יהדות ישראל – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
קידוד קישורים, סקריפט החלפות (), אחידות במיקום הערות שוליים
שורה 1:
{{קבוצה אתנית
| שם =
| תמונה = [[קובץ:21 Israeli Jews.png|300px|מרכז]]
| כיתוב = <small>'''שורה עליונה (מימין לשמאל)''': [[שחר פאר]] · [[יוסי בניון]] · [[עמוס עוז]] · [[נתן שרנסקי]] · [[נטלי פורטמן]] · [[ישראל אומן]] · [[עדה יונת]]{{ש}} '''שורה אמצעית (מימין לשמאל)''': [[אריאל שרון]] · [[גולדה מאיר]] · [[מנחם בגין]] · [[יצחק רבין]] · [[דוד בן-גוריון]] · [[אילן רמון]] · [[משה דיין]] {{ש}}'''שורה תחתונה (מימין לשמאל)''': הרב [[עובדיה יוסף]] · [[יצחק פרלמן]] · [[אייל גולן]] · [[דנה אינטרנשיונל]] · [[אביב גפן]] · [[בנימין נתניהו]] · הרב [[ישראל מאיר לאו]]</small>
| אוכלוסייה = '''6,556,000''' (סוף 2017){{ש}}'''75% מכלל האוכלוסייה בישראל'''{{הערה|שם=אלון|1={{קישור כללי|כתובת=https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5064101,00.html|הכותב=אמיר אלון|כותרת=מתקרבים ל-9 מיליון: נתוני ישראל לקראת 2018|אתר=[[ynet]]|תאריך=31 בדצמבר 2017}}}}
| ריכוזי אוכלוסייה =
| שפות = '''[[שפות יהודיות]] היסטוריות'''{{ש}}[[עברית]], [[יידיש]], [[לאדינו]], ושפות יהודיות נוספות{{ש}}'''[[לשון קודש|שפות תורניות]]'''{{ש}}[[עברית מקראית]] ו[[ארמית]]{{ש}}'''השפות המדוברות העיקריות'''{{ש}}[[עברית ישראלית]], [[אנגלית]], [[רוסית]]
| דת = [[יהדות]]
| קבוצות =
| נוסח תפילה =
}}
 
'''[[יהודים|יהדות]] [[ישראל]]''' מהווה את ה[[קהילה יהודית|קהילה היהודית]] הגדולה ביותר בעולם,{{הערה|[http://jppi.org.il/he/uploads/%D7%94%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%94_%D7%A9%D7%A0%D7%AA%D7%99%D7%AA_2011הערכה_שנתית_2011-2012.pdf הערכה שנתית 2011–2012, תמצית מנהלים], עמ' 10, באתר [[המכון לתכנון מדיניות העם היהודי]]}} וכ-75% מכלל [[דמוגרפיה של ישראל|אוכלוסיית ישראל]]. בעת [[הכרזת העצמאות]], ב[[ה' באייר]] [[תש"ח]] [[14 במאי]] [[1948]], מנתה האוכלוסייה היהודית בארץ-ישראל כ-650,000 נפש. אוכלוסייה זו גדלה מאוד מאז כתוצאה מגלי [[עלייה]] גדולים ו[[ריבוי טבעי]] גבוה, ונכון לסוף [[2017]] היא מונה כ-6,556,000 נפש.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5064101,00.html|הכותב=אמיר אלון|כותרת=מתקרבים ל-9 מיליון: נתוני ישראל לקראת 2018|אתר=[[ynet]]|תאריך=31 בדצמבר 2017}}. נתון זה אינו כולל עוד כ-400,000 ישראלים שאינם יהודים על פי ההלכה, אך לרובם המוחלט ישנם קרובי משפחה יהודים והם מזדהים מבחינת לאומית ותרבותית עם היהודים בישראל}} שלא כביתר העולם, יהדות ישראל איננה חטיבה המבוססת על [[הגדרה עצמית]] או השתייכות דתית וולונטרית, אלא מוגדרת משפטית כ[[מילט]] נפרד שיש לו מעמד חוקי מיוחד.{{הערה|J. Berlinerblau, Secularism on the Edge Rethinking Church-State Relations in the United States, France, and Israel, Palgrave, 2014. עמ' 163.}}
 
==רקע==
שורה 23:
[[תוכנית החלוקה]] של [[האו"ם]] בשנת 1947 פיצלה את שטח [[המנדט הבריטי]] לשתי מדינות, יהודית וערבית. המנהיגות הערבית דחתה את תוכנית החלוקה, והחלה [[מלחמת העצמאות]], שבמהלכה הוקמה [[מדינת ישראל]]. בשנת [[1967]], ב[[מלחמת ששת הימים]] כבשה ישראל את יתרת שטחה של [[ארץ ישראל]] שבין הירדן לים התיכון, ויהודים התנחלו גם בשטחים נוספים אלה.
 
