ישיבה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Gedalyahu (שיחה | תרומות)
הרחבה על סדר היום וסדרי הלימוד
נא להשתלב בקיים, לא לכתוב מחדש גירסה משלך
שורה 228:
סדר היום שונה מישיבה לישיבה, וודאי שונה בסוגים שונים של ישיבות.
 
סדר יום של ישיבה 'מסורתית' מן הטיפוס ה[[ליטאים (זרם)|ליטאי]]: השכמה ל[[תפילת שחרית]], לימוד קצר של [[הלכה]] או [[פרשת השבוע]], ארוחת בוקר, מקבץ (הקרוי [[סדר (ישיבה)|'סדר']]) ראשון של לימוד בחברותא ובסופו שיעור קבוצתי מפי הר"מ, ארוחת צהריים, מנוחת צהריים (כשעה-שעה וחצי), [[תפילת מנחה]], מקבץ שני של לימוד בחברותא, [[תפילת ערבית]], ארוחת ערב, מקבץ אחרון של לימוד בחברותא. הסדרים ממוספרים באלף בי"ת. סדר הבוקר נקרא סדר א', אחר הצהריים נקרא סדר ב', וזה של הערב נקרא סדר ג'.
 
דפוס זה או דומה לו שכיח למדי גם בישיבות שאינן ליטאיות מובהקות. עם זאת, ככל שהישיבה מאפשרת (או מעודדת) לימודים מתחומים שונים (מחוץ לתלמוד והלכה), כך גדלות גם כמויות השיעורים המועברים במוסד והבאים על חשבון זמן ה'סדר'. לדוגמה, בישיבה בה לומדים [[תנ"ך]] ו[[מחשבת ישראל]] (כגון ישיבת הסדר או שילוב) יוכנסו שיעורים מתחומים אלו לתוך סדר היום, וב[[מכינה קדם צבאית]] ששמה דגש על הכנה פיזית לשירות הצבאי יהיו בלו"ז השבועי גם ניווטים וכושר גופני.
שורה 237:
*'''[[סיני ועוקר הרים|עיון ובקיאות]]''': עיון, זהו לימוד המעמיק בסוגיה ובמפרשיה שלעיתים מוביל להתעכבות של חודשים על דפי תלמוד בודדים, העוסק והמצליח בו נקרא: "[[עוקר הרים]]", לעומתו לימוד הבקיאות מהיר יותר. ההבדל יכול להתבטא בכמות החומר (בבקיאות - [[גמרא]], [[רש"י]] ולפעמים [[תוספות]], בעיון - דגש על לימוד [[ראשונים]] ו[[אחרונים]]) או ברמת ניתוח החומר והעמקה בו. לימוד הבקיאות מקובל במיוחד בישיבות ספרדיות וחסידיות, אך גם בישיבות ליטאיות, השמות דגש על העיון, מקצים לו זמן.
*[[סדר (ישיבה)|'''סדר''']]: זמן המוקדש ללימוד עצמאי, בצוותא עם [[חברותא]], של הסוגיות הנלמדות. הסדרים מחולקים לשלושה:
:'''סדר ראשון''' (או '''סדר בוקר''') - ללימוד "[[סיני ועוקר הרים|עיון]]" והכנה לשיעור.
:'''סדר שני''' (או '''סדר צהרים''') - ברוב הישיבות לומדים בו "[[סיני ועוקר הרים|בקיאות]]", לימוד שטחי ומהיר יותר, אבל בחלק "עיון".
:'''סדר שלישי''' (או '''סדר ערב''') - בדרך כלל מוקדש ללימוד בקיאותי ומהיר, או ל"הכנה", היינו הכנת החומר העיוני לקראת יום המחר. יש הלומדים הלכה או מסכת אחרת.
:אופי הלימוד בסדרים הוא, בבוקר, בסדר א', לימוד עיוני - שהדגש בו על הבנה מעמיקה ושגם מיועד להכנה לשיעור. בצהריים בסדר ב' לימוד בקיאות שמוכוון ללימוד שיטתי של כמות (הנקראת הספק) ובדגש על הבנה עקרונית של הנלמד אך לא בהתעמקות. ובערב - סדר ג' זהו מעין סדר חופשי שיש החוזרים בו על השיעור היומי יש הממשיכים את לימוד העיון או את לימוד הבקיאות. ויש המעדיפים לפנות לתחומי לימוד אחרים כמו הלכה או שונים מן המסכת הנלמדת באותו זמן בישיבה. בסדרים א' וב' מעודדת הישיבה לימוד אחיד ויש נושא לימוד מסוים הנקבע מראש כמו התחום בו יעסוק השיעור היומי לסדר א' או דף הספק בו המלצת הישיבה להספק הלימוד השבועי.
:בחלק מהישיבות קיים '''סדר מוסר''' זמן קצר (רבע עד חצי שעה) של לימוד ספרי מוסר. ברוב הישיבות הציוניות קיים '''סדר אמונה''' - כשעה מתוך סדר הצהריים במוקדשת ללימוד ספרי הגות ו[[מחשבת ישראל|מחשבה]]. לפעמים יש גם '''סדר הלכה''' המוקדש ללימוד הלכה, בדרך כלל מתוך הספר [[משנה ברורה]].
*'''[[ראש ישיבה]]''': הרב העומד בראש הישיבה ומתווה את דרך חינוכה.