יוסף סערוני – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אביברעם (שיחה | תרומות)
מ הגהה
שורה 27:
מעיון בארכיונו מתברר שסערוני הרבה להשתמש בשמות עט במהלך עשרות השנים בהן פרסם בעיתונות העברית בישראל. בין השמות הרבים בהם חתם ניתן למנות כינויים כמו: פרפר, צליף, דינה עדינית, יוסיפון, מררי, י. פין, י., סין, ירשוף, י. רשוף, אצטרובל (ראה מקבץ של שמות עט בפרסומים שונים וכן בכתב ידו השמורים בארכיונו במרכז קיפ [[אוניברסיטת תל אביב|באוניברסיטת תל-אביב]]). בארכיון נמצאים גם קטעי יצירות גנוזות של סערוני. בדברים שנרשמו מפיה של רעייתו, נאמר כי הירבה להתחיל אך מיעט לסיים. כמו כן מכיל האוסף בארכיון מכתב מ[[נעמי שמר]] שהייתה ידידה קרובה ונהגה להתארח בביתו, וכן מכתב מהסופר [[דניאל פרסקי]] המפציר בסערוני לפרסם ביקורת על ספרו "לאלף ידידים".<ref name=":4" /> <ref>{{צ-מאמר|מחבר=נעמי שמר|שם=פרידה מיוסף סערוני|כתב עת=ידיעות אחרונות|שנת הוצאה=30 במרץ 1990|עמ=31}}</ref>
 
סערוני נישא בישראל לטובה (גיטה) נוגינה (עלתה בשנת 1928) שעסקה בחינוך ב[[פנימייה]] לנערות במצוקה. רשמים מניסיונה בעבודה עם הנערות פורסמו בספרה "ילדות עשוקה" שיצא לאור בסדרת [[הספריה לעם]] בהוצאת עם עובד בשנת [[19731958]].<ref>{{קישור כללי|כתובת=http://www.booksefer.co.il/index.php?dir=site&page=catalog&op=item&cs=25116&langpage=heb&category=|הכותב=|כותרת=ילדות עשוקה|אתר=אתר בוקספר http://www.booksefer.co.il/|תאריך=}}</ref> בני הזוג התגוררו כ-40 שנה בבית צנוע ברחוב ריינס 13 ב[[חולון]]. לבני הזוג לא היו ילדים. לאחר מות יוסף סערוני במרץ [[1990]] פורסמו בעיתונות דברי הספד לזכרו מאת נעמי שמר, בידיעות אחרונות", ו[[חיים באר]], ב"[[דבר השבוע]]".
 
== ספריו ==