כיום (ינואר 2018) חיים בישראל כמעט 6.6 מיליון יהודים, מתוך אוכלוסייה כללית של כ-8.8 ישראלים.{{הערה|{{קישור כללי|כתובתשם=https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5064101,00.html|הכותב=אמיר אלון|כותרת=מתקרבים ל-9 מיליון: נתוני ישראל לקראת 2018|אתר=[[ynet]]|תאריך=31 בדצמבר 2017}}}} שני שלישים מיהודי ישראל (כ-4 מיליון) גרים ב[[מישור החוף]].
 
==אוכלוסייה==
שורה 34:
[[קובץ:Tel Aviv la ville.JPG|שמאל|ממוזער|250px|[[תל אביב-יפו|תל אביב]] היא העיר היהודית השנייה בגודלה בישראל. אזור המטרופולין של תל אביב הוא בעל האוכלוסייה היהודית הגדולה ביותר בישראל ובעולם.]]
[[קובץ:Haifa Bay.JPG|שמאל|ממוזער|250px|[[חיפה]] היא העיר היהודית השלישית בגודלה בישראל.]]
{|
|- valign="top"
|
שורה 64:
|1947
|אומדן
|630,000
|-
|1949
שורה 70:
|1,013,900
|-
|1953
|מפקד אוכלוסין
|1,483,600
שורה 287:
| 37.5%
|-
| [[אירופה]]-[[ארצות הברית]]
| 1,939,900
| 34.8%
|-
| [[אפריקה]]
| 860,800
| 15.5%
|-
| [[אסיה]]
| 679,300
| 12.2%
שורה 315:
| 70.7%
|-
| [[אירופה]]-[[ארצות הברית]]
| 1,126,500
| 20.2%
|-
| [[אפריקה]]
| 306,600
| 5.5%
|-
| [[אסיה]]
| 198,800
| 3.6%
שורה 340:
 
===יהודים ישראלים יוצאי אירופה-אמריקה===
אחרי ישראל, יוצאי אירופה-אמריקה (וילידים מדור ראשון לאב ממוצא זה) מהווים כיום (2012) את [[יבשת]] המוצא הגדולה ביותר בקרב יהודי ישראל, ומונים כ-1.9 מיליון נפש.{{הערה|[http://www.cbs.gov.il/shnaton61/st02_22x.pdf] למבאתר הלמ]. שנתון סטטיסטי לישראל 2010}} נתון זה כולל את ילידי ישראל שנולדו לאבות שעלו מאירופה-אמריקה, וכן כ-1,100,000 שעלו מברית המועצות לשעבר או שהם צאצאים לעולים כאלו (מתוכם כ-240,000 אינם נחשבים יהודים על פי ההלכה).{{הערה|[[יאיר שלג]], [https://www.idi.org.il/books/3840 יהודים שלא כהלכה], [[המכון הישראלי לדמוקרטיה]], בעמוד 10}} מתוך הנותרים הרוב הם צאצאים למתיישבים הציונים הראשונים וכן [[ניצולי השואה]] {{מקור}}, ו-200,000 נוספים הם יהודים שעלו לארץ מאז קום המדינה ממדינות דוברות [[אנגלית]]. עולים יהודים אלו מילאו מאז קום המדינה תפקיד בולט ב[[כלכלה]], ב[[תקשורת המונים|תקשורת]], וב[[פוליטיקה ישראלית|פוליטיקה הישראלית]] והם נחשבים כקבוצה האתנית היהודית ה[[אמידות|אמידה]] ביותר בישראל.
 
