שירות המילואים בישראל – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות) מ בוט החלפות: פרסם |
מ ניסוח מחודש של פסקת המבוא |
||
שורה 3:
[[קובץ:Flickr - Government Press Office (GPO) - Backgammon in Beirut.jpg|שמאל|ממוזער|300px|חיילי מילואים של צה"ל משחקים [[שש בש]] בזמן [[מלחמת לבנון הראשונה]], אוקטובר [[1982]]]]
[[קובץ:PikiWiki Israel 4332 End of yom kipur war 1974.jpg|300px|ממוזער|חיילי מילואים של צה"ל חוזרים אל [[חצי האי סיני]] מ[[מצרים]] לאחר [[מלחמת יום כיפור]], אפריל [[1974]]]]
שירות מילואים ב[[ישראל]] הוא מילוי ה[[גיוס חובה|חובה]] האזרחית לפעול ב[[כוחות הביטחון]] של המדינה, לרוב במסגרת [[צבא ההגנה לישראל]], אשר חלה על כל [[אזרח]] או [[תושב קבע]] של המדינה שלא קיבל פטור משירות ושאינו נמצא ב[[שירות סדיר]]. מטרת השירות היא לתגבר את הצבא הסדיר במצב חירום: [[מלחמה]], [[מבצע צבאי]] או [[אסון טבע]]; ובשגרה: אימונים והכשרות ו[[ביטחון שוטף]]. הפטור משירות מילואים הוא נרחב - בפועל כ-6% בלבד מאוכלוסיית המדינה רשומים במערך המילואים, ורק כ-1.5% מהאוכלוסייה הם אנשי מילואים פעילים המשרתים למעלה מעשרים ימים בכל שלוש שנים. חיילי המערך מוצבים ביחידות מילואים, שם הם מחזיקים ברוב התפקידים עד רמת מפקד הגדוד,{{הערה|עמוס הראל, [https://www.haaretz.co.il/1.2248157 12% ממפקדי הגדודים במילואים בצה"ל - אנשי קבע], [[הארץ]], 19 בפברואר 2014}} ויש המוצבים ביחידות צבאיות סדירות. בימי שגרה, מערך המילואים עוסק בעיקר באימונים והכשרות - כך, למשל, ב-2018 שיעורם הגיע לכדי 64% מימי המילואים.{{הערה|שם=נתוני2018|[https://www.idf.il/87392/ הודעת צה"ל ביום ההוקרה למערך המילואים 2019]}}{{הערה|ב-2017, 70%{{הערה|שם=עמית2018}}}}
אוכלוסיית המשרתים, אשר ביצעה בשנת 2018 כשני מיליון ימי מילואים,{{הערה|שם=נתוני2018}}{{הערה|1.8 מיליון ימים בשנת 2017, מערכת אתר צה"ל, [https://www.idf.il/אתרים/אגף-כוח-האדם/רשימת-הטבות-לאנשי-מילואים/ לכבוד שבוע ההוקרה למילואים], 1 במאי 2018}} מונה 400,000 איש{{הערה|שם=טופולנסקי2015}} שגילם הממוצע 32. היא מהווה 70% מסדר כוחות צה"ל, ו-17% ממנה קצינים.{{הערה|מערכת אתר צה"ל, [https://www.idf.il/אתרים/מערך-המילואים/יום-ההוקרה-למערך-המילואים/ יום ההוקרה לאנשי המילואים], 1 במאי 2018}} שירות נשים במילואים היה נדיר עד לאמצע שנות ה-90, אז נפתחו מקצועות צבאיים רבים בפניהן, אגב כך
החובה החוקית לשרת במילואים נקבעה במשך שנים רבות ב[[חוק שירות ביטחון]], והחל מ-[[2008]] היא מוסדרת בעיקר ב[[חוק שירות המילואים]]. החוק, לצד תהליכים אחרים, הביאו את צה"ל לצמצם את היקף ימי המילואים בעשורים האחרונים, בעיקר מטעמים תקציביים, שכן יום מילואים משית על הצבא עלות נוספת של כ-500 שקלים. על ידי הפחתת מספר ימי המילואים השנתי ב-83% בין 2004 ו-2017, צה"ל הקטין הוצאותיו בארבעה מיליארד שקלים.{{הערה|שם=עמית2018|חגי עמית, [https://www.themarker.com/allnews/.premium-1.6595671 המיליארדים הסודיים של צה"ל: לאן נעלמו המילואימניקים?], TheMarker, אוקטובר 2018}} נוסף לחקיקה, ב-[[2004]] החליטה ה[[ממשלה]] כי ב[[ל"ג בעומר]] בכל שנה יצויון "'''יום ההוקרה למערך המילואים'''" על מנת לעורר אהדה ציבורית והערכה למשרתים.{{הערה|{{nrg|[[איתי אשר]]|ל"ג בעומר יהפוך ל"חג המילואימניקים"|634/252|22 בינואר 2004|archive|}}}}
▲שירות נשים במילואים היה נדיר עד לאמצע שנות ה-90, אז נפתחו מקצועות צבאיים רבים בפניהן, אגב כך שרבות מהחיילות נדרשו להסכים לשירות מילואים לאחר שחרורן כתנאי לקבלת תפקידים מסוימים. לצד זאת שיעור הנשים במערך המילואים גדל מכאחוז בודד בשנת 2002, ל-7% בשנת 2012{{הערה|שם=אלמוג|סהר אלמוג, "למעלה מאלף מהמילואימניקים הפעילים: מעל גיל 60", [[במחנה]], 2 במאי 2013}} ועד כדי 16% בשנת 2015. בשנת 2018 ביצעו נשים כ-9% מכלל ימי המילואים ותפקידן השכיח היה קצינת משאבי אנוש.{{הערה|שם=נתוני2018}}{{הערה|תפקידיהן הנפוצים בשנת 2017 היו תצפיתנית, קצינת רגלים ועובדת חדר מבצעים{{הערה|שם=יהושע2016}}}}
==חובת שירות המילואים==
| |||