אווה פרון – הבדלי גרסאות

אווה דוארטה נולדה במאי [[1919]] בעיירה לוס טולדוס שב[[פמפס]]. היא הייתה אחת מחמשת ילדיהם הבלתי חוקיים של טבחית לא נשואה וחוואי נשוי, חואן דוארטה, וגדלה בעיירה חונין הסמוכה. מוצאה הנחות והתנכרות משפחת אביה טיפחו בה כבר מילדות שאיפה עזה לטפס בסולם החברתי, בצד טינה יוקדת לבורגנות ולמעמד הביניים, שלימים תרמו לעיצוב חייה והשקפת עולמה.

את הקולונל [[חואן פרון]], קצין מבטיח בצבא שמונה לשר העבודה והרווחה, פגשה באירוע צדקה לגיוס תרומות למען נפגעי [[רעידת אדמה]]. הם נישאו בשנת [[1945]], כאשר היא הייתה בת 26 והוא היה בן 50. כרעייתו של חואן פרון טיפחה את שאיפותיו הפוליטיות של בעלה, ותוך שימוש במוצאה ממעמד הפועלים גייסה עבורו תמיכה רחבה מבין שורות [[חסרי החולצות]] – ארגון הפועלים. במערכת ה[[בחירות]] של [[1946]] היא נשאה נאומים נלהבים בתחנת הרדיו שלה, בהם פנתה לעניי מעמד הפועלים, בניסיון לשכנעם לראות בפרון את נציגם הנאמן ביותר. פעילותה הנמרצת תרמה רבות לניצחונו של חואן פרון באותה מערכת בחירות, והוא נבחר ל[[נשיא ארגנטינה]].

ב-[[1947]] יצאה אווה פרון לסיור [[יחסי ציבור]] ב[[אירופה]], שנודע בכינויו "[[סיור הקשת בענן]]". היא ביקרה ב[[ספרד]] ונפגשה עם הרודן ה[[פשיזם|פשיסט]] [[פרנסיסקו פרנקו]], ועם ראשי מדינות נוספים ב[[איטליה]] וב[[צרפת]]. ב[[קריית הוותיקן]] נפגשה עם ה[[אפיפיור]]. המלך [[ג'ורג' השישי]] סירב לפגוש אותה, בניגוד לעצת [[משרד החוץ הבריטי]], וקבע שלא יתייחס לביקורה כביקור רשמי, והיא ביטלה את ביקורה בבריטניה בתגובה. הודעתה הרשמית לעיתונות הייתה כי ביטלה את ביקורה בבריטניה עקב תשישות. ביקורה בשווייץ היה בלתי מוצלח גם כן, ובמהלך נסיעתה ברחוב הושלכו על מכוניתה אבנים אשר שברו את שמשת הרכב. בהמשך הביקור בשווייץ השליכו מפגינים [[עגבנייה|עגבניות]] עליה ועל שר החוץ במחאה. לאחר חודשיים של סיור שבה אווה לארגנטינה.

ב-[[1951]] סברה שהגיעה השעה לממש פורמלית את מעמדה השלטוני, ופעלה לקבל מינוי של סגנית-נשיא, לצד בעלה. אליטת הצבא סברה שבזאת הגדישה את הסאה, והפעילה לחץ תקיף על פרון לביטול מועמדותה לתפקיד.

זמן קצר אחרי-כן חלתה ב[[סרטן צוואר הרחם]]. מצבה התדרדר במהירות והיא נפטרה ביולי [[1952]], בגיל 33.

מותה של אווה פרון לא קטע את הביוגרפיה הסוערת שלה: גופתה [[חניטה|נחנטה]] והוצגה לראווה, והייתה מוקד עלייה לרגל עד נפילתו של חואן פרון ב[[הפיכה צבאית]] ב-[[1955]], והגלייתו. אז הוברחה הגופה מחוץ לגבולות המדינה, אל [[מילאנו]] שב[[איטליה]], שם נקברה ב[[בית הקברות הגדול במילאנו]]. ב-[[1971]], לאחר 16 שנה, הוצאה מקברה והועברה לקבורה ב[[מדריד]]. בינתיים שב חואן פרון מהגלות לארגנטינה, לקדנציה נוספת כנשיא. הוא נפטר ב-[[1974]], ואז הוחזרה גופת אווה פרון לארגנטינה והוצגה לצד גופתו במעון הנשיאותי. השלטון החדש במדינה החליט למנוע את הפיכת המקום למקדש לבני הזוג, וגופת אווה פרון הופרדה מגופת בעלה ונקברה סופית באחוזת הקבר של משפחת דוארטה, בבית הקברות לה רקולטה ב[[בואנוס איירס]]. אתר קברה משמש עד היום מוקד עלייה לרגל למעריציה, ותיירים. כדי למנוע את גניבת הגופה, היא קבורה במעין כספת בטון בעומק האדמה.