בעשורים הראשונים של מדינת ישראל התרחש עימות תרבותי בולט בין יהודים [[מזרחים]] ליהודים [[אשכנזים (ישראל)|אשכנזים]]. שורשיו של עימות זה, שרשמיו עדיין ניכרים כיום בחברה היהודית בארץ, נעוצים בהבדלי התרבות הרבים בין העדות השונות, וברעיון "[[תרבות ישראלית#כור ההיתוך|כור ההיתוך]]" שלפיו על כל היהודים בישראל "להתיך" את [[זהות]]ם הגלותית לתוך "כור" חברתי משותף על מנת ליהפך לישראלים. החרדים יוצאי אירופה-אמריקה מהווים 29% מכלל אוכלוסיית הגרעין החרדית.
שורה 357:
סימניה וההשפעה של האפליה המוקדמת הזו עדיין ניכרים חצי מאה לאחר ראשית המדינה, כפי שמתעדים אותן [[מחקר]]ים שנעשו על ידי [[מרכז אדווה]] לשוויון חברתי,{{הערה|[http://www.adva.org/default.asp אתר מרכז אדווה]}} וכן מחקרים אקדמיים ישראליים נוספים (למשל את מחקרו של פרופ' [[יהודה שנהב]] מ[[אוניברסיטת תל אביב]] החוקר את חוסר הייצוג של [[יהדות ספרד]] בספרי לימוד של [[היסטוריה]] ב[[בית ספר תיכון|תיכון]]){{הערה|http://www.ha-keshet.org.il/articles/education/sifrei_yehuda-shenhav.htm ספרי ההיסטוריה של עם ישראל], באתר [[הקשת המזרחית]]}}
 
כל [[ראש ממשלה|ראשי הממשלה]] הישראליים היו אשכנזים. ספרדיים ומזרחיים הגיעו למשרות רמות, בהן משרות שרים, שישה [[רמטכ"ל|רמטכ"לים]]ים (מתוך 21) ושניים מ[[נשיא המדינה|נשיאי המדינה]] (מתוך עשרה). סגל ההוראה והגופים ה[[סטודנט]]יאליים ב[[אוניברסיטה|אוניברסיטאות]] בישראל נשארו אשכנזים בעיקרם{{מקור}}, וזאת על אף העובדה שכמחצית מאוכלוסיית המדינה אינה אשכנזית. כמו כן הפכו ערי המעברות מ[[שנות החמישים]], למה שמכונה "[[עיירות פיתוח]]". בהיותם מפוזרים על פני אזורי גבול ב[[הנגב|נגב]] וב[[הגליל|גליל]], הרחק מערי ישראל הגדולות. לערים האלה לא ניתן מעולם ה[[מסה קריטית (סוציולוגיה)|המסה הקריטית]] או המרכיבים הנחוצים על מנת להצליח, והן ממשיכות עדיין לסבול מ[[אבטלה]] גבוהה, מ[[בית ספר|בתי ספר]] נחותים ומ[[בריחת מוחות]] [[כרוניקה|כרונית]].{{הערה|[[סמי סמוחה]], (1993). "שסעים מעמדיים, עדתיים ולאומיים ודמוקרטיה בישראל" בתוך: [[אורי רם]] (עורך), החברה הישראלית: היבטים ביקורתיים. תל אביב: ברירות. עמ' 172-202.}}
 
רוב יוצאי אפריקה ואסיה החיים כיום בישראל הם צאצאים לכ-680 אלף יהודים שעלו או [[פליטים יהודים ממדינות ערב|נמלטו לישראל ממדינות ערב]]. מיעוט מהם עלה מה[[רפובליקה אסלאמית|רפובליקות האסלאמיות]] של ברית המועצות לשעבר (250,000), הודו (70,000), איראן (200,000 - 250,000), טורקיה (80,000). לפני [[העלייה מברית המועצות לשעבר בשנות התשעים]] היוו יוצאי אפריקה-אסיה 70 אחוז מכלל היהודים הישראלים. בנוסף, נכון ל-2012 חיים בישראל כ-200,000 עולים מ[[יהדות צרפת]], רובם הגדול דור ראשון או צאצאים לדור זה שהיגרו לצרפת מ[[צפון אפריקה]] עם סיום ה[[קולוניאליזם]] ה[[צרפתי]].
שורה 371:
=== יהודים ישראלים יוצאי אתיופיה ===
{{הפניה לערך מורחב|יהודים ישראלים יוצאי אתיופיה}}
קהילת [[יהודי אתיופיה]] [[ביתא ישראל]] מנתה ב-2017 כ-149 אלף בני אדם.{{הערה|[https://www.cbs.gov.il/he/mediarelease/doclib/2018/326/11_18_326t2.pdf הודעה לעיתונות] באתר הלמ"ס}} רוב בני הקהילה הם עולים וצאצאיהם שעלו במהלך שני גלי עלייה גדולים: [[מבצע משה]] ו[[מבצע שלמה]] (1991). נכון לסוף שנת 2017, כ-87 אלף יוצאי [[אתיופיה]] נולדו באתיופיה, בעוד כ-62 אלף או 42% מהקהילה הם ישראלים ילידי הארץישראל.
 
