לימוד בעל פה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
ביטול גרסה 24225736 של Shamira (שיחה) תוספת לא רלוונטית למשפט
מ הוספת קישור לחצי האי ערב
שורה 20:
'''חאפט'''' או '''[[חפיז]]''' ([[ערבית]] حافظ قرآن או حافظ) אשר משמעותו המילולית "שומר", הוא מונח מוסלמי המתייחס לאדם אשר הצליח לשנן את כל ה[[קוראן]] בעל פה.
 
בתקופת הנביא מוחמד, במאה ה-7 לספירה, תושבי [[חצי האי ערב]] היו ברובם אנלפביתים. לכן, שימור ההיסטוריה, תולדות המשפחה, שירה ורבים משאר היבטי התרבות נעשה באמצעות לימוד בעל פה. כך גם השתמרו דברי הנביא מוחמד עד אשר קובצו לספר [[הקוראן]].
 
אף בשעה שהועלו דברי הנביא על הכתב, היה עדיין הכתב הערבי בשלבי התהוותו וחסר [[תנועה (פונולוגיה)|תנועות]] ו[[סימני פיסוק]] המאפשרים להבחין בין מילים. לכן, אף אז הייתה חשיבות לשימור הקוראן שבעל פה, כמקור מהימן. החוּפאז (רבים של חפיז) זכו להערכה רבה בחברה המוסלמית כמדקלמים שדבריהם היו נגישים אף להמוני העם הבורים. שינון בעל פה לא דרש אמצעי עזר יקרים ([[נייר]] היה נדיר בעולם המוסלמי וכתיבה נעשתה על מגילות עור). שינון בעל פה נחשב אף אמצעי בטוח יותר לשימור המידע – בעוד שמסמך כתוב עלול היה ללכת לאיבוד; אף אם יאבד חפיז בודד עדיין ייוותרו חופאז רבים שהקוראן חרות בזכרונם.