אירועי ואדי סאליב – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
רובם היו אמנם נוצרים, אבל כולם היו ערבים
שורה 3:
 
== רקע ==
שכונת [[ואדי סאליב]] הייתה במקור שכונה נוצרית שרוב תושביהשתושביה ה[[נוצריםערבים]] נטשו אותה ב[[מלחמת העצמאות]]. וברחו זמנית למקום מסתור.
 
מיד לאחר המלחמה הופקעו הבתים הנטושים בעיקר על ידי [[עלייה לארץ ישראל|עולים]], מרביתם יוצאי [[צפון אפריקה|צפון-אפריקה]].
 
== פרוץ המהומות ==
ב־[[ב-9 ביולי]] [[1959]] הוזמנה ה[[משטרת ישראל|משטרה]] על ידי הבעלים של [[בית קפה|בית הקפה]] "רוזוליו" בוואדי לרסן אדם שהשתתף בתגרה שנערכה במקום - תושב השכונה, הסבל עקיבא יעקב אלקריף. במהלך התקרית נורה אלקריף ברגליו. בעקבות הירי נאספו תושבים ופרץ עימות אלים בינם ובין השוטרים. מפקד תחנת המשטרה המקומית שהגיע למקום הרגיע את הרוחות והאירוע הסתיים.
 
עוד באותו לילה נפוצו שמועות שווא על מות הפצוע, ובתגובה לכך הפגינו בבוקר [[9 ביולי]] מאות מתושבי השכונה מול תחנת המשטרה המקומית. ההפגנה התפזרה בשקט, אך מאוחר יותר, כבר באותו יום, נערכו הפגנות נוספות שהתפתחו למהומות אלימות. המפגינים יצאו אל שכונות ה[[כרמל מרכזי|כרמל]] בחיפה, שם התגוררה האוכלוסייה הוותיקה והמבוססת, יידו אבנים, חסמו כבישים, הציתו מכוניות, שברו חלונות ראווה, ו[[ביזה|בזזו]] חנויות. בוואדי וב[[הדר הכרמל|הדר]] הסמוכה הפכו מועדוני [[מפא"י]] ו[[ההסתדרות הכללית]] למטרה לזעם התושבים. המשטרה ניסתה לפזר את המפגינים בכוח, ו־13 שוטרים ו־2 מפגינים נפצעו. 34 מפגינים נעצרו. "ליכוד עולי צפון אפריקה", שהוקם זמן קצר לפני כן, הכריז ב[[בית כנסת|בית הכנסת]] רמב"ם על [[שביתה כללית]].
 
<br />
 
==תגובת הממשלה==