בדומה לקבוצות עולים אחרות, יהודי אתיופיה ניצבו בפני מכשולים רבים במהלך השתלבותם בחברה הישראלית. האתגר המרכזי של הקהילה האתיופית נובע מצבע עורם השונה וכן מאתגרים כגון מקשיי [[שפה|תקשורת]] (רוב העולים לא ידעו [[קרוא וכתוב]] בעברית בהגיעם לישראל), הבדלי תרבות ומהמעבר מחברה פטריארכלית לחברה מערבית ומעבר ל[[יהדות רבנית|יהדות הרבנית]]. יוצאי אתיופיה וצאצאיהם הצברים סובלים מ[[אפליה]], תיוג, [[שיטור יתר|שיטור-יתר]], ומגילויי [[גזענות]] בחלקים מסוימים של החברה הישראלית והממסד הציבורי .{{הערה|[https://www.justice.gov.il/Pubilcations/Articles/Documents/ReportEradicateRacism.pdf הצוות למיגור הגזענות נגד יוצאי אתיופיה, דוח מסכם], יולי 2016}}. שלא כמו העולים מרוסיה שרבים מהם היו [[מיומנות|מיומנים]] ובעלי [[מקצוע]], יוצאי אתיופיה באו ממדינה עם [[כלכלה]] קיומית ולא היו מוכנים כראוי לעבודה ב[[כלכלה חופשית|חברה כלכלית מתועשת]].
 
עם השנים חלה התקדמות משמעותית בשילוב של אוכלוסייה זו בחברה הישראלית, בעיקר בשל העובדה שרוב צעיריה מתגייסים ל[[צה"ל]].{{הערה|{{ynet|יעל ברנובסקי|90% מהאתיופים מתגייסים, 1 מ-6 נשלח לכלא|3478547|דצמבר 2007}}}} רוב יהודי אתיופיה השתלבו כיום (2010) בחברה הישראלית, כאשר בין 8,000 ל-17,000 יהודים נוספים, בעיקר יהודי [[פלשמורה]], נותרו באתיופיה וממתינים לעלייה.
שורה 382:
===גרים===
מאז הקמת מדינת ישראל ועד היום עלו אליה אלפי [[גר צדק|מתגיירים]]. קבוצות מתגיירים בולטות הם:
 
*[[בני מנשה]] - כ-3000 ממתגיירי בני מנשה עלו לישראל מאז תחילת 1990. מקור הקבוצה הזו הוא במדינות צפון מזרח הודו, ואנשיה טוענים שהם צאצאים לאחד מ[[עשרת השבטים האבודים]]. בני הקהילה מתגוררים בעיקר ביישובים ב[[יהודה ושומרון]] ובעיר הדרומית [[ניצן (יישוב)|ניצן]]. רובם מקיימים אורח חיים אורתודוקסי. 7,300 מבני הקהילה עדיין נותרו בהודו שם הם מקיימים אורח חיים יהודי, ומתוכנן להעלות את כולם לארץ עד לשנת 2012.{{הערה|שם=מוזגוביה|{{הארץ|נטשה מוזגוביה|אחרי 2,700 שנה, בני המנשה בהודו מקווים שנתניהו יעלה אותם לארץ|1.1258445|1 במאי 2009}}}}
*[[בני משה (מתגיירים)|בני משה]] - מאז תחילת 1990 התגיירו כמה מאות [[פרו]]אנים, שעלו לישראל כקבוצות. רובם של בני הקהילה (מכונים גם "יהודי האינקה") מקפידים על [[שמירת מצוות]], והם מתגוררים בישראל ביישובים הממוקמים ב[[יהודה ושומרון]].
שורה 388 ⟵ 387:
במסגרת הממלכתית התגיירו באמצעות [[הרבנות הראשית]] 3,816 איש בשנת 2001, ו-4,031 בשנת 2002. רוב (60%) המתגיירים במסגרת זו (בשנות 1999–2007) הם עולי אתיופיה, שקבלת אזרחות מותנית אצלם כיום בגיור,{{הערה|1=[http://www.itim.org.il/?CategoryID=208&ArticleID=560 גיור: סטטיסטיקה עכשווית] באתר [[מכון עתים]]}}{{הערה|שם=בכנסת}} וכאלף מהמתגיירים הם עולי חבר המדינות. בשנת 2008 בוטלו אלפי גיורים שנערכו החל משנת 1999 על ידי הרב [[חיים דרוקמן]], ומעמדם היהודי-רשמי של מתגיירים אלו נתקע במצב ביניים היות שההליכים בעניין עדיין נמשכים.{{הערה|{{הארץ|יאיר אטינגר|מאבק בבית הדין הרבני על פסילת אלפי גיורים|1.1322155|4 במאי 2008}}}}
 
