האיחוד האירופי – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תיקון כיווניות הערת שוליים, הלבשת קישורים עירומים, הסרה (דאז), הגהה |
תיקון כיווניות הערת שוליים |
||
שורה 81:
בשנת [[1995]] ערך האיחוד גל התרחבות נוסף, והצטרפו לאיחוד האירופי [[אוסטריה]], [[שוודיה]] ו[[פינלנד]].{{הערה|Bache, Ian and Stephen George (2006) ''Politics in the European Union'', Oxford University Press. p543-547|שמאל=כן}} בשנת [[2002]] הפך ה[[אירו]] למטבע של כל מדינות האיחוד האירופי, למעט [[בריטניה]], שוודיה ו[[דנמרק]]. האירו התחזק במהירות שיא, ונשאר כאחד המטבעות החזקים בעולם.{{הערה|Rosenberg, Matt (23 May 2010). [http://geography.about.com/od/lists/a/euro.htm "Euro Countries: 22 Countries use the Euro as their Official Currency"]. About.com. Retrieved 27 December 2010.|שמאל=כן}}{{הערה|[http://www.bbc.co.uk/news/10264800 "EU ministers back Estonia bid to join euro"]. BBC News. 8 June 2010. Retrieved 19 July 2010.|שמאל=כן}} בשנת [[2004]] עשה האיחוד האירופי התרחבות נרחבת ל[[מזרח אירופה]] ולאיחוד הצטרפו 9 מדינות חדשות: שלוש [[המדינות הבלטיות]] ([[אסטוניה]], [[לטביה]] ו[[ליטא]]), [[פולין]], [[צ'כיה]], [[סלובקיה]], [[סלובניה]], [[הונגריה]], [[מלטה]] ו[[קפריסין]]. בשנת [[2007]] האיחוד האירופי החל מתפשט ל[[בלקן]], ו[[רומניה]] ו[[בולגריה]] הצטרפו לאיחוד.{{הערה|[https://web.archive.org/web/20070615031714/http://europa.eu/abc/history/2000_today/index_en.htm "A decade of further expansion"]. Europa web portal. Archived from [http://europa.eu/about-eu/eu-history/2000_today/index_en.htm the original] on 15 June 2007. Retrieved 25 June 2007.|שמאל=כן}}
ב-[[1 בדצמבר]] [[2009]], [[אמנת ליסבון]] נכנסה לתוקף, מכוחה פועל האיחוד האירופי מאז. האמנה החליפה את [[אמנת מאסטריכט]] כ[[מסמך]] היסוד של האיחוד. האמנה כללה רפורמה בהיבטים רבים של האיחוד,{{הערה|[http://www.zdnet.com/blog/government/european-parliament-announces-new-president-and-foreign-affairs-minister/6266 "European Parliament announces new President and Foreign Affairs Minister"]. Retrieved 1 December 2009.|שמאל=כן}} הסדירה את המבנה המשפטי של האיחוד{{הערה|[http://www.consilium.europa.eu/uedocs/cmsUpload/cg00014.en07.pdf Treaty of Lisbo] n (the amendments)|שמאל=כן}} ועוד.
החל משנת [[2008]], עם [[המשבר הכלכלי העולמי (2008)|המשבר הכלכלי העולמי]] ו[[משבר החוב האירופי]], נמצא האיחוד האירופי ב[[מיתון כלכלי]] מתמשך, כאשר מספר מדינות באיחוד, בדגש על [[יוון]], [[איטליה]], [[ספרד]], [[פורטוגל]] ו[[אירלנד]], נזקקו לסיוע כלכלי משאר מדינות באיחוד. נכון להיום, האתגר המרכזי העומד בפני האיחוד האירופי הוא הסדרת המשק הכלכלי שלו והחזרתו לצמיחה.
שורה 183:
===תחזיות לעתיד===
לפי הערכות אמריקאיות; [[הרפובליקה העממית של סין|סין]], [[רוסיה]], [[איראן]], [[הודו]], ומדינות [[אפריקה]] עתידות לעלות על אירופה בכוחן הבינלאומי, שכן אירופה שוקעת גם מבחינת הילודה וגם מבחינה כלכלית.{{הערה|[http://www.aicpa.org/research/cpahorizons2025/globalforces/downloadabledocuments/globaltrends.pdf Fingar, C. Thomas, ed. Global trends 2025: A transformed world. DIANE Publishing, 2009.]|שמאל=כן}}
ב־23 ביוני 2016 נערך [[משאל העם על חברות הממלכה המאוחדת באיחוד האירופי (2016)|משאל עם בבריטניה]] על עזיבת האיחוד, ורוב המשתתפים תמכו בעזיבה (Brexit). יש המעריכים כי תהליך זה, לצד התחזקותם של גורמים מתבדלים בארצות נוספות באירופה, נובע מהעובדה שמוסדות האיחוד, ובייחוד הכלכליים שבהם משרתים יותר את המדינות החזקות באיחוד ומחלישות את יכולתן של המדינות החלשות באיחוד ליישם מדיניות בהתאם לרצון האזרחים הבוחרים, בייחוד לאחר המשבר הכלכלי העולמי של שנת 2008.{{הערה|1={{דבר ראשון|ארז רביב|איך להציל את האיחוד|43626|5 בדצמבר 2016}}}}
| |||