ביתא ישראל – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Greyshark09 (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
Greyshark09 (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
שורה 7:
}}
{{כתב געז}}
'''ביתא ישראל''' (ב[[געז]]: '''ቤተ እስራኤል''' - "בֵּתא אִסרַאֶל", תרגום: "בית ישראל", משמעות: "קהילת ישראל"{{הערה|המילה ביתא בהקשר חברתי/דתי מציינת קהילה. ראו James Arthur Quirin, '''The Evolution of the Ethiopian Jews: A History of the Beta Israel (Falasha) to I920''' (Second Edition), Tsehai Publishers, 2010, {{ISBN|9781599070469}}, p. xxi}}) היא קהילה היסטורית עם קשרים לתרבות ישראל ועדות יהודיות שהתקיימה באתיופיה מאז העת העתיקה ועד העת המודרנית ומכונה גם '''יהודי אתיופיה'''.{{הערה|1=ענת בסר, [http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=19028 ביתא ישראל], באתר הספרייה של מטח}} ה[[קהילה]] התקיימה באזור [[חבש]] ההיסטורי, שהיווה חלק מ[[האימפריה החבשית]] ו[[האימפריה האתיופית]] ומחולק בין המדינות האתיופיות [[אמהרה]] ו[[תיגראי]]. ביתא ישראל קיימו מנהגים ופולחן ישראליים המכונים [[היימנות]], השונים בחלקם מהמנהגים וההלכות של [[יהדות רבנית|היהדות הרבנית]].
 
[[ממלכת סימן|מרכז יהודי עצמאי]] שליבו ב[[הרי סימן]], שכונה "ארץ היהודים", קם באמצע [[המאה ה-4]], כתוצאה מקבלת ה[[נצרות]] באימפריה החבשית{{הערה|שם=ברוס 2, 485|[[ג'יימס ברוס|James Bruce]], [[מסעות לגילוי מקור הנילוס (ספר)|'''Travels To Discover The Source Of The Nile in the Years 1768, 1769, 1770, 1771, 1772, and 1773''']] (in five Volumes), Vol. II, Printed by J. Ruthven for G. G. J. and J. Robinson, 1790, p. 485}} ועל בסיס שטחיו ההיסטוריים של [[שושלת הגדעונים|גדעון]].{{הערה|שם=קווירין, עמ' 23|James Arthur Quirin, '''The Evolution of the Ethiopian Jews: A History of the Beta Israel (Falasha) to I920''' (First Edition), University of Pennsylvania Press, 1992, {{ISBN|9780812231168}}, p. 22-23}}{{הערה|שם=אבינק, עמ' 413–414|Gerrit Jan Abbink, [http://www.persee.fr/web/revues/home/prescript/article/cea_0008-0055_1990_num_30_120_1592 "The Enigma of Beta Esra'el Ethnogenesis: An Anthro-Historical Study"],'''Cahiers d'Études Africaines''', 120, XXX-4, 1990, p. 413-414}} שטחי הממלכה ומידת עצמאותה המדינית בצל האימפריה החבשית השתנו במרוצת הדורות, עד שעלה בידי [[יהודית המלכה]] להדוף פלישה חבשית לממלכה ולכבוש את עיר הבירה החבשית [[אקסום]]. עליית [[השושלת הסולומונית]] בשלהי [[המאה ה-13]] הביאה לחידוש העימות המזוין עם צבאות האימפריה האתיופית, עד אשר בתחילת [[המאה ה-17]] סופחה הממלכה לאתיופיה. במהלך [[תקופת התחייה האתיופית|תקופת התחייה]] השתלבו בני ביתא ישראל רבים בממשל ובצבא הקיסרי, אולם רבים אחרים דבקו בכלל ההלכתי של הימנעות ממגע עם גויים ([[אטאנקון]]), גם במחיר נידוי חברתי ועוני גובר. [[תקופת השופטים האתיופית|תקופת השופטים]] ו[[תקופת הגיבוש האתיופית|הזעזועים הקשים]] שבעקבותיה, הביאו לשחיקה מתמדת בחופש הפולחן של קהילה זו. אלפים מבני הקהילה נספו ב[[עליית ביתא ישראל#עליית תרכ"ב|ניסיון עלייה כושל לארץ ישראל]] בשנת [[1862]], ורבבות גוועו בתקופת [[הזמן הרע]] ("כְּפוּ קֵן") - שבע שנים רצופות של [[בצורת]], [[מלחמה|מלחמות]] ו[[מגפה|מגיפות]]. ב[[שנות ה-80 של המאה ה-20]] הגיעה [[עליית ביתא ישראל]] להיקפים משמעותיים, ובמסגרתה [[עלייה לארץ ישראל|עלו]] ל[[ישראל]] רוב [[יהדות אתיופיה|יהודי אתיופיה]].
שורה 13:
== מינוח ==
{{ערך מורחב|ביתא ישראל (מינוח)}}
במהלך [[תולדות ביתא ישראל|תולדותיה]] הקהילה כונתה במספר רבכינויים של כינוייםנוספים. שמה המסורתי והרשמי של הקהילה{{הערה|כלומר, השם בו נהגה ונוהגת הקהילה לכנות עצמה, כמו גם השם המקובל להתייחסות אליה בקרב מוסדות רשמיים}} הוא 'ביתא ישראל' ("בֵּתא אִשׂרַאֶל"), שמשמעותו (באמהרית וגעז) "קהילת ישראל". מקור הכינוי ב[[המאה ה-4|מאה ה-4]] והוא נועד לציון השתייכות לקהילה היהודיתישראל, להבדיל מ"ביתא כריסטיאן", המציין השתייכות לכנסייה הנוצרית.{{הערה|נועם יעקוביצקי, [http://www.ort.org.il/ort_articles/חג-ושמו-סיגד/ חג ושמו סיגד], }} בניגוד לכינויים אחרים, כגון '''פֶלַאשַה''' (שמשמעותו 'גולים', 'זרים', ושימש לכינוי אויבי הקיסרות למן המאה ה-15),{{הערה|ראו, יצחק גרינפלד, 'הפלשים ולשונותיהם בהווה ובעבר', עמוד 59, בכתב העת "פעמים" מס' 33}} לשם 'ביתא ישראל' לא יוחסו משמעויות שליליות והקהילה השתמשה בו לפני יצירת הקשר עם קהילות יהודיות חיצוניות לאתיופיה.{{הערה|ראו הרחבה מטה, בפרק היחסים עם יהדות העולם}} בחלק מהספרות המחקרית נעשה שימוש בכינוי זה החל מ[[שנות השמונים של המאה העשרים]].{{הערה|שם=וייל 39–40}}
 
