כלכלה נאו-קיינסיאנית – הבדלי גרסאות

'''כלכלה נאו-קיינסיאנית''' (ב[[אנגלית]]: '''Neo-Keynesian economics''') היא [[אסכולה]] [[מקרו-כלכלה|מאקרו-כלכלית]] שהתפתחה ברובה ב[[ארצות הברית|ארצות הברית]] בתקופה שלאחר [[מלחמת העולם השנייה]], מכתביו של הכלכלן [[ג'ון מיינרד קיינס|ג'ון קיינס]]. קבוצת כלכלנים (הבולטים מביניהם: [[ג'ון היקס]], [[פרנקו מודיליאני]] ו[[פול סמואלסון]]) ניסתה לתת פירוש לכתביו של [[ג'ון מיינרד קיינס|קיינס]] ולמזג אותם עם המודלים הנאו-קלאסיים של ה[[כלכלה]]. עבודתם נודעה בשם ה[[סינתזה הנאו-קלאסית]], אשר היוותה בסיס למודלים מרכזיים בכלכלה הנאו-קיינסיאנית. רעיונות אלה היו מרכזיים בתפיסה הכלכלית ששלטה בתקופה שלאחר המלחמה והיוו את הזרם המרכזי של התאוריה המקרו-כלכלית בשנות החמישים, השישים והשבעים.{{הערה|שם=New School|{{Cite web|url=http://homepage.newschool.edu/het//|title=The Neoclassical-Keynesian Synthesis|accessdate=April 23, 2009|website=The History of Economic Thought Website|publisher=The New School|archiveurl=https://web.archive.org/web/20020605064049/http://homepage.newschool.edu/het/|archivedate=June 5, 2002|deadurl=yes}}}}חלוצי הכלכלה הנאו-קיינסיאנית בחנו את השפעת חוזי התעסוקה כמקור לקשיחות-שכר, כדי לייצר מודלים כלכליים של שיווי משקל עם [[אבטלה]]. מאמציהם, הידועים כ"סינתזה הנאו-קלאסית", הביאו להתפתחות [[מודל IS-LM|מודל ה-IS-LM]] וכן לפורמולציה של רעיונות נוספים של [[ג'ון מיינרד קיינס|קיינס]]. תוכנית אינטלקטואלית זו הובילה להתפתחות ה[[מוניטריזם]] וזרמים אחרים של מאקרו-כלכלה קיינסיאנית ב[[שנות ה-60 של המאה ה-20|שנות ה-60]].