מדיניות רווחה בישראל – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
בן נחום (שיחה | תרומות)
בן נחום (שיחה | תרומות)
שורה 4:
 
== מתקופת היישוב ועד אמצע שנות ה-70==
ההיסטוריה של מדיניות הרווחה הממסדית – ציונית בישראל החלה עוד בטרם קום המדינה, מתוך תמיכה סוציאלית של [[מוסדות [[היישוב הישן]] במתיישבים היהודיים בארץ. תמיכה זו התמקדה בתחומי הבריאות והדיור, ונעשתה מתוך מטרה מוצהרת ומובהקת לתגבר את ה"עבודה העברית" בארץ, ולאפשר למהגרים להתחרות בפועלים הערבים. המהגרים היהודים, שעלו לארץ מתוך אמונה באידאולוגיה הציונית, היו מוכשרים פחות מאשר הפועלים הערבים בעבודת כפיים, ומורגלים ברמת חיים גבוהה בהרבה. בנוסף, הפועלים הערבים היו מבוססים בארץ ונהנו מתמיכה חמולתית האופיינית לחברה קדם – תעשייתית. גורמים אלו חברו כדי לאפשר לערבים לדרוש שכר נמוך בהרבה בעבור עבודתם, והייתה סכנה שהעלייה היהודית לא תצליח לתפוס אחיזה בארץ. הפתרון, כאמור, סבסוד נרחב של תנאי המחיה של הפועלים, סבסוד אשר מומן מכספי התרומות ודמי החבר של יהדות התפוצות, ובעיקר של יהדות ארצות הברית (שהייתה ברובה בעלת צביון ימני – ליברלי{{מקור}}). מדיניות כזו, של סבסוד וחיזוק אלו אשר נתפסים כתורמים יותר לאינטרס הכללי, ובמקרה הישראלי לתהליך הבנייה של האומה והמדינה, היא מדיניות רווחה בעלת נטייה "שמרנית" ברורה, הן מבחינת הצדקתה הפילוסופית, והן מבחינת תוצאותיה המובילות לריבוד חברתי מונהג מדינה (לעומת הריבוד של השוק).
 
חשוב להבחין, עם זאת, כי כבר בשלב זה היה הבדל מהותי בין המדיניות כלפי היהודים הלא – פועלים, אשר בכל זאת נכללו במסגרת מוסדות הרווחה המתהווים, אם כי בתוך "מוסדות הסעד" המקומיים ולא בתוך המערכת האוניברסלית של ההסתדרות, לבין הערבים תושבי הארץ. באופן עקבי עם האידאולוגיה שהנחתה את המוסדות הציוניים הערבים פשוט לא היו חלק ממדיניות הרווחה כלל. המוסדות היהודיים הקפידו גם להימנע מהצעה של הבריטים למערכת משולבת, אפילו במחיר אבדן תמיכה כלכלית מהם. עד קום המדינה היו קיימות, אם כן, שלוש רמות שונות של רווחה: רווחה אוניברסלית מקיפה לפועלים יהודים, רווחה ליבראלית – שיורית ליהודים שאינם חברי מפא"י, ורווחה מועטה במימון וניהול בריטי לערביי הארץ{{הערה|1=רוזנהק, זאב (2007) "דינאמיקות של הכלה והדרה במדינת הרווחה הישראלית" 317-349}}. מערכת כזו נדמית כמתאימה למודל השמרני של אנדרסון, אך דומני כי בפיצול בין סעד לרווחה נעוץ גם הסבר לסטייה ממנו, שהחלה עם קום המדינה.