היסטוריה של עם ישראל – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור למרכז אירופה |
מ הוספת קישור למזרח אירופה |
||
שורה 230:
====חסידים ומתנגדים====
{{ערך מורחב|ערכים=[[החסידות]], [[התנגדות לחסידות]]}}
החסידות היא תנועה רוחנית-חברתית [[יהודים|יהודית]], שהתעוררה באמצע [[המאה ה-18]]. מחוללה העיקרי של החסידות הוא [[הבעל שם טוב]] ותלמידו, [[המגיד ממזריטש]], היה זה שהפיץ אותה לכל רחבי [[מזרח אירופה]] והפך אותה לתנועה גדולה וממוסדת. הגותה של החסידות, בפרט בדורותיה הראשונים, מתאפיינת בשאיפה ל[[דבקות]] ב[[אל]], עבודת האל ב[[שמחה]], [[אהבת ישראל (מצווה)|אהבת ישראל]] והקישור אל ה[[צדיק]]. מן השליש הראשון של המאה ה-19 עברה החסידות רוטיניזציה והתגבשה בחצרות סביב שושלות [[אדמו"ר]]ים. הצדדים המיסטיים הפרועים יותר רוסנו, וכמעט כל המנהיגים החלו לייצג כיוון שמרני מובהק.
כתגובת-נגד לחסידות המוקדמת הנהיגו [[הגר"א]] ואחרים מערכה קשה נגדה, הכריזו עליה חרמות ושרפו את ספריה. החסידים שטפו את מרבית מזרח אירופה, אך בחבלי ליטא רבתי היא התבססה אך במעט. באזור זה ייסד תלמיד הגר"א [[חיים איצקוביץ]] את [[ישיבת וולוז'ין]], שהפכה לאב-טיפוס ודוגמה לאידאולוגיה המתנגדית שהדגישה במשנה תוקף את חשיבות לימוד התורה. עשרות ישיבות כדוגמתה צמחו במרחב. לימים פיתח [[ישראל סלנטר]] את [[שיטת המוסר]], שהציבה מענה השקפתי לערכי החסידות. המאבק בין חסידים למתנגדים נחלש במרוצת המאה ה-19, והאחרונים נודעו בהדרגה כ"[[ליטאים (זרם)|ליטאים]]".
| |||