זוטי דברים – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←זוטי דברים במשפט הפלילי: הגהה |
|||
שורה 22:
בהמשך, היות והשתכנעה בצדקת ביקורות על גישתה, חזרה בה מרים גור אריה מעמדתה והודתה כי גישה זו מצמצמת מדי. בין היתר, משום שממילא ניתן היה לפטור מקרים אלה באמצעות טכניקת הפרשנות התכליתית, וכן כי התביעה ממילא לא תביא מקרים מעין אלה לעיון בית המשפט. לכן, לגישתה, יש לראות בהגנת זוטי הדברים כהגנה פוטרת, אשר יש להעניקה אף במקרים חמורים יחסית - המתאימים הן להגדרה הטכנית של העבירה והן להגדרה העניינית שלה, אך אין זה צודק להטיל בגינם אחריות פלילית:
<br />
{{ציטוט|תוכן=הרחבתה של הגנת זוטי הדברים, באופן שגם יסביר את המקרים בהם העניקה הפסיקה הגנה זו, מחייבת להניח כי יהיו מקרים שבהם אף שהאיסור – פורמלית '''ועניינית''' – הופר, המעשה הוא קל ערך ולכן לא יהיה זה ראוי להטיל בגינו אחריות פלילית. ...בהקשר של זוטי דברים, הטענה תהיה כי קלות הערך של המעשה אוצלת על אשמת העושה. נכונותה של העושה להיות מעורבת בהתנהגות קלת ערך אין די בה, בדרך כלל, כדי לבסס '''אשמה פלילית''' המבטאת יחס שלילי לערך המוגן על-ידי איסור העבירה. ובהעדר אשמה כאמור, לא יהיה זה הוגן להטביע גינוי פלילי על ההתנהגות קלת הערך. מעשית, טענה זו תחייב לתת את הדעת לא רק לקלותו הקונקרטית של המעשה שהפר את האיסור, אלא גם לשאלה האם בנסיבות המקרה ראוי לייחס אשמה פלילית לעושה, שתטביע חותם פלילי על מעשהו הפסול.|מקור={{כ}}מרים גור אריה"חשיבות ההבחנה בין הגנות מצדיקות לבין הגנות פוטרות ככלי פרשני: פרשת העינויים וההגנה של זוטי דברים כהמחשה" '''מגמות בפלילים - לאחר עשור לתיקון 39 לחוק העונשין''' 401 (אלי לדרמן, קרן שפירא-אטינגר ושי לביא עורכים, 2010)}}<br/>
===מימוש ההגנה===
מלשון החוק נובע כי יש להתחשב בארבעה מאפיינים קודם ליישום הגנת זוטי דברים:
| |||