במסגרת [[תוכנית נתיב]] של [[צה"ל]] התגיירו ב[[הרבנות הצבאית|רבנות הצבאית]] 5,000 חיילים, כ-800 מדי שנה.{{הערה|{{ynet|יעל ברנובסקי|צה"ל: רק 5,000 מ-17 אלף חיילי "נתיב" התגיירו|4016078|19 בינואר 2011}}}} בסקר שנערך בקרב המתגיירים ברבנות הצבאית, ציינו 26% מהנשאלים שהמניע המרכזי לגיור הוא רצונם בהשתלבות חברתית. כגורמים נוספים צויינו מניעים דתיים (13%) ולאומיים (12%).
 
אחוז [[נישואים בין-דתיים|נישואי התערובת]] בישראל עומד כיום (2009) על כ-5%, כאשר בני הזוג הלא יהודים הם רובם ככולם אזרחי ישראל.{{הערה|שם=בכנסת}}
שורה 395 ⟵ 394:
מאז הקמתה של מדינת ישראל בשנת 1948 נעשה שימוש במונח "[[ירידה]]" לתיאור הגירתם של יהודים מישראל. מרבית היהודים שהיגרו מישראל [[אמריקאים ישראלים|עברו לארצות הברית]] (250.000) [[קנדה]] (30,000) ו[[בריטניה]] (30,000), והם מציינים לרוב שההגירה נובעת מאילוצים [[כלכלה|כלכליים]], אכזבה מ[[פוליטיקה של ישראל|הפוליטיקה הישראלית]], סוגיות ביטחוניות, ואי [[הפרדת הדת מהמדינה]]. אצל חלק גדול מבני הדור השני של מהגרים אלה (כ-30%), נחלש המרכיב הישראלי בזהותם והם נוטים להיטמע בסביבה הלא יהודית, זאת לעומת 5% בלבד בקרב בני הדור הראשון.{{הערה|{{הארץ|עפרי אילני|לאחר שנים בגולה, הקשר לזהות הישראלית מתנתק|1.1559158|26 בפברואר 2008}}}}
 
במשך שנים רבות לא פורסמו נתונים מוחלטים על הגירה ישראלית. לפי נתונים שפורסמו בשנת 2006, בשנים 1999–2005 עזבו את הארץ 230,000 יהודים, כאשר חלק גדול מהם כלל [[עולים חדשים]] שהפכו את החלטתם.{{הערה|1=[http://www.knesset.gov.il/mmm/data/pdf/m01591.pdf נתונים על הירידה מן הארץ], באתר הכנסת}} (48% מכלל העזיבות ב-1990 ו-60% ב-2003 ו-2004). 8% מכלל העולים בתקופה שלאחר 1990 עזבו את ישראל. בשנת 2005 לבדה עזבו את הארץ 21,500 ישראלים, 73% מתוכם יהודים. במקביל, 10,500 ישראלים חזרו לישראל אחרי שנה אחת בחו"למחוץ לה; 84% מהם היו יהודים.{{הערה|עוזי רבהון ולילך לב-ארי, "ישראלים אמריקאים: הגירה, טרנס-לאומיות וזהות תפוצתית", הוצאת [[מוסד ביאליק]]}}
 
