יוליאנוס הכופר – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
סקריפט החלפות (, הייתה, טקס, אוכלוסיית) |
|||
שורה 94:
הצעד הבא של יוליאנוס היה ניסיון לבסס את פולחן אפולו כמרכז של [[אורקל]] מקומי, מרכזים אלו שבהם לכאורה האל "אמר את דברו" היו למעשה הבסיס לסמכות הדתית על מערכות השלטון והחיים האזרחיים. לצורך זה הוא הורה על פירוק קברו וסילוק גופתו של הקדוש הנוצרי המקומי [[בבילס מאנטיוכיה]]. על פי ההיסטוריונים בני התקופה משבא יוליאנוס להוועץ באורקל של אפולו הוא לא קיבל תשובה לשאלתו ונאמר לו שהקדוש הנוצרי מרעיל את האווירה ומונע מהאורקל מלחזות את העתיד. ה[[מאוזוליאום]] על קברו של הקדוש הנוצרי הוקם על ידי הקיסר [[גאלוס]], בטקס דתי שנערך בפעם הראשונה בהיסטוריה ובמהלכו הוצאה גופתו של הקדוש מקברה ונקברה מחדש בדפנה בצמוד למקדש אפולו במטרה ברורה להלחם ולהשבית את הטקסים הפאגניים במקום. הקהילה הנוצרית הוציאה את גופתו של הקדוש מקברו אבל טקס הקבורה מחדש של השיירים במקום הקבורה המקורי היה טקס של קריאת תגר על הקיסר הפגאני ומאידך הפגנה של סולידריות של הקהילה והעיר מאחרי הדת הנוצרית. היחסים בין הקהילות ובין הקיסר ותושבי העיר הגיעו לסף רתיחה ששיאה הגיע כאשר שריפה מסתורית שפרצה ביום 22 באוקטובר כילתה את הגג ואת הפסל של מקדש אפולו בדפנה. הנוצרים ראו בשריפה יד אלוהים ועונש על השפלת הקדוש ויוליאנוס ראה בשריפה מעשה זדון מכוון כנגדו. הוא הורה על סדרת צעדי עונשין כנגד הקהילה הנוצרית הכנסיות הראשיות נסגרו ונכסיהן הוחרמו ויוליאנוס הפך באופן סופי לדמות השליט הרודף והמדכא.
במקביל לעימותים על רקע דתי שהביאו לאלימות ברחובות ערי המזרח התמודדו תושבי אנטיוכיה עם בצורת שהביאה למחסור חריף במזון שהוחמר על ידי מניפולציות של סוחרים עשירים ובעלי הון בעיר שסיפסרו במוצרי מזון בסיסיים על מנת להשיג את מירב הרווח הכספי ממצוקתם של אזרחי העיר. תחילה ניסה יוליאנוס לשכנע את עשירי העיר שלא לעשות את המשבר למקור רווח ולאחר 3 חודשים בהם לא נמצא פתרון למשבר ובהם סיפסרו פרנסי העיר במזון החל יוליאנוס להוציא צווים המורים על פיקוח על מחירים ובמקביל הורה על הבאת מצרכי מזון בסיסים אל תוך העיר ממחסני המדינה והסיט משלוחי מזון מאלכסנדריה אל אנטיוכיה. מאמצים אלו לא הצליחו לתקן את המעוות מאחר שאחת הסיבות העיקריות למחסור במזון הייתה התכנסות יחידות צבאיות סביב אנטיוכיה כהכנה למסע המלחמה המתוכנן כנגד האימפריה הסאסאנית, גורם זה שמשאבים שהועמדו לרשותו היו גדולים יותר משעמדו לרשות אזרחי העיר ההביא להגדלת הדרישה לסחורות ומזון ומנע ירידה של ממש במחירים, החזיון של חיילים שבעים ומטופחים ברחובות העיר היה לצנינים בעיני תושבי אנטיוכיה שהתקשו למצוא מזון. כך התמוססו כוונותיו הטובות של יוליאנוס וצעדים שנועדו לקדם חוק וסדר לא הצליחו להביא לפתרון כאשר עצם נוכחות הקיסר וצבאו והתערבותם בחיי העיר הביאו למתיחות ועימותים קשים.
ביום 1 בינואר [[363]] יוליאנוס הפך לקונסול בפעם הרביעית.
====מערכה בפרס====
הסיבה הראשונית לבואו של יוליאנוס לאנטיוכיה
ההיסטוריונים הרומאיים בני זמנו של יוליאנוס מתקשים לתת הסבר או סיבה למהלך, מסתבר שהסאסאנים איבדו את הרצון ואולי גם את היכולת להלחם ברומאים ושלחו ליוליאנוס מספר משלחות עם הצעות להסכם שלום שיתבסס על הסטאטוס-קוו שהתגבש לאחר מות קונסטנטיוס השני, הצעות שנדחו על הסף על ידי יוליאנוס. גם מפקדי הצבא הרומאי גילו התנגדות למסע מלחמה במזרח ומול הסאסאנים ואף העלו את התנגדותם בפני יוליאנוס שדחה אותה על הסף. [[ליבאניוס]] שליווה את הקיסר במסעותיו וכתב על האירועים מזכיר כי היו ניסיונות של גנרלים סרבנים לחתור תחת יוליאנוס.{{הערה|1=The Cambridge Ancient History. Volume 13: The Late Empire, AD 337–425 Edited by Averil Cameron, University of Oxford, Peter Garnsey, University of Cambridge page 72|שמאל=כן}} יועצים קרובים ובראשם הקונסול וופקפרקט הפרטוריאני של גאליה התחנן במכתב ליוליאנוס שהמערכה במזרח תבוטל, ככל הנראה מחשש שהשקט והשלום שיוליאנוס השיג בגאליה יהיה תחת סכנב לאחר שהמשאבים הצבאיים כולם יושקעו במאמץ צבאי במזרח.{{הערה|שם=Cambridge Ancient History. Volume 13 page 73|1=The Cambridge Ancient History. Volume 13: The Late Empire, AD 337–425 Edited by Averil Cameron, University of Oxford, Peter Garnsey, University of Cambridge page 73|שמאל=כן}}
| |||