יהדות ארצות האסלאם – הבדלי גרסאות

במהלך [[המאה ה-19]] יהודי ארצות האסלאם היו מחולקים בעיקר בין שלושה מרכזים מוסלמים; [[האימפריה העות'מאנית]], [[ממלכת פרס|פרס]] וה[[מגרב]]. האימפריה העות'מאנית המשיכה לשלוט על רוב [[המזרח התיכון]], אך עברה תהליך [[ביזור|דה-סנטרליזציה]] ומנהיגים מחוזיים צברו השפעה על חשבון ה[[סולטאן]] והשלטון המרכזי. [[מצרים]] בהובלת [[מוחמד עלי (שליט מצרים)|מוחמד עלי]] (1769-1849) היא דוגמה למחוז של האימפריה העות'מאנית שזכה ל[[אוטונומיה]] גוברת. בהובלתו של מוחמד עלי וצאצאיו (במיוחד [[אסמאעיל פאשא]]) מחוז מצרים עבר תהליכי [[מודרניזם|מודרניזציה]] בהשפעה אירופאית שכללו צמיחת מעמד ביניים, הקמת [[מערכת חינוך]] מודרנית ורפורמות כלכליות וחברתיות שונות, מהם נהנו גם [[יהודי מצרים]]. מרכז מוסלמי אחר שבו היו מצויים יהודים הוא פרס שהייתה תחת שלטונה של [[השושלת הקג'ארית]] ה[[שיעה|שיעית]]. ה[[אסלאם]] השיעי כפי שהוא הונהג בפרס באותה תקופה היה חמור יותר ביחסו ליהודי מאשר האסלאם ה[[סונה|סוני]] במזרח עקב הדגשת ה[[דיכוטומיה]] בין [[טומאה וטהרה]] ותפישת הלא-מוסלמים כטמאים. עדויות בנות התקופה מפרס לרוב מתארות את היהודים כמצויים במצב מושפל ומדוכא, ובין התקריות האנטי-יהודיות המשמעותיות ביותר הייתה [[אנוסי משהד|תקרית משהד]] ([[1839]]) שבמהלכה נטבחו 36 מיהודי העיר [[משהד]] והיתר אולצו להתאסלם. מרכז מוסלמי שלישי מהתקופה הוא ארצות המגרב, מערב [[צפון אפריקה]]. בעוד [[אלג'יריה]] נכבשה על ידי [[צרפת]] ב-[[1830]] ונמצאה תחת שלטון צרפתי ישיר מאותה תקופה, [[מרוקו]] הייתה תחת שלטונה של [[השושלת העלאווית]]. ההשפעה האירופאית במרוקו גברה במהלך המאה ה-19 ויהודים רבים במרוקו שימשו בתפקידים בכירים ב[[מסחר]] וב[[דיפלומטיה]] בתור מגשרים בין ארצות המערב לשלטון העלאווי. מנגד, הייתה זאת תקופה של אי-יציבות במרוקו ולעיתים פרצו קרבות בינה לבין ארצות אירופה מהם נפגעו גם היהודים. כך היה בשנת 1844, כאשר פרצה מלחמה בין מרוקו וצרפת, והיהודים בעיר הנמל [[מוגדור]] סבלו גם מהפגזות ספינות הקרב הצרפתיות וגם מפוגרום מצד תושבים מוסלמים שניצלו את אי היציבות כדי לפרוץ לרובע היהודי. לפי דיווחים מהתקופה, 50 יהודים נהרגו ו-4000 נשארו ללא קורת גג.