הבדלים בין גרסאות בדף "יוסף סערוני"

נוספו 11 בתים ,  לפני שנתיים
מ
הגהה
מ (הגהה)
מ (הגהה)
== עיתונאי סופר ומתרגם ==
 
[[קובץ:מקבץ שמות עט בהם השתמש יוסף סערוני - מתוך ארכיונו - באדיבות מרכז קיפ לחקר הספרות והתרבות העברית באוניברסיטת תל-אביב.jpg|ממוזער|מקבץ שמות עט של יוסף סערוני מארכיונו. באדיבות מרכז "קיפ" ללחקרלחקר הספרות והתרבות העברית, אוניברסיטת תל-אביב|424x424px|טקסט=]]עם בואו לארץ נפגש עם [[ברל כצנלסון]] במערכת העיתון "[[דבר (עיתון)|דבר]]". הקשר עם ברל כצנלסון החל עוד בשנת 1927 כאשר ברל הזמין את סערוני לכתוב ל"דבר". סערוני התלונן אז לפני ברל שהוא שלח ל[[אברהם שלונסקי]] סיפור על מנת שיתפרסם ב"דבר", אך לדברי ברל, שלונסקי סירב לשחרר את היצירה. ב"דבר" נפגש סערוני גם עם [[משה שרת|משה שרתוק]], שהיה אז מזכיר העיתון, ובאקראי גם עם דוד בן-גוריון. במהלך ביקורו ב"דבר" התגאה שרתוק בפני סערוני ב[[מכונת דפוס|מכונת הדפוס]] החדשה שנרכשה בכספי תרומות מ[[ארצות הברית|ארה"ב]].<ref>רשימה גנוזה על ברל כצנלסון בארכיון סערוני, במרכז "קיפ" לחקר הספרות והתרבות העברית ע"ש לאורה שוורץ-קיפ, באוניברסיטת תל-אביב.</ref>
 
בתחילת עבודתו בארץ שיתף פעולה עם [[אליעזר שטיינמן]] ואברהם שלונסקי ב[[כתב עת|כתב-העת]] "[[כתובים (כתב עת)|כתובים]]" (שנוסד על ידי ח.נ. ביאליק). כבר משנת 1929 פרסם רשימות וסיפורים ב"כתובים". בהיותו מחוסר-בית באותה עת, התגורר סערוני בחדר-המערכת של "כתובים", ב[[שדרות רוטשילד]] 13 ב[[תל אביב-יפו|תל-אביב]]. על רשימותיו ב"כתובים" נהג לחתום ב[[שם עט|שם העט]] י. סין. בתקופה זו החלה ידידות קרובה עם [[אלכסנדר פן]] שהגיע לתל-אביב מ[[רחובות]]. סערוני סיפר שפגישתו הראשונה עם פן התרחשה כבר בשנת [[1930]], בעת שביקר ברחובות בחברת מייסד כתב-העת "[[גזית (כתב עת)|גזית]]", [[גבריאל טלפיר]]. עם בואו של פן לתל-אביב הוא פגש את סערוני במשרד של "כתובים" והשניים התגוררו תקופת מה יחד בחדר המערכת של העיתון. פן ישן על שולחן כתיבה וסערוני על ערמת כרכים של העיתון. סערוני התיידד גם עם [[נתן אלתרמן]] ואף תכנן אתו להשתקע בחיפה ולהוציא שם ירחון עצמאי - תוכנית שלא יצאה אל הפועל.<ref name=":1" /> כשנסגר כתב-העת "כתובים" בשנת [[1933]] המשיך סערוני לעבוד עם אברהם שלונסקי בעיתונו החדש "[[טורים]]". הוא כתב במגוון רחב של כתבי עת נוספים (ביניהם גם "[[גזית (כתב עת)|גזית]]" ו"[[בוסתנאי (כתב עת)|בוסתנאי]]") רשימות, כתבות, ביקורת ספרות, תיאטרון ו[[קולנוע]] ואף סיפורים פרי עטו. בשנת [[1930]] השתתף בכתיבת תוכניות ל[[תיאטרון]] "[[המטאטא]]" (תוכניות י"ג וט"ז). כבר בשנת [[1932]] פרסם בשבועון המצויר "השבוע", ביקורת קולנוע על הסרט הישראלי "ויהי מה" שנחשב בעיניו "הסרט הארצישראלי הראשון" אותו הגדיר כ"מפעל-חלוצי".<ref>{{קישור כללי|כתובת=http://www.filmography.co.il/component/content/article.html?id=45:%D7%95%D6%B7%D7%99%D6%B0%D7%94%D6%B4%D7%99_%D7%91%D6%BC%D6%B4%D7%99%D7%9E%D6%B5%D7%99|הכותב=יעקב הלחמי|כותרת=ויהי בימי|אתר=בית הסרט העברי http://www.filmography.co.il/|תאריך=7 במרץ 2007}}</ref> משנת [[1933]] כתב בנושאי תיאטרון בכתב-העת "[[במה (כתב עת)|במה]]" (החל מגיליונו הראשון - מאמר תחת הכותרת "חיינו באמנות הבמה- סקירת העונה"). מאמריו של סערוני בנושאי תרבות ותיאטרון התפרסמו ב"[[מאזנים (כתב עת)|מאזניים]]" החל משנות ה-30, וכמו כן השתתף בעיתונים [[הומור]]<nowiki/>יסטיים כגון "משכית" (1930), "כרמליון" (1937), "עגל הזהב" (1939) ועוד. במרוצת השנים התפרסמו מאמרים וכתבות של סערוני גם בעיתונים היומיים "[[הארץ]]", "[[על המשמר]]" ו"דבר".<ref name=":4">רשימות, תעודות וגיזרי עיתונים בארכיון סערוני, במרכז "קיפ" לחקר הספרות והתרבות העברית ע"ש לאורה שוורץ-קיפ, באוניברסיטת תל-אביב.</ref>
1,849

עריכות