לסלי גרובס – הבדלי גרסאות

ב-[[1940]] הפך לעוזר מיוחד לבנייה לקצין האספקה הראשי במטה הצבא, כשהוא אחראי על בדיקת אתרי בנייה והתקדמות הבנייה בהם. באוגוסט [[1941]] מונה לאחראי על בניית קומפלקס משרדי ענק עבור 40 אלף אנשי הצוות של משרד המלחמה, שיהפוך בסופו של דבר לבניין [[הפנטגון]].

 

בספטמבר [[1942]] מונה גרובס למנהל פרויקט מנהטן. הוא היה מעורב במרבית ההיבטים של התפתחות הפצצה האטומית: הוא השתתף בבחירת אתרים למחקר וייצור ב[[אוק רידג']] שב[[טנסי]], ב[[מעבדות לוס אלמוס|לוס אלמוס]] שב[[ניו מקסיקו]], וב[[הנפורד]] שב[[וושינגטון (מדינה)|מדינת וושינגטון]]. הוא ניהל את מאמצי הבנייה הגדולים שנדרשו באתרי הפרויקט שנפרסו בכל רחבי המדינה, קיבל החלטות קריטיות על שיטות שונות של הפרדת איזוטופים, היה מעורב אישית ברכישת חומרי גלם, ניהל את איסוף [[מודיעין צבאי|המודיעין הצבאי]] על פרויקט האנרגיה הגרעינית של [[גרמניה הנאצית]], וסייע בבחירת הערים היפניות שנבחרו כמטרות להטלת הפצצות. גרובס פיקח על השמירה הקפדנית על סודיות הפרויקט רחב ההיקף ועתיר העובדים, אך לא הצליח למנוע מ[[ברית המועצות]] לנהל תוכנית [[ריגול]] מוצלחת שבאמצעותה השיגו הסובייטים כמה מסודותיו החשובים ביותר של הפרויקט.

 

לאחר המלחמה נשאר גרובס אחראי על פרויקט מנהטן, עד שהאחריות לייצור נשק גרעיני עברה ל[[הוועדה לאנרגיה אטומית של ארצות הברית|וועדה לאנרגיה אטומית של ארצות הברית]] ב-[[1947]]. לאחר מכן עמד בראש פרויקט הנשק המיוחד של הכוחות המזוינים, אשר הוקם כדי לפקח על ההיבטים הצבאיים של נשק גרעיני. לאחר שקיבל נזיפה מהרמטכ"ל, [[דווייט אייזנהאור]], אמר כי לעולם לא יתמנה למהנדס ראשי של חיל ההנדסה. שלושה ימים לאחר מכן הכריז על כוונתו לעזוב את הצבא. הוא הועלה לדרגת [[לוטננט גנרל]] (גנרל שלושה כוכבים) ערב פרישתו ב-[[29 בפברואר]] [[1948]], כהוקרה על מנהיגתו וניהולו את תוכנית פיתוח הפצצה. על פי חוק מיוחד של הקונגרס, נקבע תאריך דרגתו רטרואקטיבית החל מ-[[16 ביולי]] [[1945]], תאריך [[ניסוי טריניטי]], הפיצוץ האמיתי הראשון אי-פעם של [[פצצה גרעינית]].