באותו הבניין נוטים באופן דומה. כך למשל, שורשים השייכים לגזרת עו"י, שבהם העיצור האמצעי הוא וי"ו או יו"ד הופך לאם קריאה בבניין הפעיל (דוגמת הפעלים הקים או הבין), בבניין הופעל (למשל הפועל הוקם) ולעיתים העיצור נעלם לגמרי, כמו בבניין קל (למשל הפועל קם או בא).
את הפעלים בעברית אפשר להטות בשלושה זמנים ושני מודוסים (אלה הם צורת ה[[ציווי]] ו[[שם הפועל]]-צורת המקור).
שורה 40 ⟵ 35:
===יחסת הקניין וסמיכות===
יחסת הקניין בעברית מתממשת על ידי צירוף ה'''סמיכות''' - הצבתם של שני שמות עצם בסמיכות אחד לשני, כאשר שם העצם השני (הסומך) משמש כמעין שם תואר המתאים את שם העצם הראשון (הנסמך). שם העצם הראשון יופיע בצורת הנסמך, המסמנת את יחסת הקניין. כללי יצירת הנסמך הן אלה:
* זכר יחיד בדרך כלל לא משנה צורתו (סוף - סוף העולם).
* זכר רבים מחליף את הסיומת -ים בסיומת -י (בעלים - בעלי הבית).
* יחיד נקבה בעל הסיומת -ה
* נקבה ברבים בדרך-כלל לא משנה צורתו (חתימות - חתימות הבעלים).
שורה 49 ⟵ 43:
בנוסף לכך, ה"א הידיעה לא תיושם אף פעם על שם העצם הראשון (זה הנמצא בצורת הנסמך; בלשון הדיבור כלל זה לא תמיד מתקיים):
* בית ספר - בית '''ה'''ספר
* בתי חולים - בתי '''ה'''חולים
שורה 55 ⟵ 48:
===בעלות===
בעלות מצוינת באמצעות השימוש במילת היחס '''של''':
* הספר שלי;
* הדירה שלך.
אך בשפה ספרותית, גם על ידי הטיית שם העצם, למשל:
* ספרי;
* ספריי;
שורה 75 ⟵ 66:
שם התואר הוא אחת מקטגוריות שם העצם (שם עצם, שם תואר, שם פעולה, שם המספר).
שמות התואר נוטים במין ובמספר בהתאם לשם העצם שהם מתארים (למשל: חמוד, חמודה, חמודים, חמודות).
שם התואר בא לאחר שם העצם, מלבד לעיתים במשפט שמני בו שם התואר הוא הנשוא (ולכן בליו הכי לא משלים של שם העצם) (ירוק הדשא).
שורה 90 ⟵ 81:
בניגוד לפועל אין לו זמן ואפשר להוסיף אליו ה"א הידיעה.
שמות הפעולה נגזרים מבנייני הפועל: קל - קטילה (שמירה), נפעל - היקטלות (היכנעות), פיעל - קטלה וקיטול (בקרה וביקור), התפעל - התקטלות (התלמדות), הפעיל - הקטלה והקטל (הסברה והסבר). לבניינים הסבילים פועל והופעל אין שמות פעולה סדירים, אך ניתן למצוא בבניין פועל דוגמאות אחדות הגזורות מצורת הבינוני, למשל "מיומנות" הגזורה מצורת הבינוני "מיומן".
==שם פועל==
שורה 96 ⟵ 87:
שם פועל לא נכלל בשמות העצם ואי אפשר להוסיף אליו את ה"א הידיעה.
שם הפועל תמיד מתחיל באות למ"ד ואי אפשר להפריד אותה ממנו.
גם שמות הפועל נגזרים מן הבניינים: קל - לפעול (לשמור), נפעל - להיפעל (להישמר), פיעל - לפעל (לשמר), התפעל - להתפעל (להשתמר), הפעיל - להפעיל (להשמיץ). לבניינים הסבילים פועל והופעל אין שמות פעולה.
טבלת פעלים/שמות פועל/שמות פעולה:
שורה 137 ⟵ 128:
* [[תחביר עברי]]
* [[מדקדקי העברית בימי הביניים]]
* [[דקדוק עברי - מונחים]]
==לקריאה נוספת==
| |||