מפרש שמש – הבדלי גרסאות

* בראשית [[המאה ה-21]] הגיעה הטכנולוגיה לרמה המאפשרת ייצור מפרש שמש. [[ניסוי|ניסויים]] אחדים במפרשי שמש נעשו ב[[מסלול לווייני נמוך|מסלול ארץ נמוך]] (LEO - Low Earth Orbit).

* הגשושית [[קוסמוס 1]] ששוגרה ב-[[21 ביוני]] [[2005]] הייתה הניסוי הראשון במפרש שמש שתוכנן להניע מאסה של 100 [[ק"ג]] במסלול בגובה 800 ק"מ. אך בעקבות תקלה בשיגור אבד הקשר עם הגשושית.

* מפרש שמש שוגר ב-[[21 בפברואר]] [[2006]] על גבי [[משגר לוויינים]] מדגם M5 של [[סוכנות החלל היפנית]], אך לא נפרש בצורה שלמה.

* בשנת 2010 שיגרה יפן את הגשושית הניסיונית [[איקרוס (גשושית)|איקרוס]] לעבר כוכב הלכת [[נוגה]], והיא הייתה הראשונה להשתמש במפרש שמש כמערכת ההנעה המרכזית שלה במסע בין-פלנטרי{{הערה|Elizabeth Howell, [http://www.space.com/25800-ikaros-solar-sail.html Ikaros: First Successful Solar Sail], Space.com, May 07, 2014}}. מפרש השמש של הגשושית יוצר מחומר שמשנה את בהירותו. אם משנים את הבהירות באזורים שונים במפרש, כך התנע הנמסרת שונה, ולכן המפרש יכול לשנות כיוון{{הערה|[https://m.ynet.co.il/Articles/5534105?&tb_cb=1 להקיף את כדור הארץ בגשושית מפרש]}}.

* בשנת 2015 נשלחה בהצלחה לחלל הגשושית LightSail {{אנ|LightSail}} מטעם [[האגודה הפלנטרית]], שהכח המניע שלה היה לחץ הקרינה. ניסיון פתיחת המפרש הצליח, והגשושית אף שלחה תמונת סלפי.

* ב-25 ביוני 2019 הגשושית Lightsail 2 של האגודה הפלנטרית, שוגרה על גבי משגר פאלקון כבד כחלק ממשימת STP-2. הגשושית עצמה היא בגודל של כקופסת נעליים, ומפרשה בגודל של כזירת איגרוף. הגשושית מצויידת ב[[גלגל תנע]]{{אנ|Reaction wheel}} מה שמאפשר לה יכולת פנייה של 90 מעלות. הפנייה תגרום לכך שחלק מהמפרש יקבל פחות תנע, וכך למעשה יגדיל את גובה השיוט של הגשושית. אם וכאשר גובה השיוט אכן יעלה, אזי יוכח שמפרש השמש עובד ומנצל את ה[[לחץ קרינה]] לתנועה והאצה{{הערה|[http://www.planetary.org/blogs/jason-davis/difference-between-lightsails.html What's the Difference between LightSail 1 and LightSail 2?]}}