בנוסף, יהדות ישראל בגולה כוללת גם יהודים רבים ברחבי העולם, בעיקר במדינות מערביות, אשר זכו ל[[אזרחות ישראלית]] על פי [[חוק השבות]] וחיו בארץ לתקופה קצרה, ובחרו בסופו של דבר לחזור ל[[מולדת|ארץ המוצא]] שלהם תוך שהם שומרים על [[אזרחות כפולה]].
שורה 403 ⟵ 402:
שיעור האוכלוסייה היהודית מכלל האוכלוסייה במחוז הצפון נמצא בירידה מתמדת. ההאצה בגידול [[ערביי ישראל|אוכלוסיית הערבים]], והיותם הרוב בשני אזורים [[גאוגרפיה|גאוגרפיים]] גדולים - בגליל ו[[המשולש|במשולש]] הפכה בשנים האחרונות לאיום על מעמדה של ישראל כמדינה בעלת רוב יהודי בחלקים ניכרים משטחה.
 
בשנת 2003 פרסם עיתון [[מעריב]] מאמר שכותרתו: "דו"ח מיוחד: ה[[פוליגמיה]] מהווה איום ביטחוני", והמפרט על דו"ח שהציג מנהל מינהל האוכלוסין דאז; לפיו הילודה המוגברת [[בדואים בישראל|במגזר הבדואי]] מהווה "איום ביטחוני", וכי יש לפעול להקטנת שיעור הילודה במגזר הערבי.{{הערה|Manski, Rebecca. "A Desert 'Mirage:' Privatizing Development Plans in the Negev/Naqab;" Bustan, 2005}}
 
[[ריבוי טבעי|הריבוי הטבעי]] המואץ [[יהדות חרדית|במגזר החרדי]] עשוי להשפיע לדעת חוקרים בישראל בעתיד על שימור הרוב היהודי ב[[מדינת ישראל]].{{הערה|עוזי רבהון וגלעד מלאך, [http://www.metzilah.org.il/webfiles/fck/File/Demo_final.pdf מגמות דמוגרפיות בישראל], ירושלים תשס"ט, עמ' 37-36}}
שורה 410 ⟵ 409:
מרבית הישראלים נוטים לסווג את זהותם היהודית בדרכים שונות משאר יהודי העולם בכלל, ומיהודי [[ארצות הברית]] בפרט, שבה יש נוכחות גדולה של זרמים יהודיים שאינם אורתודוקסיים. לפי סקר שנערך על ידי [[מכון גאלופ הבינלאומי]] 25% מאזרחיה היהודים של ישראל נוכחים באופן קבוע בטקסים דתיים{{דרושה הבהרה|זו הגדרה עמומה מאוד, מה זה נוכחות קבועה בטקסים דתיים? האם ייתכן שרק 25% שומעים קידוש?}}; זאת לעומת 15% מהאזרחים הצרפתים היהודים, 10% מהאזרחים הבריטים היהודים ו57% מהאזרחים האמריקאים היהודים.
 
בסקר [[2009]] של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שבדק את ההגדרה העצמית של יהודים בני 20 ומעלה נמצאו 8% חרדים, 12% דתיים, 13% מסורתיים-דתיים, 25% מסורתיים-לא כל כך דתיים ו-42% לא דתיים או חילוניים.{{הערה|1=[[הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה]], [http://www.cbs.gov.il/reader/newhodaot/hodaa_template.html?hodaa=201119012 הסקר החברתי 2009 - האוכלוסייה היהודית: מקומה של הדת בחיים הציבוריים בישראל]}} לפי הדמוגרף [[ארנון סופר]], נכון ל-2010 חיים בישראל כ-700 אלף חרדים וכ-700 אלף דתיים, מתוך 5.8 מיליון יהודים.{{הערה|{{ynet|קובי נחשוני|דיון בכנסת על 2030: בדרך למדינה דתית?|4018449|24 בינואר 2011}}}}
 
===מסורתיים וחילונים===
שורה 425 ⟵ 424:
האוכלוסייה שהוגדרה כאורתודוקסית בחוץ לארץ כוללת בנוסף ל[[יהדות חרדית|חרדים]] של היום את אלה שקרויים [[דתיים]]. המונח כולל את הקבוצה שמוגדרת כיום כ[[ציונות דתית|ציונות הדתית]] או הקהילה ה[[דתיים לאומיים|דתית לאומית]] (כולל [[חרדים מודרניים|החרדים המודרניים]] ב[[ארצות הברית]]), וגם את אלה שהוגדרו במשך העשור האחרון כ[[חרדים לאומיים]], קבוצה המשלבת במידה רבה את סגנון החיים החרדי עם אידאולוגיות דתיות לאומיות.
 
