האימפריה העות'מאנית – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור להים התיכון |
מ הוספת קישור למזרח אירופה |
||
שורה 77:
=== התפשטות (אמצע המאה ה-15 עד סוף המאה ה-17) ===
על אף שעוד לפני כיבוש קונסטנטינופול בשנת [[1453]] השתלטו העות'מאנים על חלקים נרחבים ב[[בלקן]], מסמן מועד זה את הפיכתה של "בייליק (נסיכות) בני עות'מאן" (Osmanoğlu beyliği) ל"אימפריה העותמאנית" (Osmanlı Devleti - "ה[[מדינה]] העות'מאנית"), ממעצמה אזורית למעצמה עולמית. כיבוש קונסטנטינופול, שנקראה מעתה [[איסטנבול]], ביסס את מעמדה של האימפריה ככוח המוביל בדרום-[[מזרח אירופה]] ובמזרח [[הים התיכון]]. המדינה התעשרה משליטתה על דרכי היבשה בין אירופה לאסיה ומהקמתו של [[צי סוחר]] נרחב. שמונה שנים לאחר כיבוש העיר, בקיץ [[1461]], עלה [[מהמט השני]] על [[טרבזון]] וכבש אותה. בכך באה גם [[האימפריה של טרפזונטס]] אל סופה והקיץ הקץ על הטריטוריה הרומית האחרונה בעולם. עם מותו של מהמט השני ב-1481 השתרעה האימפריה העות'מאנית על כל הבלקן, למעט החוף האדריאטי, על רובה של אסיה הקטנה ועל חופו הצפוני של [[הים השחור]].
הסולטאן [[סלים הראשון]] "האמיץ" (Yavuz Sultan Selim) אשר עלה לשלטון ב-[[1512]], הרחיב את גבולות האימפריה ב[[המזרח התיכון|מזרח התיכון]], בכובשו את מזרח אסיה הקטנה וקביעת הגבול המזרחי עם [[האימפריה הספווית]] ה[[שיעה|שיעית]] ([[איראן]]) ב-[[1514]]. ב-[[1517]] ([[המלחמה הממלוכית-עות'מאנית]]) כבש את ה[[לבנט]], כולל [[התקופה העות'מאנית בארץ ישראל|ארץ ישראל]], את חופי [[ים סוף]] עד [[מכה]] ו[[מדינה (עיר)|מדינה]] ואת כל [[מצרים]]. בעקבות כך שלטה האימפריה על כל המקומות המקודשים ל[[אסלאם]] ועל [[קהיר]], והסולטאן יכול היה לתבוע לעצמו את תואר ה[[ח'ליפה|ח'ליף]].
| |||