עין בוקק – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה מיישום נייד עריכה מאפליקציית אנדרואיד
←‏האתר: Fixed typo
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה מיישום נייד עריכה מאפליקציית אנדרואיד
שורה 8:
החפירות של [[מרדכי גיחון]] לא מצאו עדות ליישוב במקום ב[[תקופת בית ראשון]]. ב[[תקופת בית שני]] היה במקום אזור מעובד באורך של כ-3 קילומטר ורוחב של 400 מטר, בנוי טרסות. [[שמריהו גוטמן]] תיאר את האזור ככולל חצרות־שדה מוקפות קירות אבנים, שבתוכם חלוקת משנה שנועדה לסייע בהשקיית השדות. בחפירות נמצאו בריכות אגירה, שני [[אמת מים|אמות מים]] ועדות לניצול מי שטפונות.
 
גוטמן זיהה בגדה הדרומית של נחל בוקק שרידי בקתות כפריות, ששמשוששימשו כנראה למגורים ומבצר שאבני הפינה והפתח שלו הם בסגנון "הורדוסי" טיפוסי. מעל למבצר נמצא מעיין של מים מינרליים חמים, ששימש כנראה כמקום מרפא ומבנה גדול שיכל לשמש כאכסניה או למגורים משותפים{{הערה|{{על המשמר||בעין בוקק באיזור ים המלח נחשפו שרידי יישוב יהודי|1956/05/08|00203}}}}. [[מרדכי גיחון]] כתב שהמקום היה חווה חקלאית מלכותית שיושבה ככל הנראה באריסים יהודיים. הוא מצא במקום מטבעות מתקופת [[אלכסנדר ינאי]] ועד לימי [[אגריפס הראשון]]. כן נמצאו במקום מבנים ומתקנים לעיבוד צמחי מרפא וככל הנראה גידלו במקום צמחי מרפא כמו [[נרדימון]], צרי ו[[אפרסמון (בושם)|אפרסמון]]. החווה נחרבה בימי [[המרד הגדול]]{{הערה|שם=ירושלמי70}}.
 
במעלה ההר חקר גיחון מצודה שנבנתה במאה הרביעית ושימשה עד סוף התקופה הביזנטית. במצודה נמצאו [[פפירוס]]ים שאחד מהם כלל ביוונית מידע על הלוואה לאחד האיכרים{{הערה|שם=ירושלמי70}}.