חייקה גרוסמן – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור למערכת חינוך
שורה 171:
ב[[הכנסת התשיעית|כנסת התשיעית]] עמדה גרוסמן בראש סיעת [[מפ"ם]] וכיהנה כ[[סגן יושב ראש הכנסת|סגנית יושב ראש הכנסת]], תפקידים אותם מילאה גם ב[[הכנסת האחת עשרה|כנסת האחת עשרה]]. בבחירות ל[[הכנסת העשירית|כנסת העשירית]] יועדה על ידי מרכז המפלגה למלא תפקיד בממשלה, ועל כן נשארה מחוץ לרשימת המפלגה לכנסת, ושימשה כמזכירה המדינית של מפ"ם. משימתה העיקרית הייתה לשקם את יחסי המפלגה עם השכונות ו[[מזרחים|עדות המזרח]], לאחר שאלו הצטרפו אל שורות הימין. אחת הסיבות לכך היא שבמהלך מחאת [[הפנתרים השחורים]] פתחה את ביתה וליבה למצוקתם וזאת בניגוד לעמדת הסיעה שלה.{{הערה|קורות חיים: חייקה גרוסמן, '''ארכיון השומר הצעיר - יד יערי''', עמ' 6.}}
 
בתחום החינוך קידמה את הקמת הוועדה העליונה ל[[נוער בסיכון|נוער במצוקה]]. היא פעלה לקידום השוויון במערכתב[[מערכת חינוך]], לחיזוק בתי הספר המקצועיים ולקידום מפעל ההזנה בבתי הספר. בתחום החברתי יזמה הצעות חוק לסיוע למשפחות נזקקות ולמיעוטים, ביניהם ביטול מס על מכוניות גדולות המשרתות משפחות מרובות ילדים, קצבאות לעולים חדשים, פיקוח על [[מעון יום|מעונות יום]], חוק למניעת אפליה וולמניעת [[גזענות]] ועוד. היא הובילה את המחאה נגד מצב מערכת הבריאות ומנעה את פירוקה של חברת [[מספנות ישראל]] ופיטורי עובדיה. שותפתה המרכזית לעשייה בתחום זה הייתה חברתה לסיעה, [[שושנה ארבלי-אלמוזלינו]].
 
בתחום המדיני, השתייכה גרוסמן ל[[שמאל וימין בפוליטיקה|צד השמאלי]] של המפה הפוליטית. היא תמכה בקיום מגעים עם [[הארגון לשחרור פלסטין]] והתנגדה ל[[תוכנית אלון]], קראה לקידום [[הסכסוך הישראלי-פלסטיני|תהליך השלום]] אך התנתה החלפת שטחים בביטחון אזרחי ישראל. ביטוי לעמדותיה ניתן לראות בהצעות החוק שהגישה כגון: הצעת החוק לאיסור גיוס ל[[צה"ל]] של פעילי [[כ"ך]], איסור מכירת נשק, הצעת חוק להגדרת ערכאת ערעור צבאית ב[[יהודה שומרון ועזה]], שיקום [[כפר בירעם|בירעם]] ו[[איקרית]] בנוסף להצבעתה נגד [[חוק יסוד: ירושלים בירת ישראל]].