המושג חרדים מתייחס לקבוצה שניתן לחלקה לשלוש קבוצות משנה נפרדות לפי קווים אידאולוגיים ואתניים:
# [[תנועת החסידות|חסידים]]
# [[ליטאים (זרם)|ליטאים]] - חרדים שאינם חסידים.
# [[חרדים ספרדים]]. קבוצה זו מיוצגת על ידי [[מפלגת ש"ס]], שנציגותה [[הכנסת|כנסת]] בעשורים האחרונים, גדולה מזו של מפלגת [[יהדות התורה]] האשכנזית.
 
===יוצאים בשאלה וחוזרים בתשובה===
מאפיין נוסף של היהודים בישראל הוא הדינמיות הרבה יחסית שנוקטים אנשים בהגדירם את מעמדם הדתי. בין ה[[חילוניים]] וה[[מסורתיים]] יש הבוחרים [[חזרה בתשובה|לחזור בתשובה]]. נכון ל-2009, כ-200 אלף יהודים בני 20 ומעלה מגדירים עצמם חוזרים בתשובה,{{הערה|1=[http://www.cbs.gov.il/publications11/seker_hevrati09/pdf/h_print.pdf הסקר החברתי לשנת 2009], באתר הלמ"ס (עמ' 24 ו-84}}{{הערה|{{ynet|Ynet|21% מעידים על עצמם: "התחזקנו" בדת|3952813|12.09.10}}}} כרבע מהם מקיימים בפועל אורח חיים מסורתי בלבד.{{הערה|1=[http://www.nrg.co.il/app/index.php?do=blog&encr_id=a28b07a102084d28785d2d933122ebb1&id=3110 באתר nrg]}} בישראל פועלים ארגונים [[יהדות אורתודוקסית|אורתודוקסיים]] ששמו להם למטרה להחזיר יהודים בתשובה. דוגמאות בולטות הם התנועות החסידיות [[חב"ד]] ו[[חסידות ברסלב|ברסלב]] שצברו פופולריות רבה בקרב חוזרים בתשובה, הארגונים "[[ערכים (ארגון)|ערכים]]" ו"[[לב לאחים]]" שיוזמים סמינריונים ביהדות, וארגון [[אש התורה]]. ומנגד, ישראלים רבים, דתיים וחרדים, בוחרים להיפרד מסגנון החיים הדתי ו[[יציאה בשאלה|לצאת בשאלה]]. מחקר שנערך משנת 2011 העריך כי כ-30 אחוז מבני הנוער הדתי לאומי הופכים לחילוניים בשלב מסוים, אך 75 אחוז מהם חוזרים לדת בסופו של תהליך גיבוש זהות עצמית, שנמשך לרוב עד גיל 28.{{הערה|1=[http://www.kikarhashabat.co.il/%D7%9E%D7%97%D7%A7%D7%A8מחקר-%D7%97%D7%93%D7%A9חדש-%D7%97%D7%95%D7%A9%D7%A3חושף-%D7%A8%D7%95%D7%91רוב-%D7%94%D7%99%D7%95%D7%A6%D7%90%D7%99%D7%9Dהיוצאים-%D7%91%D7%A9%D7%90%D7%9Cבשאל.html חיים גריידינגר, מחקר: רוב החוזרים בשאלה חוזרים שוב בתשובה, מעריב, 31 באוקטובר 2011]}} מספרם של החילונים שהתחנכו במשפחות חרדיות נמוך וקשה לכימות.{{הערה|{{nrg||מחקר: כ-35 אחוז מהחרדים בישראל גדלו במשפחות שאינן חרדיות|155/435||54|2}}}}. צעירים חרדיים ה[[יציאה בשאלה|יוצאים בשאלה]], כלומר הופכים להיות חילוניים, מוצאים את עצמם לעיתים חסרי כל או מתקשים להשלים את הפערים הלימודיים והחברתיים. כמה ארגונים מסייעים להם, בהם ארגון [[הל"ל]].
 
===סטטוס קוו בין הדתיים לחילונים===