עם עובד – הבדלי גרסאות

ב-1 באפריל 1942, ערב פסח, פורסם ב"דבר" הפרוספקט הראשון של "עם עובד". עם כינונה, היו להוצאה שלוש "ספריות": "לילד", "שחרות" (לנוער) ו"לדור" (למבוגרים). מתוכן "לילד" ו"שחרות" (בעריכת [[ברכה חבס]]) עסקו בהוצאת ספרים "חינוכיים", שתפקידם היה להבנות את הערכים הרצויים של ציונות ו[[סוציאליזם]] לנוער. לא הערך הספרותי עמד בראש הקריטריונים להוצאת ספר בספריות אלה אלא הערך החינוכי. החוקרת [[אניטה שפירא]] מציינת שרק טעמו הטוב של ברל כעורך מנע את הפיכת ספריות אלה לספרות מגוייסת של ממש.{{הערה|אניטה שפירא, '''ברל''', עמ' 650.}}

מאידך, ספריית "לדור" התמקדה בהוצאת ספרות מקור בדגש איכותי בעיקר משל דור סופרי תנועת העבודה ו[[ההתיישבות העובדת]] כ[[אהרן אברהם קבק]], [[דוד מלץ]], [[חיים הזז]], [[יהודה בורלא]], [[זלמן שניאור]], [[דבורה בארון]], [[גרשון שופמן]], [[ישראל זרחי]] ואף [[נתן אלתרמן]] שהתחבב על כצנלסון למרות רקעו השונה וידידים אישיים של כצנלסון כ[[משה בילינסון]] ו[[שלמה לביא]].{{הערה|אניטה שפירא, '''ברל''', עמ' 651.}} כצנלסון ביקש גם "להציל" (כדבריו) את ספרי [[חיים נחמן ביאליק|ביאליק]], [[שאול טשרניחובסקי|טשרניחובסקי]] ו[[ש"י עגנון|עגנון]] מידיו של [[זלמן שוקן]] ולמכרם לציבור הרחב במחיר נמוך, דבר שלא עלה בידו.{{הערה|אניטה שפירא, '''ברל''', עמ' 648–649.}} כעורך, הצהיר: "לא קיבלתי על עצמי לספק מה שהקהל דורש, אלא מה שלפי הכרתי דרוש לקהל."{{הערה|אניטה שפירא, '''ברל''', עמ' 652.}} ההוצאה הקפידה על איכות ההדפסה והלשון, וכצנלסון הנהיג [[ניקוד העברית בת ימינו|ניקוד]] חלקי שיטתי על מנת להפוך את הכתוב לנגיש וקריא.{{הערה|אניטה שפירא, '''ברל''', עמ' 655.}}