להתייחסות לחברים בקהילה, השתמשו ביתא ישראל בכינוי אִשׂרַאֶלווי ("[[שבטי ישראל|ישראלי]]"); הכינוי [[יהודים#אטימולוגיה|יהודים]] ("אייהוד"), כמעט ולא היה בשימוש הקהילה כיוון ששימש ככינוי גנאי בסביבה הנוצרית-אתיופית.{{הערה|שם=וייל 39–40|שלוה וייל, "כינויים קולקטיביים וזהות קולקטיבית של יהודי אתיופיה", בתוך שלוה וייל (עורכת), '''יהודי אתיופיה באור הזרקורים''', [[האוניברסיטה העברית בירושלים]], 1997, עמ' 39 - 40}} רק עם התחזקות הקשר עם שאר הקהילות היהודיות ב[[המאה ה-20|מאה ה-20]] נפוץ השימוש גם בכינוי זה בקרב הקהילה עצמה.
 
הכינוי '''פֶלַאשַה''' ([[רבים]]: "פלאשים"), שמשמעו ב[[געז]] נוודים, [[גולים]], נטבע לראשונה בצוו שהוציא הקיסר [[יסחק הראשון, קיסר אתיופיה|יסחק]], לפיו מי שלא יתנצר יישאר נווד וחסר קרקע: "מי אשר יטבל לדת הנוצרית יוכל לרשת את נחלת אבותיו, אחרת עליו להיות פלאסי"; "מאז נקראו בית ישראל פלאשוץ' (גולים)", נכתב על גב אחת מכתבי היד של הצו. בתקופת התסיסה הדתית באתיופיה, המאה ה-15 עד ה-17, ציין הכינוי את עובדת היותם של ביתא ישראל יריביה האידאולוגיים והצבאיים של הקיסרות.{{הערה|סטיבן קפלן, '''מחקר הספרות של ביתא ישראל: השגים ויעדים''', בכתב העת 'פעמים'' מס' 41}} יש הרואים בשם פלשה כינוי גנאי, אף שהוא נמצא בשימוש במקורות יהודיים במאה ה-16{{הערה|כגון, מכתב שכתב המקובל אברהם בן אליעזר הלוי בירושלים ב-1528}} ובספרות המחקרית המודרנית.{{הערה|מיכאל קורינאלדי, יהדות אתיופיה: זהות ומסורת, 2005}}